לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

העולם שמעבר

העולם שמעבר נראה לי קורץ מתמיד. על נערה שהחליטה לצאת מעולם הדת.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שבוע טוב


שבוע טוב לכולם.

אני אתחיל בתודה גדולה לעורך ישרא-בלוג שהמליץ על הבלוג שלי בעמוד הראשי.

כבוד גדול!

תודה לכל הצופים ותודה על התגובות, המחממות והבונות.

סוף השבוע היה קצת שקט ועצוב עבורי.

החלטתי להתכנס קצת בתוך עצמי ולחשוב על מה אני עושה הלאה.

אני מרגישה שאני מתרחקת מהדת לגמרי, דבר שלא רציתי שיקרה.

מאוד קשה פה לשמור על האמונה.

האנשים פה חלוקי דעות לגבי כל עניין הדת וקצת משפיעים עליי בדעותיהם.

אבל ברגע שנכנסתי ביום ראשון לאתר וראיתי על ההמלצה ואת כל התגובות המעודדות נעשתי שוב מאושרת.

קיבלתי מכם כוח עצום להמשיך.

לקחתי את מה שאמרה לי אחת המגיבות המקסימות והחלטתי להתרחק מאוהד.

אני פשוט הוקסמתי ממנו כי הוא שונה ממה שהכרתי,

אבל בעצם כולם שונים, הוא פשוט החילוני הראשון שהכרתי בצורה טובה.

אז ויתרתי על החלומות הורודים.

נראה שהוא לא סובל מההחלטה. מה שמחזק עוד יותר את אותם דברים שאמרה המגיבה המקסימה.

לגבי הגט- לא נראה באופק הקרוב, אבל זה יקרה בסוף.

אני מתכוונת להיות סבלנית בנושא הזה.

בעבודה בסטימצקי אני מרגישה בבית,

התחברתי מאוד לחברותיי לעבודה, הן מקסימות.

התחלתי לקרוא יותר ספרים, מה שמעשיר את עולם הידע שלי.

אני עושה פעמיים בשבוע שיעורים פרטיים במתמטיקה,

לילד ולילדה נחמדים מאוד.

זה לא הרבה אבל זה מכניס לי עוד כסף וזה בסדר.

 

לסיום אני רוצה להמליץ לכם על שיר מקסים ששמעתי היום ועשה לי תפנית בראש.

שמור על האמונה של שי גבסו. שיר מקסים!

 

המשך שבוע טוב 

 

 

נכתב על ידי תמר ארבלי , 26/1/2010 09:41   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, עבודה, גירושים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נקווה שהשבוע יהיה טוב כמו הסופ"ש...


ארוחת שישי הייתה מוצלחת, הם ליקקו את האצבעות.

אוהד עשה קידוש, בסגנון קצת שונה מהבית אבל אפילו יותר יפה.

התחלתי לבכות. כולם ישר באו לחבק אותי אבל אמרתי להם שאני בוכה מאושר ולא מעצבות.

כל כך טוב לי בחברתם. לא הפסקתי להודות להם על שקיבלו אותי לחייהם.

יותר מאוחר הלכנו לטייל בעיר, כמה יפה תל אביב!

ישבנו בפארק יפהיפה והיה מצחיק,

שתיתי אלכוהול בפעם הראשונה בחיי!

קצת השתכרתי ועשיתי לעצמי בושות, אבל התחושה הזאת של חופש, של שחרור, הייתה כל כך טובה.

יום שבת קמנו מאוחר והלכנו לים, אני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שהייתי בים בכל חיי.

האוויר, השמש והנוף המדהים עשו לי כל כך טוב!

אני ממש אוהבת את הים, הוא מרגיע כל כך.

נראה שהוא ואני הולכים להיות חברים טובים.

היום אני מתחילה לעבוד ב-2 ככה שהיה לי זמן לנוח קצת מהסוף שבוע ולעדכן אותכם.

ממש טוב לי בעבודה. חשבתי אולי להתחיל גם לעשות שיעורים פרטיים במתמטיקה, הדס אומרת שזה ממש הולך פה ושזה כסף טוב.

אני רוצה לצבוע את החדר השבוע ולקנות וילונות תואמים,

באיזה צבע כדאי לי?

נכתב על ידי תמר ארבלי , 10/1/2010 11:17   בקטגוריות אופטימי, עבודה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ריקנות.


מרגישה קצת בודדה בעולמי החדש.

הולכת לאיבוד בתוך הרחובות והסימטאות.

מחפשת את עצמי וכיוון לדרך חדשה.

האמת היא שכן, עם ישראל טוב, אבל בפועל.. כולם פה די מרוכזים בעצמם.

כולם חיים במן מרדף אחרי הזמן והכל מתנהל בקצב מהיר.

ברור ששם הייתי יותר בודדה, אך פה בגלל אי הוודאות וחוסר השייכות הזמניים, יש לי קצת מועקה.

וזה הגיוני ובסדר, לא ציפיתי שיהיה לי לונה פארק.

האמת שהכל מתפקד יופי. הלכתי לבנק, העברתי את החשבון לפה וגם את הדואר.

קניתי ראוטר שאוכל להתחלק באינטרנט עם הדס, כמובן שאשלם לה על זה.

והכרתי אנשים מדהימים.

יום ראשון אני מתחילה התלמדות בסטימצקי, אך זה לא מספיק, אצטרך למצוא עבודה נוספת כדי לממן את עצמי.

היום התקשרתי לאמא מחסוי, לשמוע את הקול שלה עודד אותי מאוד.

היא ידעה שזאת אני ואמרה שהיא רוצה שאני אחזור הבייתה, אבל תבין אם לא ושהיא מאחלת לי בהצלחה.

כמובן שאני לא פציתי פה, אבל ברגע שניתקה השיחה פרצתי בבכי.

אני אצליח פה, אני מוכרחה! אני רוצה להוכיח לעצמי.

אני אבנה לעצמי חיים חדשים נפלאים.

יהיו לי חברים, תהיה לי קריירה ואני ארגיש סוף סוף שייכת.

תחושת הריקנות הזאת תתמלא באושר ששנים לא היה קיים.

נכון?...

 

 

נכתב על ידי תמר ארבלי , 5/1/2010 20:17   בקטגוריות אופטימי, עבודה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי:  תמר ארבלי

בת: 40




4,204
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתמר ארבלי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תמר ארבלי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)