לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סיפור על מקפליי. מה עוד יש להסביר? ^^

Avatarכינוי: 

בת: 28

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2010

picture of memory -6


בוקר,
אז הנה עבר לו שבוע, שהספקתי לכתוב בו הרבה פרקים, 
כי אני פשוט חולה גוססת ._.
אז סתם ליידע אתכם, כן, אני חולה כבר איזה חודש, יש לי כאבי ראש חזקים מאוד,
ככה שקורה לפעמים מצב שאני לא הולכת לבית ספר (שזה קורה כמעט תמיד, כמו עכשיו ).
אז עברתי את כל הבדיקות הקיימות כולל CT ובדיקות דם (שאבו ממני 7, פאקינג 7 מבחנות OO")
וסתם שתדעו, במקביל לסיפור הזה, אני מתחילה לכתוב וואנשוט חמוד, ( שיקראו לו Fuck november) והוא יתרכז בדגיגון שלנו דאגי, (:
אז בלי חיפרות מיותרות (על מי אני עובדת? חפרתי פה שעתיים. OO)
פרק-6

אחרי הלילה של אתמול הרגשתי טוב יותר, המצב עם דאגי כבר בסדר, ואני חושבת שעכשיו דאגי מספר לדני את כל הסיפור כי הם מדברים בצד, הארי עוד ישן ואני וטום (שאין בנינו כלום!) יצאנו לטייל בפארק של קנטון, ניסיתי לדבר עם טום, אבל באיזה שהוא שלב זה כבר היה ברור מידי שהוא לא מקשיב לי. לבסוף הבנתי על מה הוא מסתכל, נערה שנראתה בסביבות גיל התשע עשרה, עם פנים עגלגלות וחיוך של מלאך, היא ישבה על הדשא ושיחקה עם הכלב שלה ."טום" קראתי לו לפתע "הא?" הוא ענה, עדיין לא מוריד את מבטו ממנה "לך אליה" הוא הביט בי לשנייה וקם בלי לומר כלום. עשר דקות ישבתי על הספסל המרוחק משניהם. הם דיברו, ודיברו. לא האמנתי שהם יתחברו כך, הלכתי משם בחזרה לאוטובוס, אולי דני כבר לא כועס עליי,

"איפה היית?" דאגי קרא לי מרחוק "חיפשתי אותך!" הוא התקרב לעברי "הייתי עם טום בקנטון פארק"

"עם טום?" דני שמע זאת והתקרב. "כן" עניתי לו בטון רגוע ושלב "ואיפה הוא עכשיו?" דני הביט בי במבט נוקב, "הו, הוא הכיר שם מישהי, השארתי אותם לבד" חייכתי "רואה?" דאגי פנה לדני ועלה לאוטובוס, "דני?" הוא הרים את מבטו והביט בי "אני מצטערת" שוב המבטים שלנו נפגשו, העיניים הכחולות והעמוקות שלו הביטו בי והוא רק הנהן בראשו וחיבק אותי, "אני מצטער גם" הוא התנתק מהחיבוק " בואי נעלה" הוא קרא לי וחייכתי "איזה כיף שלא כועסים עליי" מלמלתי בחיוך "שמעתי את זה" הוא צחק ומשך בידי למעלה, הארי ישב בפארט של המטבח מחיוך למראה של שנינו לא בריב, " בוקר  טוב!" הוא קרא אלינו בין הלעיסות של הקורנפלקס שהוא אכל, "הארי! לא מדברים בפה מלא מול בחורה!" דני קרא והסתיר את עיניי, צחקתי. "בואו נצלם!" קראתי מוציאה מהמזוודה את קטיה, מצלמת הוידיאו

שלי "קדימה!" דאגי משך בידו את דני לכיוון המטבח עם הארי, כיוונתי את המצלמה אליהם ולחצתי על כפתור ההפעלה.

"בוקר טוב!" דני צעק וחייך חיוך ענק

"אני דני! זה דאגי וזה הארי" הוא הציג אותו ואת האחרים

"רק טום לא כאן כי הוא עסוק במשהו!" דאגי צחק והרים את גבותיו מעלה ומטה. צחקתי מאחורי המצלמה. דאגי הסתכל עליי במבט של 'מה להגיד?'

