זו הפעם החמישית בערך שאני רואה אותם מנגנים את השיר הזה.. איך קוראים לו? אה כן,

'too close for comfort'

זה נראה כל כך מטיש לנגן בגיטרה או בתופים.. איך לעזאזל יש להם כוח כל פעם שוב ושוב ושוב?

טוב, בעצם אני חושבת שהרבה יותר מטיש זה לראות אותם מנגנים את אותו השיר חמש פעמים ברצף.

"Was I too close for comfort ,You're pushing me out ,When I wanted in""

מצאתי את עצמי כבר ממלמלת ביחד עם דני שורות מהשיר, זה עצוב.

"אמנדה?" טום קרא לי כשהם סיימו לנגן

הרמתי את מבטי מהמצלמה

"איך זה נשמע?" הוא שאל

"יפה!" מלמלתי

"טוב בואו נעבור לשיר אחר, הלכו לי הידיים מ Em7*

יש לי זרת קטנה!" דאגי אמר וצחק.
Room On The Third Floor "בואו נעבוד על  

אנחנו תמיד מסתבכים איתו במעברים בין הבית לפזמון" דני אמר והזיז את הקאפו לסריג השלישי.

סוף סוף שיר אחר! מלמלתי והדלקתי את המצלמה מכוונת אותה אליהם

הם כמעט סיימו לנגן את השיר כשפתאום טום התבלבל במילים דני שכח את האקורדים ודאגי נפל מהבמה

"אתם כל כך כישלון" הארי צעק מאחורה ואני התפקעתי מצחוק

"זה כל כך הולך להיכנס לתוכנית!" צחקתי וכיביתי את המצלמה

"בוא דאגי, נשים לך קרח" קמתי ועזרתי לו לקום

"זה כואב!" הוא מלמל בזמן שיצאנו משם.

ישבתי איתו על הכורסאות בכניסה בזמן שהוא הניח קרח על הרגל,

"תגידי לא משעמם לך איתנו?"

"מה זאת אומרת?" מלמלתי אליו

"את יודעת, לשמוע את אותו השיר שמונים פעם,"

הוא צחק

"מה? משעמם..? אמ.. לא!" גמגמתי

"עם השטויות שלכם לא משעמם אף פעם" מלמלתי, פיו, הוצאתי את עצמי מזה.

"אה" הוא צחק.

"אמנדה, אפשר לצלם אותך?" הוא פתאום הסתכל עליי ובהיתי בו בעיניים גדולות

"לא..! אני לא פוטוגנית!" החזקתי את המצלמה חזק בידיים שלי,

"נו, מקסימום תמחקי!" הוא חייך אלי את החיוך החמוד הזה שלו

"נו טוב, איך אפשר לסרב לחיוך שלך!" צחקתי והושטתי לו את המצלמה,

"תראה, אתה לוחץ כאן" הראיתי לו את הכפתור והתרחקתי טיפה,

"תגידי דאגי הסקסיי" הוא אמר וצחקתי

"דאגי הסקסי!" אמרתי וחייכתי, פאק הוא באמת סקסי.

"פשש! איזה צלם אני ואיזה דוגמנית יש לי!" הוא קרא והושיט את המצלמה אליי,

"כן דאגי, רק פעם הבאה תנסה שמי שאתה מצלם אותו יהיה באמצע התמונה ולא בקצה. ותנסה גם לא לזוז באמצע, כי התמונה יוצאת מטושטשת" צחקתי וכיביתי את המצלמה.

"זו הטקסטורה של האור טישטשה את התמונה!" הוא קרא בעודו מרים את ראשו.

"דאגי, לאור אין טקסטורה" צחקתי

"טוב נו נראה אותך מנגנת בבס!"הוא צחק

"אם תלמד אותי אני יצליח" חייכתי

"אני מריח פה התערבות!" דאגי הושיט אליי את ידו ועשה כאילו הוא מרחרח כמו כלב.

צחקתי ולחצתי לו את היד,

"מיסטר זרת קטנה!" חייכתי אליו וצחקתי,

"שקט, שקט כריסמס" הוא מלמל

"ד"א, למה קראתם לי כריסמס?"

"זה היה רעיון של דני, בגלל שקוראים לך אמנדה לוסי קלאוס.."

הבטתי בו במבט שואל..

