דפיקה בדלת. בחור בשנות השלושים לחייו נכנס לתוך חדר המלון,רוז עוטפת את ידייה על צווארו ונושקת לו על השפתיים. הוא היה גבוה מרוז בהרבה,הוא נראה מבוגר,היו לו זיפים,עינייו היו חומות,אך כהתקרבתי הן נראו יותר זהובות. שפתיו היו עבות ואדומות,וחיוכו היה נינוח ומרגיע. הוא חייך לעברי והושיט את ידו "שלום,את בטח האחיינית של רוז נכון?" חייכתי בחזרה ועניתי "ואתה בטח אריק האהוב של דודה שלי.." הוא צחקק,מסתבר שאני יכולה להצחיק מישהו. ראיתי את רוז ואת אריק עומדים בכניסה לדלת מתחבקים,התרחקתי כדי לא להפריע להם,הם ממש השלימו אחד את השני. הוא נראה הבנאדם המושלם בישבילה, רושם ראשוני מטעה,אבל רוז יודעת לבחור את הנכונים. ראיתי אותם מחזיקים ידיים ומסתכלים אחד לשני לתוך העיניים,זה היה מחזה מדהים. לרגע קפאתי ממקומי,וחשבתי על דימה. עלה בי חיוך רחב,מבלי לשים לב רוז ואריק כבר לא עמדו ליד הדלת. נערתי את ראשי והלכתי לחדר. התיישבתי על המיטה,והחזקתי את התמונה שלי ושל דימה. למרות ששנאתי את עצמי,התמונה שלנו יצאה מושלם,לשנינו היה חיוך מאוזן לאוזן,ומבטים של אושר. הסתכלתי על פניו,הוא היה גברי וצעיר באותו הזמן,ליטפתי את התמונה,מדמיינת לעצמי איך זה ללטף את שיערו,ללטף את הידיים השעירות שלו,להסתכל לתוך עיניו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כותבת ללא הפסקה