"מי הביא אישור?" שאל המורה.
הטיול השנתי הגיע סוף סוף וכולם התרגשו.
"376,1499,00381 מה איתכן?" שאל המורה.
שלושת הבנות לא העזו להביט במורה. הוא הבין.
אבל שאר הכיתה לא..
"472, תפסיק לדבר!" צעק המורה.
"אבל המורה, לא דיברתי!" קרא 472.
המזכירה נכנסה לכיתה.
"תמהרו! החללית יוצאת בעוד שלוש דקות!" קראה.
"כיתה, היום נטייל ב"כדור הארץ". מישהו יודע
משהו על הכוכב הזה?" שאל.
"יש לו רקגעל!" קרא 5930.
"נכון" אישר המורה.
"קוראים לזה 'ירח'" תיקן אותו 644.
"עוד משהו?" שאל המורה.
שתיקה.כולם המשיכו לצעוד לעבר חללית ההסעה.
אחרי כשלוש שעות הגיעה החללית לאזור נטוש
בכדור הארץ.
"לכוון קורנטים, השעה עכשיו היא סטרומל וכעארש" אמר המורה.
"או בשפה המדוברת, לכוון שעונים, השעה עכשיו היא
אחת עשרה בלילה"
"אנחנו נלון בבית המלון הזה" המורה הצביעה על בניין
משונה. "הנכם מוזמנים לטייל באזור, כל עוד תחזרו בסביבות
שמסוחף. או שתיים, בשפה המדוברת"
"מה כבר יש לעשות בכוכב הזה?" מלמלה 3307 בזעם.
היא מעולם לא אהבה טיולים כאלה. בעיקר אם הם באורך של שבוע
שלם. היא פרקה את תכולת מזוודתה על המיטה.
היא חשבה מה תעשה בזמן הפנוי שיש לה. כשהביטה
מחוץ לחלון, ראתה מקום מוזר שהייתה שמחה לחקור.