"נוו.. קלאוס, סנטה קלאוס.. כריסמס!" הוא חייך והתפקע מצחוק

"אתם באמת חייבים טיפול פסיכולוגי!" צחקתי והבאתי לו כאפה קטנה בראשו.

"זה כאב!" הוא מלמל

"כשתפסיד בהתערבות זה יכאב יותר!" צחקתי

"רגע על מה מתערבים?" הוא שתק לרגע והביט בי, לאט, לאט חיוך עלה על פניו

"דאגי! מה אתה חושב?!" כעסתי

"אם את מפסידה יש לך דייט איתי!" הוא חייך בזדוניות. פאק אני חושבת שאני יפסיד בכוונה.

"אם אתה מפסיד.." עצרתי לרגע, חושבת על משהו רע באמת.

"אתה מתלבש באמצע הופעה בשמלה ועושה ריקוד סקסי על דני!" סיימתי לדבר והתפקעתי מצחוק, דאגי החמיץ את פניו,

"אני ינצח בכל מקרה!" הוא פסק ולחץ לי את היד,

"הרגל עוד כואבת?" עצרתי לרגע ושאלתי אותו

"כבר הרבה פחות, בואי נחזור לחזרה!" הוי לא שוב.

נכנסו שוב לחדר האקוסטי,

"איך הרגל?" הארי שאל את דאגי

"יותר טוב, המשכתם לנגן כשלא הייתי פה?" דאגי ענה

"לא, כי טום לא הפסיק לחפור על ג'יו!" הארי זרק את מקל התיפוף שלו ופגע בטום, שישב בקצה הבמה עם חיוך חולמני

"אחח, זה כאב!" הוא צעק לפתע

"אתם סתם מקנאים בו.!" צחקתי

"טוב, מה מנגנים?" הפעם דני זה שלהפתעתי יצא בוגר ולא התערב בריב המטומטם.

""memory lane!

דאגי קרא, "אנחנו כל כך מכניסים אותו לטור!"

"רעיון טוב," טום קרא ונעמד. מניח על עצמו את הגיטרה, כיוונתי את המצלמה והפעלתי אותה

הם התחילו לנגן, המנגינה הייתה כל כך יפה, נשארתי מביטה בהם במבט נדהם,

טום התחיל לשיר

" Two years away, got back today"

הם כולם היו כל כך מורכזים ואני ביחד איתם, השיר היה כל כך יפה, הוא כמעט נגמר כשהיה קטע ממש חזק שכל אחד עשה משהו אחר וזה השתלב כל כך יפה ביחד

 ואז אחרי הקטע הממש חזק פתאום הם עצרו וניגנו מאוד שקט ומינורי, דני התחיל לשיר

" Down Memory Lane, We're here again, Back to the days, And I'll remember you always, So much has changed, But it feels like yesterday… "

ואז הם עצרו פתאום ואחרי כמה שניות

דני טום ודאגי צעקו ביחד
" Down Memory Lane"

והשיר נגמר, נשארתי מולם בהלם, כיביתי את המצלמה.

"אוף זייפתי בסוף!" טום התעצבן.

"לא שמעו שזייפת!" דני קרא לו, אני עדיין נשארתי מולם בהלם

"אמנדה? הכל בסדר?" דאגי קרא לי

"זה.. היה מדהים!" אמרתי להם.. חייכתי לרגע,

"הייתם כל כך מורכזים בשיר!" נדהמתי ומחאתי כפיים בהתלהבות.

פלטצ'ר נכנס לחדר בהתלהבות

"בנים! שמעו את זה עד בחוץ!. כל הכבוד!" הוא התקרב ונתן כיף לכל אחד מהם,

לאחר מכן הוא התקרב אליי ולחש לי באוזן "תקשיבי צאי איתם לקנטון פארק, תצלמי אותם קצת למגזין שעושה עליהם כתבה מחר"

"אין בעיה!" חייכתי אליו וקמתי למתוח את השרירים.

"יאללה בנים לכו עם אמנדה!" פלטצ'ר קרא ויצא מהחדר.

"ללכת לאן?" הם אמרו ביחד.

"תחזרו לאוטובוסים, תחליפו בגדים כי אתם מזיעים כמו...חמורים, תתארגנו ואנחנו הולכים להצטלם בקנטון פארק,"

"קנטון פארק!!" דאגי דילג בעליזות מהבמה והניח את הבס בתוך הקייס,

"יאללה בואו!" צחקתי ויצאתי מהחדר..