היה מתאים לספר לכם על ל"ג בעומר אבל השביתה של אל על גרמה אצלי לבערה פנימית

השביתה האחרונה באל על הזכירה לי כמה אני שונא חברות שהם מונופול, מונופול נתמך על ידי הממשלה או בבעלות גופים פרטים ממש לא מעניין אותי עם אל על מופרטת או בבעלות מדינה, דבר אחד אני יודע שאותי יותר לא ישכנעו הפרסומות "אל על הם הכי בבית שאפשר“, בבית של מי ?? צריך לשנות את זה "אל על הכי יקר שאפשר", או אל על בטוח לטוס לא בטוח לוח הזמנים" .

נתחיל בשני סיפורים קצרים לפני קצת יותר משלוש שנים נתקעתי במקסיקו פינת קנקון בעקבות מזג אוויר סוער או תקלה באחד ממנועי המטוס של חברת אמריקן ארילינז ( בחברות תעופה קשה לדעת את האמת ), הטיסה התעכבה מעל ל4 שעות מיד חברת התעופה חילקה לנו שוברי אוכל, תאכלו תשתו באיזה מסעדה שנבחר בשדה התעופה, ביקש מאיתנו נציג החברה וכעבור עשרים דקות כבר הינו בבית מלון סמוך שוב מקבלים ארוחה חמה, התנצלות כנה ובקשה לקום בבוקר להסעה בזמן שתיקח את כל 180 הלקוחות לשדה התעופה לטיסה חלופית, בזה לא הסתיימה השאגה אחרי שהגענו לארץ נשלחו לנו זוג כרטיסים מחברת אמריקן ארילינז לאיזה יעד שנבחר על חשבונם כפיצוי .

עברו שנתיים ושוב אני תקוע והפעם בניו יורק, רק שהפעם חברת אל על מקרקעת את המטוסים שלה בעקבות דלק מטוסים מזוהם (משבר הדלק ), תוך כדאי טיול בניו יורק הגיעה אלינו השמועה על בעיות במטוסי אל על אני כמובן התקשרתי לחברת אל על לברר שהכל בסדר והטיסה אכן יוצאת בזמן, אחת הפקידות בחברת אל על ענתה לי והבטיחה שהכל בסדר מחר הטיסה יוצאת בזמן המדויק הכל תקין, למחרת יום הטיסה, לקחתי מונית 10 שעות לפני זמן הטיסה כדאי להרגיע את עצמי, נכנסתי לשדה בניו יורק ניגשתי לפקיד אל על הראשי ושאלתי ״סליחה הטיסה של שמונה יוצאת

בזמן ״?, הסתכל עלי הפקיד במבט מזלזל, "נראה לך שלא זה חברת אל על ״, אז לבוא בשמונה התעקשתי, לעזוב את המלון כי עם יש בעיה תגיד אני יקח עוד לילה או אחפש פיתרון אחר?, פקיד אל על הסתובב לכיוון חדרו סיבב את הראש לכיווני ובזילזול הודיע תגיע בזמן הכל בסדר .

ברור שהגעתי, ברור שעזבתי את החדר במלון, ברור שגררתי איתי מונית ו-4 מזוודות, ברור שדוכן אל על היה סגור למעט שומר שהיה במקום שהודיע לכולם שאין טיסה כרגע ושנסתדר עד שפקידי אל על יגיעו מחר בבוקר ויחפשו לנו חברות חלופיות שתקח אותנו חזר לארץ .

ברור שלקחנו מונית, ברור שחיפשו כמעט כל הלילה מלון שיסכים לקחת אותנו, ברור שזה לא היה קל בקיצור נתקענו שם עוד יומים על חשבוננו .

מכתבים ושיחות שביצעתי שהגעתי לארץ עם ״חברת התעופה הלאומית ״ קיבלתי רק תגובה אחת אל על לא אחראית על הנזק שנגרם לך, זה משרד האנרגיה שמכר לנו דלק מקולקל ומזוהם, זה כאילו שתבואו אלי לאולם ותקבלו סטייק פרגית מקולקל ואני יאשים את השוחט, את העוף שהיה מצונן ואת הלולן שנרדם בזמן שהעוף היה חולה .

