אנשים יקרים..
קודם כל, אני מצטערת שלא כתבתי הרבה זמן.
בימים האחרונים הבנתי שמאז שהגעתי לפה אני משלה את עצמי,
נכנסתי לתוך בועה כזאת ורודה וחייתי כאילו הכל טוב ויפה.
לא סתם מכנים בישראל את תל אביב "בועה".
חייתי כמו אחת שאיבדה את הזיכרון ואין לה חיים מלפני,
אבל זה לא נכון, היו לי חיים והגיע הזמן שאני אתעורר מהחלום הורוד הזה
יצאתי ממסגרת לא פשוטה ואין דרך חזרה,
מאחור השארתי אמא ואחיות, שלא חשבתי עליהן לשנייה בעשיית הצעד הזה.
בפעם הראשונה בחיים שלי התנהגתי בצורה אנוכית וחשבתי רק על עצמי.
היום עשיתי כמה טלפונים לעורכי דין וקבעתי עם אחד מהם פגישה מחר בבוקר,
הוא ינסח לי מכתב גירושים.
כל כך דחיתי את הצעד הזה והדחקתי כל מחשבה בנושא.
אבל לא עוד, כדי להשתחרר לגמרי עליי להתגבר על הפחד ולהתמודד מול אהרון,
לנסוע לשם, לתת לו את המכתב ולדרוש ממנו את הגט.
זה לא יהיה קל בודאי, אך השם למעלה איתי ויעזור לי להתמודד עם זה.
הדס וחברים שלה רואים עכשיו את התוכנית ה"אח הגדול", פעם ראשונה שאני רואה טלוויזיה..
האמת היא שדי מאכזב אם ככה נראית הטלוויזיה של ישראל.
לי בבית לא הייתה טלוויזיה ותמיד רציתי לראות,
אבל כשאני רואה את התוכנית הרדודה והשטחית הזאת לא נראה שאני מפסידה הרבה מזה שאני לא רואה טלוויזיה.
ואולי אף מרוויחה.
הבחורות שם מסתובבות חצי ערומות ומשדרות סקס, הן לא מראות שמץ של חוכמה וענווה.
ועם ישראל רואה את זה בשקיקה.
ושמעתי שיש עוד מספר לא גדול של תוכניות מהסוג הזה.
אבל אם זה עושה לכם טוב אנשים יקרים, מי אני שאשפוט?
אוהבת אותכם עדיין,
לילה טוב 