ם לי מגיע לקבל דיזנטריה

הימים מתקרבים,הלילות מתקצרים ולפני שאני מקבל את שוק "משבר גיל ב40”,המחשבות שלי שוב נודדות לכיוון החזרה לאיי תאילנד. כן,תאילנד.

תמיד שאני נמצא ברגע של ייאוש או מחפש קצת חידוש וריענון לחיי,אני נודד במחשבות ל.....תאילנד ,לא לניו יורק,לא לפריז,לא לתל אביב ואפילו לא לאיים הקריבים כן לשוואלים של תאילנד .

המחשבות שלי רוצות מנוחה באיי תאילנד. שם יש זוהמה בחינם,האוכל מדהים,המקומיים נחמדים,הים שקוף (מי שהיה מבין) והסיכוי לחלות בדיזנטריה גדול מאוד. מגיע לי כמו לכל ישראלי ששרת בצבא,שמשלם מיסים-ללכת לטרק בתאילנד ולעשות מה שכל ישראלי שהרגע ישתחרר מהצבא עושה מסע לארץ לא נודעת כמו פיטר פן רק בן 40 .

זה כל כך חסר לי הקפו נקפ(בוקר טוב בתאילנדית) של הבוקר לאנשים הנחמדים,לצפיפות ברחובות,ליערות שלא נגמרים,לריח המסריח של בנקוק,לריח הים של פוקט,לתולעים צלויות בשווקים,איכס(דווקא טעים ),לבנות שהיו בנים (חלום של דורון ),לחוויה של להתווכח ולהתמקח עם נהג במונית על 100 בט שזה בערך 10 שקל (סתם פרנציפ) אוי אוי תאילנד .

בניגוד לכל חברי,שמיד אחרי הצבא נסעו לתאילנד ולהודו או לטרק בדרום אמריקה או סתם לאיזה ארץ מסריחה אני טסתי לניו יורק,לפסל החירות ועשיתי טרק בקניונים של השדרה החמשית .

כעבור מספר שנים אני והאישה ועוד זוג חברים יצאנו לטיול מאורגן בתאילנד ומאז ועד היום יושב לי במחשבה לברוח מהחיים הברוגנים אל גן העדן הטרופי הזה ולחזור לכל מה שרק התחלתי לפני 20 שנה לגלות .

כל כך היה חסר לי הקטע של המסע הזה לארץ אחרת קשה ושונה אי שם במדינת העולם השלישית,דבר שברח ממני בגלל שבחרתי בבורגנות (אישתי אחראית אישית על זה ...מזל שיש את מי להאשים )ואולי בגלל שלא ממש הרגשתי את תאילנד בטיול מאורגן ,זה עדיין חיי נוחות טיול מאורגן .

נראה לי שגם אישתי האחראית בביתנו על הבורגנות היא שמטעה כל מחשבה או רעיון שעולה לי לטיול..נגיד לדרום אמריקה ואני יצלול עם כרשים אני מלעיב אותה ,ואחרי חודשיים אני מוצא את עצמי בברצלונה בקניון mbk או באיזה קניון בניו יורק צולל בחנויות שבקניון .

גם לי מגיע לקבל דיזנטריה.

גם לי מגיע לראות את מדינות העולם השלישי כדי להבין כמה יפה וטוב כאן בארץ חלב ודבש ואולי להתגעגע למובן מאליו הארץ שלנו התרבות הצעקנית שלנו הארץ שעדין איו לה גבולות כבר מעל ל60 שנה אולי שם אתה מגלה כמה חסר לך ….פה המשפחה ,החברים ,הארץ .

אז טיול תרמילים זה כבר לא בשבילי ולישון בחושות זה כבר עושה כאבים בחלק התחתון של עמוד השידרה אז לפחות לחקור לגלות להריח לטעום לנשום להעיז זה הרגע כי עם לא עכשיו אז מתי ???????

אז לפני שאני חוצה את קו הארבעים,הגיע הזמן לקחת תרמיל בלי מקל (לא עובר בביטחון)..לצאת ולהרגיש את החיים, לטעון מצברים ואולי אני יגלה משהו על עצמי .

אז בצבא שירתתי,מיסים שילמתי (יותר מידי).....עכשיו תורי להידבק בדיזנטריה(סקביס).

מהיום אני משקיע את מרב המחשבות על טיולים במקומות שלא ראיתי.

מהיום אני מתכנן את החופשה שלי עם עצמי ב...תאילנד !

חנוכה מה כבר אפשר לכתוב על חג החנוכה??, אולי אני יספר לכם שוב על הפסטיגל הטיולי המסורתי שלי עם הילדים על איך שאני "אוהב" ללכת לפסטיבל כי זה מצחיק וכי זה זמן איכות עם המשפחה וכי השירים יפים והתפאורה מיוחדת, אבל אתם כבר יודעים שבעצם אני משקר כי.......כל הגברים שהולכים לפסטיגל בעצם באים לראות את אנה ארונוב בבגדי סאדו מאזו ויש שבאים בשביל יעל בר זוהר באותו בגד רק בכחול מבריק עושה שפגטים,

אולי אני יספר כמה עולה לקחת את המשפחה ליום כיף בפסטיגל(משכנתא שנייה על הבית ), אבל כבר כתבתי על זה .