זה מזכיר חתן שנכנס אתמול למשרדים באולם כמו רוח סערה התיישב מולי מנשף ״יש לך תאריך דחוף לאוגוסט!!!, לא אכפת לי באיזה מאולמות שלכם״, הסתכלתי עליו ראיתי שהוא לחוץ, אז תוך כדאי דפדוף ביומן שאלתי אותו למה אתה לחוץ קרה משהו ? הוא השתההה רגע ואז לחש "סגרתי באולם( השם במערכת ) וכבר שלוש פעמים אני בא לטעימות והאוכל לא טעים, וכאשר אני מתעניין למה ?? התשובה שאני מקבל השף לא הרגיש טוב היום ותירוצים כאלו", חייכתי מתחת לשפה ואמרתי לו יש פתגם אירי עתיק גם שמטפסים על ההר הכי גבוה בעולם חשוב לקחת סנדוויץ' טעים ושתיה חמה כדאי שבדרך למטה מההר נלך בגאווה.

נחזור אליך מר שקדי הנכבד אתה עומד בכל תוכנית תקשורת ומספר שאנחנו עלולים לאבד את חברת התעופה הלאומית שלנו, אז שקדי לי אין חברת תעופה לאומית!! ואותי ועוד מאות לקוחות הפסדתם מזמן ובכל שביתה אתם מפסידים עוד קליינט אם זה משביתה על שכר לא הוגן ( ממש ממש אתם ועובדי הנמלים ) או כל תקלה אחרת אותי לא תשכנע שאתם החברה הלאומית אתם ממש לא!!, תפסיקו לנגן על הרגש הזה זה לא עובד עלינו יותר

אני לא מרגיש הכי בבית שאפשר באל על ממש לא!! אולי בפרסומות אתם טובים בלנגן על הרגש, זה שדיילת מכסה את עומרי כספי בפרסומת של אל על זה נחמד רק בפעם האחרונה שדיילת נגעה בי או יותר נכון נתקעה בי זה במהלך סיבוב שתייה היא נכנסה בי עם העגלה ברגל בזמן שישנתי ואפילו לא התנצלה .

מאז המקרה של הדלק אני טס בחברות תעופה זרות, ואני רוצה לגלות לך משהו מר שקדי היקר התינוק שבוכה מאחורה הוא עושה את אותו הרעש גם בטיסות זרות, כן וגם אצלם האוכל חרא!, נכון שאצלנו הדיילות הכי יפות (אבל זה לא משנה לי בטוח הם לא יגשימו לי חלום בשרותים ), אבל מנגד גם אין בהם דוסים שיושבים במחלקה העיסקית בזמן שאנחנו ממצטופפים מאחורה …......אבל הכי חשוב שמחירי הטיסה זולים אלפים מונים, בטיסה אחרונה חסכתי 1100 דולר לכרטיס ( כן בדקתי גם אצלכם ), על מה אני ישלם לך יותר אבטחה הצחקת אותי, כשרות מזיז לי אתה יודע מה, על גאווה לאומית חמוד?, הגאווה הלאומית שלכם צריכה להתחיל אצלי בכיס ולהסתיים ביחס הוגן לנו הישראלים, כי אתם צריכים לכבד אותנו שטסנו איתכם ולהגיד תודה שאנחנו המטומטמים שממנים לכם את המשכורות "הצנועות”, כן טייסים מקבלים מינימום ויתר העובדים שכר שלא היה מבייש קבלנים או מפתחי הייטק .

אנחנו הישראלים החדשים רוצים לשלם פחות רוצים שהמדינה תפתח לתחרות את התקשורת , את החשמל ,את התעופה,את הטלוויזיה אנחנו נחליט מה גורם לנו לגאוה לאומית ולא אתם תחליטו בשבילנו .

לתגובות [email protected]

את המשפט הבא תכננתי להשתמש בטור אחר לגמרי אבל נראה לי שזה היום בשבילו 

״אני לא רוצה להיות גרגיר בחול ולא גל בים ואפילו לא כוכב בשמיים אני רוצה שיזכרו אותי שידעו שעשיתי שירגישו שנגעתי להם בנשמה ״ כזה היה מוטי ומי שהכיר אותו יודע שמוטי פשוט נגע באנשים הוא השאיר חותם בכל נפש היה בו מהכול חיוך מדהים לב זהב ומראה של שחקן קולנוע .

