אני חושב שהבודדים שיכולים להגיד שהם רואים זוגות לפני החתונה אפילו יותר מהרב שמקדש הם אנחנו, בעלי האולמות, במקרה שלי אולמי פאר/בראשית (פרסומת סמויה) והמיומנים שבהם יכולים להמר האם הזוג יחזיק מעמד וישאר נשוי או יכנס לסטטיסטיקה של המתגרשים.

מה קורה לנו שאנחנו מאבדים אחד? מה קורה שכמעט בכל הפגישות שלי עם הזוגות לפני שבירת הכוס הם נכנסים למשרד יד ביד ומייד אחרי התשלום הם נכנסים במרחק פסיעה אחד מהשנייה? וזה אחרי יממה של זוגיות!

מה אנחנו יודעים על החיים ביום בו אנחנו נעמדים מתחת לחופה? מה אנחנו יודעים על זוגיות, משפחתיות וגידול ילדים בזמן שאנחנו נשבעים לאהוב אחד את השנייה לנצח בעיניים מבריקות ונוצצות, מלאים בתקוות ובחלומות.

גם אני כמו כולם לא הבנתי את גודל המעמד בזמן שנעמדתי בבראשית (נו הבנתם פרסומת סמויה) מתחת לחופה ואל מול מאות אנשים, חברים ומשפחה נשבעתי שלנצח אהיה שלה, כל זה בלי לדעת שיש להתחייבות הזו יותר מכמה מילים, יש הרבה מעשים, יש הרבה עבודה. העבודה לשמור על הזוגיות, העבודה לגדל שלושה ילדים, העבודה לפרנס, להלביש ולדאוג לכל מחסורם של הקן הפרטי האישי שלי.

ברור לחלוטין שלגדל משפחה ולהיות נשוי בעולם המודרני זה לא פשוט. הבעיות מגיעות וצפות ואתה צריך מידי פעם להתכופף ומידי פעם להתעקש ולעמוד על שלך, צריך לדעת מתי לוותר ומתי לחבק ואם לצטט זמר אהוב "פעם תורי ופעם תורך לאהוב" החיים מלאים בהפתעות, במחלות, בימים שמחים, בימים אפלים, בפיתויים, בתשלומים, במוות ובמזל ועם כל זה צריך להתמודד.

במאה שלנו גידול הילדים ותחזוקת המשפחה זה "פול טיים ג'וב”, צריך להכין בבוקר סנדויצ'ים, להעיר אותם (שזאת אחת המשימות הקשות), להסיע אותם לבית הספר, להחזיר אותם, להקפיץ אותם לחוגים, חברים, שיעורים פרטיים, לקחת אותם לרופא שיניים, עיניים, קופת חולים, לנקות את הבית, להכין אוכל ועוד. נכון, את כל זה אני לא עושה אבל מה שאני כן עושה כולל את תיקון הרכב, תשלום מיסים, חשמל, ארנונה, חוגים ועוד ועוד ועוד...אז איפה נעלם כל הפוצי מוצי, המאמי והנשמה?! במקום זה אני שומע עכשיו "נקיתי היום תביא פיצה לא הספקתי לבשל" או "לפני שאתה יוצא לא לשכוח לקחת את הילד לקראטה".

וככה אחרי שנים שאני חוזר מהעבודה אני רואה את חיי הבורגניים, את האישה שכבר נרדמה, הילדים שישנים כמו מלאכים קטנים ושואל את עצמי האם עשיתי היום מספיק בשבילם כמו שלימדו אותנו הורינו?? היום אחרי שאמא שלי נפטרה מהמחלה הארורה אני מבין שזו לא הדרך, כשאני מסתכל על אבא אני רואה כמה חסרים לו הטיולים איתה בקניון, ארוחות הערב שהייתה מכינה בשבילו כוס הקפה של הבוקר ואפילו החשק שלו לעצבן אותה בדרך מחיפה לעפולה כדי שלא ישתעממו בנסיעה. זה מתחבר לי לאחד המשפטים שאמא אמרה לי בעודה שוכבת על המיטה בבית החולים "אני לא אומרת לך לא להשקיע בילדים, תשקיע אבל אל תשכח שהזמן עובר מהר ובסוף תשארו לבד וחייב שישאר בניכם קצת אש כי אחרת כשהילדים יעזבו תישארו עם שתיקות ארוכות" יכול להיות שלא הקשבתי לה באותו הרגע או שלא הבנתי אותה בגלל שקיבלתי טלפון מהאישה לקנות חלב בדרך חזרה מבית החולים.

בימים האחרונים כשאני מסתכל על אבא שלי וחוזר הביתה, אני מביט בילדים שלי ושואל את עצמי האם דאגתי להם היום ואז נכנס לחדר השינה שלנו ושואל האם עשיתי הכל בשביל האהבה שלי, בשביל הזוגיות. השאלה הגדולה היא איך בתוך גידול הילדים, בתוך חיי הבורגנות אנחנו לא עוצרים לרגע לשאול מה עשינו היום בשביל האהבה? כן אהבה איך אנחנו משאירים את האש בחדר השינה? איך אנחנו שוברים את השיגרה? איך אנחנו מכינים את עצמנו ליום שנישאר שוב לבד?

צריך להתחיל להבין שברגע שאנחנו מקבלים אחד את השנייה כמובן מאליו אנחנו מתחילים לשכוח,לשכוח איפה זה התחיל, למה עמדנו בעיניים מבריקות מתחת לחופה, מה חיפשנו אחד אצל השנייה ולאן זה נעלם...תבדקו את הזוגיות שלכם, גששו בלילה לאהבה, תשברו את השיגרה ותשאלו את עצמכם מידי פעם מה עשינו בשביל הזוגיות שלנו.