זהו מצאתי בואו נדבר על סופגניות, לביבות וספינג' .

הבנתי את הקטע שהמכבים מצאו כד שמן קטן שהספיק להדליק את החנוכיה לשמונה ימים עד שהגיע הספקה של שמן זית מג'נין שהיתה בסגר, כן כבר אז המכבים היו סוגרים את השטחים בתקופת החגים ובאיתות מלחמה.

אבל מה הקשר של הסופגניות "לשמן" שמטגנים אותם? ,אם המכבים היו אוכלים סופגניות הם היו נראים יותר כמו המתמודדים בלרדת בגדול מאשר לוחמים מעורכים .

השנה כמו בכל השנים החלטתי להדיר את הרגלי מהסופגניות לנסות ולהימנע ממגע איתם ישיר או עקיף, מכיון שאני זוכר את היקף ההתקפה האחרונה שעברתי איתם יותר נכון את גודל ההיקפים שנשפכו אצלי בצדדים בחנוכה שעבר החלטתי השנה להימנע, כן להימנע ממגע איתם בערך כמו שישראל נמנעת ממגע עם החמאס, אנחנו מדברים איתם בטילים והם משיבים לנו בטילים מה שנקרא מגע עקיף אבל תקיף .

ביום הראשון של החג אבא שלי הכניס קופסאת סופגניות לרכב שלי "תתן לילדים תגיד מסבא ", מרוב שמיהרתי לא פתחתי את השקית, ובכלל מה יש לראות בסופגניות חוץ מאבקת סוכר קצת ריבה כבר 40 שנה שאני מכיר אותם, …..זהו שפה טעיתי!, השנה משהו קרה לסופגניות הם התחפשו לדונאטס הם נהיו מצופות בשוקולד עם פרחים מתוקים בנוסף בולט מעל כל סופגניה צ'יסר מלא בריבה, לכל סופגניה ריבה בטעם אחר שברגע שאתה לוחץ הריבה נכנסת פנימה ….בקיצור גורמה בסופגניה, אני חושב שמאז הטיול שלי בצרפת לא ראיתי מאפים יפים כאלו כל מאפה ציור של פיקאסו .

אז כמו שבנתם איך שפתחתי את השקית בבית הסתערו הילדים על הסופגניות, ואני כאוכל שאריות חיכיתי ליד כל ילד שאולי ישאיר איזה חתיכה קטנה ומתוקה גם לי כי חבל לזרוק .

למחרת ביום הראשון להדלקת הנרות, לאור הנרות והברכות הוציאה האישה את הסופגניות והניחה על השולחן, נו נר ראשון אני יאכל אחד בשביל הילדים, בכל זאת ערב חג לא נעים המשפחה ביחד אז אחד ודי באמת רק אחד ראשון ואחרון .

ביום שלמחרת בצהרים הכינה האישה לביבות מתוקות גדולות עסיסיות ומלאות בשמן והניחה במרכז השולחן "תתכבדו" היא הסתכלה על הילדים זה לכבוד החנוכה אני הושטתי את היד לכיוון האורז ואז האישה העבירה בי מבט ששמור בדרך כלל לאויבי המדינה, דרך העיניים היא עבירה לי את המסר "תאכל כי עבדתי בשביל זה קשה"!, נו מה אני יבאס אותה? לא נעים עבדה קשה וזה עדיף מאשר לריב על זה שאני לא מהווה דמות חיובית לילדים -דרך אגב הם היו ממש טעימות (יש לי ברירה היא קוראת את הטור).

למחרת בערב טקס הדלקת נרות באולם לכבוד החג עם עובדי האולם (אלה שמתפללים) בבית הכנסת של האולם ומיד מכניסים ספינג' מעשי ידי מטבחי אולמי פאר ועכשיו שורת פרסום וזה סמוי כמובן ….ספינג' טעים ביתי עסיסי לתפארת עדת המרוקאים באשר הם הרמות כאלו שהריח מילא את חלל בית הכנסת, אז הושטתי יד כדאי להוות דוגמא חיובית לעובדים ודחפתי לפי 500 קלוריות מעשי מטבחי אולמי פאר אבל....שתיתי דיאט קולה.

וככה המשכתי יום אחרי יום לאכול כל יום סופגניה אחרת במקום אחר בדרך מסיבות שלא נעים, יותר מידי טעים, מגרה, או שהאישה שוב נתנה בי מבט מפחיד.

