בין ההתחלה לסוף?איפה הפתיל מתחיל ואיפה הוא נגמר? איפה הוא מתלהט?
איפה הוא נשרף? ומתכלה?
כל ההתחלות הן דבר מבלבל ביותר. במיוחד כשאתה יודע שהן עתידות לקרות, ואתה מכין עצמך לקראת האירוע המדובר, בעוד, שבתכלס, אין לך צל של מושג מה הולך להיות. אבל אתה מכין את עצמך, כי להיות מוכן זה במקום הראשון, זה מאסט, ומי לא מכין את עצמו?
ומי לא נופל, אחרי שהבין שמה שהוא חשב שונה עולמות מהמציאות?
מי לא נופל?
ומי לא חווה את האמצע? הוא טוב, הוא רע? איך אפשר לדעת? אפשר לשער, על פי ההנחה הראשונית. אבל גם היא לא נכונה. אז למה להשלות את השכל?
חבל על התאים האפורים.
ומי יודע איך זה יגמר? כשהקשר יתחיל לאכול את עצמו ומה שישאר זה חוט בוער?
ואולי הסוף הוא לא הסוף? אלא ההתחלה, וזוהי פעולה מחזורית? ומעצבנת? ומטופשת? שצריכים לחוות כל פעם מחדש?
ומתי, לעזאזל, או - איך, לעזאזל, אתה יודע ש-זהו. הסוף הוא הנצח. וגם אם הוא נמדד, יש לך כל כך הרבה אמצע לחוות? שהסוף כל כך כל כך רחוק ובלתי מושג?
היה כיף היום.
בוד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