עצרתי את המצלמה לשנייה

"תגידו יש לכם פה גיטרות?" שאלתי

"ברור!" דני ענה והלך לרגע, מוציא שתי גיטרות בתוך קייסים שחורים והארי הוציא מתוך כיסו מקלות תיפוף, "מצוידים אתם" חייכתי וצחקתי

"אז מה עכשיו?" דני שאל בעוד שהוא פותח את הקייס ומוציא גיטרה אקוסטית שחורה, "אוקי, אני עוד לא רוצה שנצלם את זה כי טום לא פה, אבל בואו נכין שיר פתיחה לתוכנית" חייכתי אליהם "יאללה!" דאגי התיישב על אחד הכיסאות כשבס אקוסטית בידיו*.  "בואו ננסה לשנות מילים של איזה שיר שלנו" דני חיך בעוד הוא מכוון את הגיטרה, "אוקי.. רעיון טוב" חייכתי, הם גאונים פשוט.

"דאגי, תן לי C דיאז" דאני אמר לדאגי, "ננגן את Its all about you .. יש לי רעיון קטן.." הוא מלמל בעודו מניח קאפו* על הסריג הראשון של הגיטרה.

הארי הקיש על השולחן שלידו ישב שלוש פעמים והם התחילו לנגן
It's all about us"
" דני התחיל לשיר

ומיד אחריו דאגי נכנס מגחך "its all about us"  בקול שני,

פאק זה נשמע ממש טוב
"It's all about us baby (it's all about)
It's all about us (it's about us)
It's all about us "

הם שרו ביחד וצחקקתי למראה שלהם מרוכזים בשיר, לפתע דני התחיל לשיר
"Yesterday you asked us Question about the tour
So I thought why we do not answer on our show"

וואו, הוא מאלתר טוב!, חשבתי לעצמי תוך כדי שהוא שר
"So Amanda the photographer and editor made for us a special show,its all about us!"

הם סיימו לנגן ומחאתי כפיים במרץ והתלהבות.

"אתם כל כך טובים!" חייכתי אליהם וכולם החזירו לי חיוך נבוך.

אחרי כמה רגעים של שתיקה

טום עלה בחיוך מאושר לאוטובוס וכל המבטים הופנו אליו

"נו?" שאלתי אותו בקוצר רוח כשהוא התיישב לידינו

"מצאתי את הנפש התאומה שלי!" הוא קרא באושר וקם בדילוגים לעבר הפארט האחרון ושם נשכב על הספה

"weirdo!" דאגי קרא אליו וצחק,

התקדמנו כולנו אליו

"אנחנו רוצים לדעת עליה הכול!" דני קרא וטפח לטום על העורף

"אז ככה.." טום התחיל לספר וכולנו הבטנו בו בעיניים גדולות

"קוראים לה ג'ובאנה,  אבל כולם קוראים לה ג'יו וזה כל כך חמוד!, היא בת 20 והיא גרה פה בקנטון, אמ.. והיא ממש חמודה!" חייך חייך חיוך מאושר

"וואו, בנאדם הכרת אותה היום!" הארי היה זה שהרס את האווירה,

" עכשיו אני מבין מה זו אהבה ממבט ראשון!" הוא יצא מהפארט בדילוגים כשהוא נכנס לתוך הקנטון פלייס, "אני חושב שאנחנו צריכים ללכת להתאמן, מחר בערב ההופעה, אמנדה? בואי איתנו תצלמי קצת!" הארי קרא לי, הלכנו כולנו, כל אחד עם הכלים שלו ואני עם המצלמות לכיוון הקנטון פלייס, אנחנו צריכים להתחיל לעבוד, לא באנו להתבטל!

 

 

 

  • כשבס אקוסטית בידיו- אני חייבת להוסיף.. "כשבס אקוסטית סקסית מסוקסת נוטפת סקס מונחת בידיו."
  • קאפו- מן קליפס קטן שמניחים על צוואר הגיטרה כדי להעלות או להוריד את גובה הסולם כדי שיתאים לזמר או לכלים האחרים.( מה שמזכיר לי שאיבדתי את הקאפו שלי וזה מעצבן!)

נכתב על ידי , 3/2/2010 11:03  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם   
דפים:  

1,516
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPicture of memory אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Picture of memory ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)