את מוטי הכרתי לראשונה ביום השחרור שלי מהצבא ,באותו היום עליתי עם הרכב של ההורים להחזיר ציוד לגדוד ברמת הגולן כדאי לסיים את שרשרת השחרור שלי מצה״ל ובדרך לבסיס ביציאה מעפולה בטרמפידה ראיתי אותו לבוש מעיל בלשים שחור ארוך עם שעיר אסוף לאחור עוצר טרמפים מכיון שידעתי שהוא עפולאי עצרתי לידו לאן? שאלתי ״ לרמת הגולן מילואים ״הוא ענה לי בקצרה הכיון נכון עניתי לו תעלה וככה מצאנו את עצמנו שני  אנשים מאותה העיר שלא מכירים אישית ומעולם לא החליפו משפט בניהם באוטו הרכב לאותו הכיון אני בסדיגמה שלי עליו והוא בשלו עלי יושבים ושותקים אבל אחרי כמה קילומטרים של דממה נשבר הקרח ״אתה נראה ילד לא ידעתי שאתה בצבא״ הוא סינן לעברי והשיחה נפתחה דיברנו על החיים על המוות ועל כל מה שבניהם , אני לא ממש זוכר איך נגמרה השיחה או הנסיעה אני רק זוכר את הרושם האדיר שהוא השאיר עלי.

עברו כמה שנים למוטי היה מכון כושר פעיל ומשגשג וראש פתוח לעסקים ואני מצאתי את עצמי פנוי לקצת ספורט  ושוב דרכינו הצטלבו והפעם לתמיד מיד תוך מספר שבועות הפכנו לחברים טובים יצאנו ביחד עם הנשים (והיו לו נשים )יצאנו לחופשות משותפות לאט לאט הוא הכיר את המשפחה שלי והתחבר גם לאחי שלו ואנחנו הכרנו את משפחתו  את האחיות המדהימות שלו ואת האישה החשובה לו מכולם אמא שלו .

מוטי גדל למשפחה חמה אבל להורים גרושים והוא בן הזקונים היחיד והמיוחד שלא זכה לזמן איכות עם אביו עקב הגרושים מאמו בבית היו שתי בנות גדולות ובן אחד ( מוטי) האם גידלה אותם לבד ובכבוד.

אחרי שהבנות נישאו  הפכה האם למרכז חייו והוא מרכז חייה  הם גרו בסמיכות וניהלו מערכת יחסים הדוקה ..... אני חייב לציין שלמוטי לא היה חסר דמות האב  כי אימו תיפקדה על שני התפקדים אבל בשיחות קטנות שהיו לנו מוטי תמיד התלונן על מר גורלו על כך שאביו הקים משפחה חדשה וזנח אותו(לטענותו) לא שמוטי היה זקוק לו אבל מידי פעם זה דגדג לו בימי הולדת וברגעים שבהם אתה צריך דמות אב לידך  .

בגיל מאוחר יותר הם עשו סולחה בניהם אבל שום דבר לא יפצה אותו על התבגרות ללא דמות אב .

הזמן עבר והפכנו לקצת יותר מחברים  בהתחלה שותפים לעסקים ואחרי שפירקנו את העסקים ולא מהמריבה אלא מחוסר זמן מבחינתי נשארנו חברים או יותר נכון אחים מוטי המשיך בעסקי הטקסטיל הכיר את מורן ( שזה סיפור אהבה אחר ומיוחד )לימים אישתו , מיד אחרי החתונה הגדיל מוטי את המשפחה והביא לעולם  את עדן ילדה גינגית משגעת בילבי קטנה ושובבה ולפני שלוש שנים את התאומים אדיר וראם  שגם הם גינגים שובבים  מוטי תמיד אמר שתרומתו הגדולה לאנושות שהוא עוזר לשמור על הגן הג׳נגי שהולך ונכחד אבל תאמינו לי שתרומות הגדולה היתה היושר שלו והלב המדהים שלו .

מי שהכיר את מוטי כמוני יודע שמוטי היה היפוכונדר ידוע לא פעם שיצאנו לבית מלון תיק התרופות שלו היה גדול מתיק הבגדים שלו את הבוקר הוא היה מתחיל בקפה ובדיקת חום לראות שבטעות בלילה החום שלו לא עלה מעל 37 , יום אחד זה קרה החום הראה קצת יותר מ37 מעלות ואחרי בדיקה התברר שהסרטן לא פסח על מוטי הוא פשוט התנחל אצלו בגוף באזור הישבן  .

ברגעים הראשונים בזמן בגילוי היה מוטי שבור והמום לא הבין איך זה היכה בו ולמה דווקא בו .

