24 שנה אני חיה בעולם הקודר הזה. 24 שנה אני חיה חיים אליהם נולדתי בטעות.
רואה איך הפכו את התנך, שהוא כל כך טהור ויפה, לחוקים מטומטמים שאין בהם שום הגיון.
רואה איך אבא מתעלל נפשית ומידי פעם גם פיזית באמא, ואיך שאמא מקבלת את זה ולא מבינה מה לא בסדר בזה, רק כי אין לה מושג מה יש בעולם שמעבר ואיך מתנהגים מחוץ לכלוב הזה שקוראים לו עולם הדת.
לא רוצה לחיות יותר בכלוב הזה, בו אין לי יכולת למימוש עצמי והתפקיד שלי בעולם הוא רק להביא ילדים, לשתוק ולעשות כל מה שהבעל שלי (שגם אותו לא בחרתי, אלא אבי בחר בשבילי) אומר לי.
לפני יומיים הכרתי בחורה ממש נחמדה במקרה ברכבת, היא התחילה לשאול אותי שאלות על החיים שלי וכל הזמן התנצלה שהיא ככה נכנסת לי לחיים ואמרה שפשוט אף פעם לא יצא לה לדבר עם בחורה דתייה בת גילה ושזה מסקרן אותה מאוד. היא סיפרה לי על החיים שלה בתור סטודנטית בת"א ואמרה שהיא הורידה בשעות עבודה כי קשה לה לשלב את זה עם הלימודים ושהיא מחפשת שותפה לדירה.
פתאום הבנתי שזאת הדלת שלי אל העולם שמעבר, זאת הדרך שלי לצאת החוצה.
ביקשתי ממנה את המספר טלפון שלה בתירוץ מתחמק והיא נתנה לי בשמחה.
אתמול בלילה ארזתי את הדברים שלי ונסעתי באוטובוס הראשון הבוקר לת"א.
אחרי שעות בהן אני מסתובבת סביב עצמי בעיר הגדולה, מתפעלת מכל היופי שלה, מהעוצמה שלה והצבעוניות שלה, החלטתי לשבת לנוח קצת בבית "קפה קפה".
המלצר ראה שאין לי ממש לאן ללכת, אז הוא אמר לי שיש להם פינת מחשבים ושאני יכולה להשתמש בה.
חיפשתי קצת מידע על חזרה בשאלה ואיך שהוא הגעתי לכאן. החלטתי לפתוח את הבלוג הזה בעיקר כדי לקבל עזרה, תמיכה והכוונה, כי מהקצת שיצא לי להכיר הבנתי שעם ישראל שבחוץ הוא עם חם ולבבי. מקווה למצוא את מקומי ביניכם ותוהה לעצמי האם להתקשר להדס?