לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


נקודת מבט פרטית על החיים לפעמים משעשעת לפעמים עצובה .

Avatarכינוי:  erez5

בן: 51

Skype:  erez 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

9/2012

עשור ליום הנישואים


 

 

 

מעל למאה תגובות נרשמו על קיר הפייסבוק של אישתי, בעקבות הברכה שכתבה לי לכבוד יום הנישואים העשירי שלנו( כן עשירי והיום בזמננו זה לא כל כך ברור), אבל חלק לא קטן מהאנשים התעניינו, מה ארז כותב או יותר נכון חושב על זה …..סקרנים אתם אהה ?ֿ

 

מה שיפה בפייסבוק זה תגובות של הנשים, מיד מגיבות במילים יפות ומחבקות את החוגגים את יום העינויים השמח ,אה סליחה יום הנישואים שמח, והגברים שלהם מתקשרים להסתלבט על הגבר .

אצלי זה התחיל בדורון "מזל טוב חחחחח נקרע לי דורון בטלפון "די בלי קללות ..מזל טוב ..ביום כזה מזל טוב זה קללה עניתי לו, אבל דורון לא נכנע עזוב אותך גבר עוד הרבה שנים כאלה ונקרע מצחוק ", התעצבנתי עד כדאי כך שהאיש המרוקאי הקטן שמסתתר אצלי התפרץ, אמרתי לך בלי קללות י'זבל מז..... אמא של ….. ו שתיכנס …... אמן התפרצתי לעברו.

דורון ששתק שנייה ואמר: למה אתה כזה זה יום סבבה, סבבה?!? עניתי לו, סבבה אני איתה 10 שנים ולא אתה רק אני יודע מה מצפה לי היום?!!. דורון שלא נרגע שאל " מה כבר יכול לצפות לך?? …...”

 

בבוקר נפגשנו בתל אביב אני והאישה, להפתעת יום הנישואים שהיא אירגנה.."הזמנתי לנו מלון בוטיק זה משהו חבל על הזמן, פצצות לגבות מגיע לנו פינוק, זה אחד משמונים מלונות הבוטיק היפים בעולם”, בעולם..חזרתי אחריה "כן בעולם היא המשיכה ", נשבע לכם שאפילו הכתובת שלו לא מופיעה בGPS אחרי חיפוש מתיש ומעייף בחום של תל אביב בתוך הסמטאות שמתאימות לסרט קולנוע בתור תחליף לרחובות בירות, אחרי כמעט שעה מצאנו את המלון. (שהוא בעצם התפחתות של בית קפה), מבט חפוז לכיוון המבנה הבנתי מיד מה מחכה לנו בפנים .

בבית הקפה הפנו אותנו לרחוב הסמוך לקבלה(כן הבנתם נכון ברחוב הסמוך), האיש בקבלה (שמדבר רק אנגלית ) לקח אותנו לרחוב סמוך (כן הקבלה וחדרים במרחק שני רחובות )למבנה אפל ורקוב ששוכן במרכזו של רחוב שכנראה לא שייך למדינת ישראל הריבונית (הם יותר שייכים לאוגנדה או אריתראה ).הצעתי לגברת שהיא תעלה ראשונה לראות את החדרים לפני שאנחנו חותמים (מכיר את הסחורה שלי ) בזמן שהיא עלתה התחלתי לספור 30 ,29 ,28 מה אתה עושה שאלה אותי האשה תוך כדאי הליכה?, מיד תביני צעקתי לעברה …....2, 1 ואז הם חזרו "אני לא מאמינה זה חור!! איזה ריח? ממש מגעיל זאת אכסניה, אני בשוק בתוך השמונים הטובים בעולם אולי השמונה מליון טובים ובטוח במקום האחרון זה גן חיות של ג'וקים …. איך לעזאזל ידעת ? איך "שתקתי אבל בלב(10 שנים ) בואי נלך למלון הרגעתי אותה שטויות הכל בסדר הכל בסדר, "טוב תן לי להזמין התעקשה הגברת הראשונה זאת הפתעה שלי" המתנתי בצד בזמן שהיא שריינה חדר באחד ממלונות החוף של תל אביב זה מריח לא טוב כל ההפתעה הזאת זמזמתי לעצמי, וכמובן שלא טעיתי.

בקבלה במלון היא שאלה "הבאת את כרטיס האשראי איתך?" , גם במסעדה שהיא הזמינה "בהפתעה " אחת מהמסעדות שבהם מככב אחד מהמסטאר שפים של ישראל(גם המחיר מככב ) וגם שם כשהגיע החשבון היא שאלה בתמימות "הבאת איתך כרטיס אשראי? " למחרת היא קנתה ג'ינס ותיק וגם אז שאלה.. טוב הבנתם .

עכשיו הבנת דורון למה התעצבנתי???!!!, כי תארתי לעצמי שהיום הזה הולך להיות הפתעה מלאה במתנות וכייף שהיא פינקה את ….עצמה .

 

עכשיו ברצינות (נראה לכם ) השבוע אנחנו חגגנו 10 שנים, כן חלפו כבר 10 שנים מאז אותו ערב באולם (בראשית ברור),10 שנים מאז שנכנסתי למאסר עולם בלי אפשרות חנינה (על רצח כבר הייתי משוחרר), 10 שנים מאז קפצתי על הכוס בהתלהבות לא ברורה.

היא היתה ונשארה הכי יפה ( בגבעת המורה ) ואני כבר אז הייתי ללא שיער(טוב שכך לא

 

 

היה לי מה למשוך ),10 שנים שאני לא מצליח לגדל אותו חזרה, 10 שנים שאני תקוע עם 10 מכשירי מולטי שף שקיבלנו לחתונה ,10 שנים מאז שהבנתי שאיתה אני הולך להתעורר בוקר בוקר לשארית חיי, 10 שנים שאני משלם את ההפתעות שלה ימי ההולדת שלה ימי הנישואים שלה(כן שלה) יום האם יום השואה ועוד ימים שאני כבר לא זוכר .כבר 10 שנים שנכנס הביתה ושואל מה יש לאכול? והיא עונה צריך לצבוע ,להחליף ולתקן...(הפכה אותי קבלן ) אבל 10 שנים ואנחנו עוד ביחד כנראה שאנחנו עושים משהו נכון .

כמובן כמו כולם גם לנו היו ימים שאהבנו פחות וימים שאהבנו יותר היו ימים שבכינו משמחה וימים שבכינו מכאב,היו ימים שהיינו ביחד אבל הרגשנו לבד, היו ימים שהיינו בקבוצה והרגשנו לבד הבאנו שלושה מלאכים שהוסיפו לנו לחיים צבע ואושר היו ימים שניסינו להרדים אותם וימים שהם הרדימו, אבל תמיד היינו שם אחד בשביל השני תמיד ידענו להרים ולתמוך לאהוב ולתת כי כשאוהבים יתר הדברים מתגמדים, כן גם אחרי 10 שנים!!

 

נכתב על ידי erez5 , 19/9/2012 12:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לerez5 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על erez5 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)