המבוכה שלו היתה קשה מביקור רופא לבדיקה פולשנית כלום לא הכין אותו לחדירה לאיבריו האינטימיים עלידי הרופאים לעמוד ערום ומדמם מול הרופאים והמשפחה אבל הוא תמיד שידר ארשת פנים חייכנית ואופטימית גיבור חשבתי לעצמי האיש גיבור אינו מראה סימנים של שבירה הערצתי אותו על זה ,עד שבאחד הימים גיליתי שמוטי סובל רק לא מספר  באותה תקופה היינו משפחתי עסוקים בטיפול באמא שגם אצלה הסרטן ביקר .

באחד אישפוזים הדחופים שלו לבדיקות וטיפולים גם אנחנו אשפזנו עם אימא בבית החולים ירד אבא שלי שני קומות כדאי לבקרו לראות איך הוא מתומודד אחרי כמעט שעה חזר אבי וארשת פניו שידרה שונה הכל בסדר התענינתי ?״ לא הוא ענה לי מוטי רק ראה אותי נשבר כמו תינוק משך אותי ביד עטף אותי חזק ובכה ובכה ,ישבתי איתו קצת חיבקתי אותו חיבוק של אבא עודדתי אותו ״ באותו הרגע הבנתי שהוא  עובר משבר .

אין לי מושג אבל משום מה סרטן בישבן חשבתי לעצמי שלשה חודשים וזה יהיה אחריו גם כשחיפשתי בשבילו רופא מומחה באינטרנט קראתי קצת על הסוג הזה של הסרטן ויצאתי אופטימי וזה מה שאמרתי למוטי אפילו הבטחתי לו מוטי תהיה רגוע אח שלשה חודשים גג ארבע וזה אחריך ...... הבטחתי, ולא קיימתי אחרי כל סידרת טיפולים הבטחתי לו שוב שלשה חודשים וזה עובר אנחנו נצחק על התקופה הזאת אתה תראה  וככה עברו להם שלש שנים וזה לא עבר באחת השיחות האחרונות שלנו הוא נזכר בהבטחה שלי שוב ״ שלשה חודשים אמרת ארז עברו שלש שנים אני משתין בשקית הוציאו לי את פי הטבעת משימוש מתי ילך הסרטן ממני מתי זה יגמר הסיוט הזה ״ שם התחיל היאוש להשמע מקולו שזה היה חדש לי אצלו זה צליל שאני לא היתי רגיל לשמוע ממנו .

לפני כשנה וחצי אמא שלי נפטרה  מהמחלה הנוראית וביום השני לשבעה חלמתי אותה ובחלומי אני נכנס הביתה ורואה את אמא יפה ומסודרת כמו שהיא תמיד היתה עומדת במטבח ומבשלת רצתי לכיוונה חיבקתי אותה חזק ושאלתי אמא מה את עושה פה במטבח אתמול קברנו אותך היא הרפתה מהחיבוק והצביעה על שולחן האוכל ושם ישב לו מוטי...... מחייך וגופו מלא שוב ושריריו בולטו מחולצתו שוב כמו פעם מה הוא עושה פה שאלתי את אמא אני מכינה לו לאכול הוא רעב (מעט אנשים יודעים על החלום )במוחי עלתה רק האופציה שהיא שומרת עליו מלמעלה ועוזרת לו להבריא .... לאחרונה הפנמתי שאולי טעיתי בהבחנה ובעצם  היא מחכה לו למעלה כדי שלא יהיה לו קשה להתאקלם בשמיים לבד.

אני לא אשקר ויגיד שביקרתי אותו לעיתים תכופות הקושי בלראות אותו נמק מרזה ונעלם הזכיר לי את אמא שלי ואת הדרך בה היא נעלמה לנו מול העיניים תנועות הגוף , התלונות על הכאבים הזכירו לי ימים קשים ולכן פעם בחודש הייתי מגיע לשעשע אותו עם הבדיחות קרש שלי ומייד אחרי שיצאתי נזקקתי לשעתים איפוס כדאי להתגבר על המראה של האיש השרירי והמגודל שהפך לשלד עצמות חיוור ומיואש .

