יום שישי, היינו אצל ל' בבית והיו עוד כמה חדשים שאני לא הכרתי,
היה ממש נחמד.
קצת מתח בהתחלה אבל יותר מאוחר הכל זרם.
הוא לא היה, הוא אמר שהוא יוצא עם חברים שלו.
האמת, שבכלל לא הרגשתי שהוא חסר.
אני פוחדת שאולי הוא יראה אותי כמובנת מאליו,
שאולי הוא יחשוב שאני סתם עוד אחת,
אני פוחדת שהקסם יעבור.
הרי אנחנו לא חברים, או...שכן?
לא יודעת, לא הגדרנו את מה שקורה בניינו.
ובכלל, 'חברים' זה קצת מוקדם מידי.
למרות שאנחנו מתנהגים כמו חברים...
האמת שממש לא אכפת לי שנשאר ככה, איך שאנחנו.
שלא הרבה אנשים יודעים מה קורה בניינו וגם לא אנחנו.
אני אוהבת להיות איתו, השיחות שלנו זורמות ויש כימיה .
ויש מתח כזה, רגעים של התרגשות.
קצת מצחיק אותי שהכרנו דרך מגמת קולנוע (: