"גאות זה כשהים מתחיל לעלות אל החוף" הסביר.
"כולנו נטבע?" שאלה 3307.
"לא! הים יחזור למקומו בשפל, הכול בסדר" הרגיע
אותה רן. הוא הביט בפניה המהוססים של ידידתו החדשה.
"ומה אם לא?" שאלה.
"אני כאן" אמר רן. לרגע חשב שזה משהו שהיה נחמד
להגיד לחברה שלו. אם הייתה לו אחת כזו..
"מה זאת אומרת 'אתה כאן'?" שאלה 3307.
"זאת אומרת שגם אם זה יקרה, אני אגן עלייך" אמר.
"נשמע כמו משהו שהחבר שלי יכול להגיד לי.
אם היה לי אחד כזה.." מלמלה.
את שארית הלילה הם בילו יחד בדיבורים.
כשהשמש עלתה, הם קלטו שהם מוכרחים לחזור.
"נוכל להיפגש שוב?" שאלה.
רן נראה מבולבל לרגע. "אתה נראה לי ממש נחמד,
למה שלא נוכל לבלות עוד קצת?"
רן הסמיק. זה לא משהו שציפה לו.
"בתור חוצנית, את ממש חמודה" אמר.
"תודה, גם אתה" חייכה 3307. רן הסמיק אפילו יותר.
"תגידי, את מוכנה שבזמן שתהיי פה אקרא לך בשם אנושי?"
שאל רן. 3307 לא הבינה למה התכוון.
"זאת אומרת, שם כמו לילך, דנה, אפריל או.."
"דנה נשמע נחמד" אמרה.
רן הביט בעיניה. דנה נשמע באמת כמו שם בשבילה.
"טוב.. אז דנה.. נוכל להתראות פה היום בשתיים?" שאל.
"בשמחה" ענתה דנה. רן נופף לה והחל מתרחק.
"רגע.. שכחתי לשאול אותו איזו שעה זו שתיים.."