היא יצאה אל מחוץ למלון, שומרת מרחק משאר כיתתה.
היא הגיעה לאזור מוזר מאוד. פירורים קטנטנים וצהובים מפוזרים
באורך של מאות מטרים, ומולם נוזל כחול ומלוח.
היא נזכרה שיום לפני הטיול המורה ביקש שהתלמידים יתלבשו בהתאם.
היא לא הבינה מה הפירוש של זה,
עד ששמו לה צמיד על ידה. עורה הפך בהיר יותר ולבנבן.
עיניה קיבלו צבע כחול ושיערה התארך והפך ג'ינג'י.
הבגדים שלה השתנו לגמרי. במקום חליפות חלל,
חצאיות וגופיות. במקום נעלי חלל, נעלי בובה ונעלי ספורט.
היא לא הצליחה לצעוד היטב על החומר הצהבהב המוזר. היא מעדה
והתנגשה במשהו. "אני מצטער" מלמל יצור מוזר. הוא הושיט לה יד
כדי לעזור לה לקום.
"אהה!" צרחה 3307.
"מה קרה?" שאל היצור המוזר.
"אני.. לא התרגלתי למראה שלכם.." מלמלה.
"מה זאת אומרת? אני לא נראה טוב?" שאל היצור.
"לא! אתה נראה בסדר.."
"אבל?"
"אבל.."
"אוי, כמה לא מנומס מצדי. קוראים לי רן"
"רן?" התפלאה.
"למה את מתפלאת?" שאל.
"אף פעם לא ידעתי שיש שמות שהם לא מספרים.."
אמרה.
"איך קוראים לך?" שאל רן.
"3307" אמרה.
"מה? את בטח צוחקת עליי" קרא.
אבל כשראה שהיא רצינית, הרגיש מבוכה.
"את רצינית.. זה באמת השם שלך?" שאל שוב,
כמנסה לעקל את העובדה המוזרה.
"כן" השיבה.
"מאיפה את?" שאל רן.
"מדקראי" ענתה 3307.
"איפה זה?" שאל.
"זה בגלקסיית טורג" ענתה.
"את מנסה להגיד שאת.."
"חוצנית?"
רן לא ציפה לתשובה כזו.
"אולי.." השיב במבוכה.
"אבל זה נכון!" קראה 3307.
משהו מוזר החל לקרות.
"אהה!" צרחה. "מה קרה?" נבהל רן. "הדבר הכחול הזה כמעט
נגע בי!" צרחה 3307. "זה בסדר, זה רק גל!" אמר רן.
הוא תפס בידה והרחיק אותה משם.
"הגאות מתחילה" אמר רן.
"מה זה גאות?" שאלה 3307.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-snow angel-