עכשיו בשלבי סיום של החג אני כבר מדמיין את היום של אחרי, כמה כושר אני צריך לעשות? כמה אופנים אני ירכב? כמה קילומטרים אני ירוץ? מה אחרי החג רק חזה עוף וסלט חודש שלם?, לא ממחר מהיום אני מתחיל!, מספיק!! הגזמתי יותר אני לא נוגע בשמן הזה מה לי ולמכבים??? …..שנייה השף של האולם נכנס למשרד "ארז תטעם את הלביבות שעשיתי מקישוא אין דברים כאלה..... " טוב מי מחר אני יפסיק!!!!! .

לאראלה שלום!!

אראלה יקירתי מדבר איתך ארז שדו, את אולי לא זוכרת אותי אני מנוי שמספר פייייייייייייייי, נזכרת? מאיפה? בטוח שלא, אבל מנוי שלכם כבר מעל ל20 שנה, ֿכן 20 שנה ולא התקשרת אפילו פעם אחת אני כל כך רוצה שתחייגי אלי ותבקשי ממני לשבת כי את הולכת לבשר לי בשורה שתעשה אותי שמח (עשיר), אבל את לא מתקשרת ולא מפנקת ואפילו לא מתעניינת, לא התקשרת לאחל יום הולדת שמח או חג שמח או סתם איך אני מרגיש למה למה??? .

כל בוקר בדרכי לעבודה אני שומע אותך בתוכנית של סלוצקי והשני נו שכחתי את שמו... מחייכת, צוחקת, מאושרת שבעוד רגע את הולכת לעשות מישהו מאושר ומעושר (בג'ובות) את הולכת לשנות למישהו את החיים, באותו הרגע אני מנתק את הסלולרי, אפילו עם יש לי מישהו על הקו (שלא תהיה ממתינה ותחייגי למישהו אחר!! ) מיד אני קורא שמע ישראל ה' אלוהינו שאראלה תחייג אלי הפעם זה אני זה אני …..לא זה לא ושוב אני מתאכזב .

די אראלה!!!, די!!! מה סתם אתם עובדים עלי זה כמו סיירת מטכ"ל אצלכם חבר מביא חבר גם אני רוצה לזכות!!, אולי אין לי פרוטקציה במפעל הפיס ולא באח הגדול לא במירוץ למיליון ולא בקזינו בווגאס, אז גם אצלך צריך די!!!!.... מתי תורי לזכות הכסף יכול לעשות לי טוב (נו למי לא!!!).

אראלה יקירתי נמאס לי לחכות לך, נמאס לי לעבוד מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה, אני רוצה לעשות בוכטה ומהר כמו שרק את או הקזינו או שוד בנקים או פיצויים מעיראק אבל זה כבר לא יקרה!! .

אולי שכחת אותי?, אולי במהלך השנים עם תחלופות של מספרי הסלולר שלי באופן לא מבוקר בעליל איבדת את המספר הנוכחי שלי?, אולי צריך לעדכן אותך בכתובת הנוכחית ככה שתדעי לאן לשלוח לי את הברכה "זכית"??? .

באמת אראלה אם את רוצה אני יחייג אליך, אני יתן לך את מספר הסלולר הנוכחי שלי ככה שזה יהיה מעודכן, אולי ניסית והייתי בחו"ל? או במלון? או אולי במקלחת? אראלה אולי אני ליתר ביטחון אתן לך את המספר שלי בבית ואת המייל שלי?, אפילו את כתובת האינסטגרם שלי שבטעות לא תפקששי איתי .

אראלה בבקשה ממך אל תתקשרי אלי עכשיו בגלל ששלחתי לך את המכתב הביקורתי הזה ותתני לי איזה 10,000 שח, זה אפילו לא יסגור לי את המינוס??!!, כן אראלה זה היום בקושי פאן וארוחה במסעדה של חיים כהן, תהיא איתי לראג'ית ככה מחצי מיליון ומעלה משהו שיקח לי איזה חודש להנות ממנו ולבזבז אות,ו סכום כזה שאישה ישראלית לוקח לה מעל לשנה לבזבז, אם זה פחות מחצי מליון אני מוותר תתקשרי לאיזה בן מיעוטים( ערבי) , כי היום פחות מחצי מיליון לא מספיק אפילו לרכב איכותי, קולה ודלק ליומים, חפשי בשבילי איזה פרס כזה שאיך שתתקשרי אני יגיד לך אראלה שששש... שאף אחד לא ישמע, אני ילחש לך תודה נשמה שששש.. שאף אחד לא ישמע לפני שכל הדוסים והנזקקים יעמדו אצלי בכניסה, לפני שהאישה והילדים יבינו שזכיתי, תהיא בשקט, תודה אראלה את בטח תשאלי "אתה לא שמח??? " אאאא בטח אני יענה לך בטח, רק תני לי לארוז מזוודה לפני שכולם יבינו מי זכה אני יגיע לקחת את הצ'ק ואחר כך נוסע מיד לאחוזה של פלייבוי, קונה אותה מעיף את יו הפנר ונשאר להגשים את החלום שהוא התחיל......ואראלה אחר כך את יכולה למחוק את הסלולרי שלי (נטפלת בחיי )

בברכה

הזוכה המא(ע)ושר (הלוואי!!)

ארז שדו.