בשנה אחרונה התקשה מוטי ללכת על רגליו וכמעט שלא עמד על רגליו את רוב זמנו הוא בילה במיטה מול המחשב ומסך הטלוויזיה היו ימים שהוא חיפש חברה לשיחה והיו ימים שהוא חיפש שלווה ודממה אבל תמיד מרגע שעברת את דלת חדרו הכאב על פניו פינה מקום לחיוך רחב .

מורן אישתו אמו והאחיות סעדו אותו יומם ולילה הם דאגו לו פינקו אותו אני לא יכול לתאר לכם את תעצומות הנפש של מורן אישתו שהפכה  מהבלונדינית המפונקת לרופא אחות וטבחית ( מעט אנשים יודעים שחולה סרטן הופך את הסביבה הקרובה לו לסביבה סובלת ) את החניות הם נאלצו לסגור ומורן היתה עסוקה בגידול המשפחה וטיפוח מוטי ובחיזוק נפשו החולה . 

לפני שיצאתי לארצות הברית ערב פסח ביקרתי את מוטי ולראשונה זה זמן מה ראיתי קצת סומק בלחיו והתחלתי להאמין שמישהו שומע את התפילות ומיד  התחלנו לתכנן מסיבת יום הולדת מאוחרת למוטי עם חשפניות ומוזיקה ואלכוהול מסיבה מטורפת אצלו בבית מיד שאני יחזור מורן נתנה את  אישרה ואפילו עודדה ומוטי הנהן בראשו לאות הסכמה . 

לאחר מספר דקות נפרדנו ובדיוק בהגיעי לדלת ביקש ממני מוטי בקשה ״ תביא לי מחול נעלי ספורט מידה 44 אני רוצה להתחיל לצאת מהמיטה ״ זאת היתה בשורה משמחת בשבילי האמנתי שכוונותיו להחלים חזקות והוא יתגבר ...אבל למחלה כוחות משלה והשבוע לפנות בוקר מוטי הלך לעולמו .

את הבשורה קיבלתי בחול והחיוך נמחק לי מהפנים צביטה חזקה תפס לי את הלב איך יכול להיות הוא רצה להחלים הוא רצה נעלים בשביל לקום וללכת הוא רצה לשוב להיות מוטי .

ועכשיו נשארו השאלות .....איך מסבירים לילדה בת 9 שאבא שלה מת ? מה אומרים לה תסתכלי בכוכבים אבא מקשיב , מה אומרים לאישה צעירה שעשתה הכל למען בריאותו של בעלה שמאמציה נכשלו והיא נשארה לבד  ?איך מסברים לאמא שהעוגן שלה טבע  ? כמה תפילות עשינו בשבילו למה אלוהים לא השיב על אחד בחיוב למה לא אחת והכי חשוב  מי יגיד קדיש עליו אביו נפטר לפני שנה הוא בן יחיד ובניו בני שלוש וקצת ילדים שיגדלו בערך כמו מוטי בלי דמות אב מורגשת .

מוטי חבר ואח יקר איך מדברים עליך בלשון עבר , היית איתי בימים קשים היית איתי בימים יפים צחקת איתי כשאני בכיתי ובכית מצחוק שאני הצחקתי מוטי תדע שתמיד תהיה לי בתוך הלב נגעתי בי .

לא אשכח אותך לעולם לא אתן לשמך להעלם כמו רוח חורף אני מבטיח בשם משפחת שדו להיות ליד מורן והילדים הנפלאים שלך אני מבטיח שיבוא היום שאני יספר להם איזה חבר טוב ההית לי כמה יושר כמה חכם כמה אוהב היה אבא שלהם הרגע נזכרתי בתוכנית חסכון שעשית אתה יודע למה הכוונה ואני גם בטוח שאתה עכשיו מחייך בגלל שהזכרתי לך .

כואב לי המוות שלך הצלחת להפתיע אותי לא האמנתי שתלך לא הספקנו להיפרד לא הייתי בלוויה ולא בשבעה תסלח לי הייתי במרחק 16 שעות טיסה אני מצטער עם פגעתי בך אני מצטער שלא באתי יותר תבין היה קשה לי .

תשמור על המשפחה שלך מלמעלה אני יעזור מלמטה .....שאתה למעלה תחפש את אמא שלי תמסור לה שתשמור עליך בשבילי תן לה חיבוק בשמי בעצם אני בטוח שהיא מחכה לך  בכניסה לגן עדן .

אוהב אותך אח וחבר יקר אתה גיבור ותישאר גיבור ...חבר אתה חסר.... 

[email protected]