סוף העולם 21ֿ.12.12

סוף העולם …...לא!! הוא לא הגיע, איזה טעות!!, איזה טעות!!, איזה טעויות עשיתי?, איך לא ידעתי ששבט המאיה זה בלוף?, איך לא הבנתי שאם הם היו כאלה חכמים הם לא היו נראים כמו שהם נראים??? .

הייתי בטוח שסוף העולם הגיע בטוח, כל כך בטוח שהחלטתי לשחרר כל עול, לעשות מה שבא לי איך שבא לי ולדעת שאף אחד לא יבוא איתי בחשבון כי נגמר העולם כדור אש ירד מהשמים נהרות ישטפו את הארץ וכולנו נטבע חיזרים ירדו לארץ ויקחו את כל מי שנשאר למחנות עבודה אי שם בכוכב שלהם .

איזה טעות??, סליחה אי.ביי, סליחה מנהל הבנק שלי, סליחה מחברת למבורגיני, אין לי 2 מליון ומאתים, אין לי לא ידעתי שיאפשרו לי באי ביי להזמין מהקטלוג...... של למבורגיני אין לי כסף סתם צחקתי זה טעות אני נשבע ממש סליחה נראה לכם שאני יקנה אותו בתכלת אני יודע שהתעקשתי על הצבע זה היה סתם לא ידעתי שמחר יש עוד יום !! .

וזה רק החלק הקל בערב יצאתי לאחד הבלוקים באזור, נעמדתי מול הדלת של איזה אדם חזיר והטלתי את מימי שחררתי את צרכי, אפילו חיה לא מתנהגת ככה, אני לא מתנצל היה לי לחץ ולא מצאתי אסלה יותר ממנו .

אני מבקש סליחה מהילדים שלי על הצעקות, אני יוצא לחופש חופש.... שגעתם אותי, אבא אבא, אבא בוא אבא איפה אתה?, אבא מתי אתה בא? אבא הוא הרביץ לי ,אבא למה אין לי איפון יש יש יש אני משוחרררר.

אני רוצה לבקש סליחה גדולה מאישתי על הנערת ליווי והתמונות ששלחתי לך זה לא מה שאת חושבת זה היה בצחוק אאאאא פיספסת או או פיספסת(מוזיקה של פיספוסים) זה היה לתוכנית פיספוסים (יגאל צא נו צא) אני מקווה שתמצאי בליבך מקום לסלוח לי, לא התכוונתי זה היא התחילה, אני התחננתי שלא תצלם נשבע.......ואוי נזכרתי הנערת ליווי סליחה סליחה, מה עשיתי שם? אוי איזה קטע נזכרתי זה לא אני זה סוף העולם בדרך כלל אני לא כזה, אוי ומהחברה שלך סליחה לא ידעתי שהיא התכוונה 500 שח חשבתי 500 אגרות בגלל זה נתנתי לה אגורות ממש מצטער ממש כואב לי לא התכוונתי …..אני מתבייש .

דני הגדול סליחה סליחה מגיל צעיר רציתי להראות לך מי יותר גבר? מגיל צעיר היה לי חשבון איתך, אני יודע שבאתי מאחורה ולא היית מוכן, אני יודע שנתנתי לך בעיטה חזקה באשכים אני פשוט החלקתי זה לא היה בכוונה נשבע לך באמת, החלמה מהירה אני שולח לך פרחים ממש מצטער מממש כואב לי הלב ….ודני אני עובר לוונצואלה אז על תחפש אותי במושב או באולם אני כבר לא עובד שם אני פשוט עזבתי .

דורון סליחה שפרסמתי את התמונה שלך בעירום באתר של הגאים והגאות "מחפש בן זוג" לא ידעתי שזה יעשה לך ….. שניה שיחה מדורון כן "מה שלומך ?”, מה אתם יוצאים אתה ויואב אאא אז עשיתי לך טוב נו פחות סליחה אחת .

אני מתנצל גם בפני הכנסיה הנוצרית אני ממש הייתי שיכור חשבתי שסוף העולם הגיע אז רציתי להגיד לכם שאתם מתפללים לאותו אלוהים אבל לא באותו הדרך אני ממש מצטער שכיביתי לכם את הנרות מצטער שתליתי את המעיל על האיבר הבולט של יישו חשבתי שזה קולב לא ראיתי שזה איבר מין סליחה , אם כבר סליחה אז לחברים בבית הכנסת ובמסגד שרצתי עם חליפה של חזיר לא ידעתי שכל כך תתרגזו באמת עם עכשיו היה סוף העולם הייתם צוחקים מזה נשבע לכם הייתם רואים את זה בעין יפה לחברים בבית הכנסת אני מצביע מפדל תסלחו לי נכון ??? לבני דודים במסגד אני מצביע רעם ומת על חנין זועבי (השם ינקום דמה) תסלחו לי נכון??

סליחה גדולה ממשטרת ישראל על כל הצלצולים וכל הפעמים שחייגתי בשישי בלילה והודעתי לכם על חיזרים שנחתו בגבעת המורה, אני מצטער אני ממש מצטער בייחוד מהשוטר שרץ אחרי בתוך יערות של גבעת המורה ואני מחופש לאלף (חבר מכוכב אחר) אני ממש מצטער (אתה גם לא בכושר ), סליחה מהשוטרת שעצרתי באמצע הכביש בצרחות היסטריות "חייזרים רודפים אחרי אני מפחד " סליחה.

עם כבר מדברים סליחה מהחיזרים …...חיזרים איזה חיזרים אוי ואבוי סוף העולם כן הגיעה.

ברור לכם שזה בדוי ממוחי הקודח נכון ,נכון