כל בוקר מאז שאמא שלי נפטרה אני מניח תפילין ואומר קדיש,שלא תתבלבלו לקום בבוקר אחרי שאתה מסיים לעבוד ב2 בלילה זה לא פשוט .

במהלך התפילה אני מחייג ישירות לאלוהים, בוקר בוקר אני פותח קו ישיר אליו מתלונן מבקש מתחנן ומתפלל(תפילין) ,אני מקווה שהוא שומע שהוא מקשיב אני מאמין שהוא מקשיב לי אבל השבוע משהו אחר קרה …... .

שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחחחחחחחחחחחחחחחחד

אלוהים : ארז

אני : מי זה ? איפה אני ?

אלוהים : אל תילחץ זה אלהים

אני :אלוהים אתה קיים ידעתי ידעתי …..רגע אני יסגור עיניים נזכרתי (באשת לוט)

אלוהים :זאת ההזדמנות שלך לבקש תתלונן אני פה זאת הזדמנות שלך, אבל מראש אני מזהיר אותך אל תשאל על אמא שלך כי על זה לא תקבל תשובות, אני מבין את הצער אבל יש דברים שהם החלטות כואבות שצריכים לקרות אבל על יתר הדברים זה הזמן לשאול .

אני: אני יכול לשאול הכל ?

אלוהים :תרגיש חופשי

אני :לא תתרגז?

אלוהים:שאל נעליך מעל רגליך, סתם נלחצת אאאא דבר אני מקשיב

בעודי סוגר את העיניים ולא מציץ (לא בא לי לההפך למלחיה), החלטתי להתלונן על השבוע האחרון ולהבין אחד ולתמיד למה ? למה עכשיו או בקיצור למה ?

אני :למה מגיע לי היומים האחרונים?

אלוהים :תכוון יותר אני לא מבין

אני:בקושי התעוררתי בראשון במקום לקום בשמונה פתחתי עיניים רק בתשע

אלוהים:נו

אני: בדרכי לעבודה נתקעתי בפקק ענק בכניסה לכביש הסרגל, מתי כבר יסימו את השיפוצים בכביש הסרגל?, עמדתי בפקק מעל ל40 דקות המוח התבשל לי מהחום .

אלוהים:נו

אני:בכניסה לאולם נפל לי האייפון החדש שלי ונשבר לרסיסים ואתה יודע שאני בלי אייפון זה כמו שף בלי סכין

אלוהים:נו

אני:בכניסה למשרד חיכה לי איזה בחור שכבר כמה חודשים מתחנן שאני יעסיק אותו, סיפר שהוא מסטאר שף ויש לו יכולות מדהימות ורק הוא כן הוא ישנה את ענף האירועים כי המאה- 21 לא תהיה אותו דבר בלעדיו ,,,,אמרתי לו שאני יחשוב אבל למחרת שמעתי שהוא נתפס, דווקא חסר לי עכשיו טבח למטבח הקר (את השף שלי אני לא מחליף אפילו לא בשף בוקשסטר בעצמו)

אלוהים :אני מקשיב תמשיך

אני:אני יכול לפתוח עיניים

אלוהים:לא

אני:אחר הצהרים הגיעו האוזניות שקניתי מ- ebay כמה חיכיתי לאוזניות שיעזרו לי להירדם בצהרים בשילוב האפלקציה שמשדרת צלילים מרגיעים למוח וגורמת לעצבים להיכנס למצב רגוע (אני רגוע נו טוב ), אבל יחרב ביתם(בערבית זה נשמע יותר טוב) לא שלחו לי כבל חשמל אפילו לא זכר לתקע .

אלוהים :אאאא

אני :בלילה רגע לפני שעזבתי את האולם נכנסו בני זוג שרצו לעבור מאולם "מתחרה" פחות יציב אלי לאולם ודווקא יש לי תאריך של זוג שנפרד לא מזמן אחרי מסע ומתן קצר הבנתי שאני לא יכול למכור להם אירוע במחיר מנה שאותו הם ציפו לקבל ונפרדנו כידידים, חבל דווקא רציתי להיפטר מהחור הזה ביומן .

אלוהים : יש עוד

אני :יש אבל נראה לי שזה מספיק

אלוהים: אז ככה בוא נראה בבוקר נתנתי לך לישון כי מלאך המוות היה באזור מגוריך שלחתי מלאכים שילחמו בו, אחרי מאבק ממושך כמעט שעה שלחתי אותו רחוק ממך ונראה לי לתקופה ארוכה ארוכה הוא כבר לא יתקרב אליך …..והפקק, דאגתי שהפקק יגיע עד לצומת הסרגל כי אם היית נוסע בדיוק לפי לוח הזמנים הרגיל שלך נהג שיכור היה נכנס ברכב שלך בכניסה לעפולה וזה לא היה נגמר טוב.

אני:שאלוהים ישמור

אלוהים:הוא שומר ….בקשר לאייפון באותו הרגע שהוא נפל היית אמור לקבל שיחה ובשיחה הזאת היית משקר כל כך הרבה שקרים שהתוצאה היתה גרועה ברמות כאלה שאפילו צום כיפור צום תשע באב ובין המיצרים ביחד לא היו מספיקים לך למחילה .

בקשר לבחור שחושב שהוא מסטאר שף ארז יקירי את מחלת הסרטן כבר עברתם, אז החלטתי הפעם לוותר לך ולא להביא את הסרטן אליך לאולם, כי הבחור הוא כמו סרטן הוא גדל והורס והורס ומשאיר אחריו אדמה חרוחה וממשיך לגוף הבא חוץ מפה אין בו כלום .

בקשר לאוזניות תאמין לי וכדאי לך להאמין אני אלוהים...... זה תוצרת סין ועם היה בפנים חוט אתה היית הופך לשיפוד שרוף.

אני :אלוהים אני המוםםםם

אלוהים :רגע והזוג לא רק שאין להם כסף הם חייבים לכל העולם, אחרי האירוע היית רודף אחריהם בבתי משפט ומקבל 200 שקל בחודש לכל החיים, אז תאמין לי אין צורך לקחת לאולם המתחרה תשאיר לו את "הברכה " .

אני:אלוהים אני ממש מצטער שלא סמכתי עליך ופקפקתי בכוחך האדיר, אתה מבין כל יום אני מתפלל בבוקר בצהרים ובערב, אבל כנראה שאני לא מבין מה אני קורא …...

תודה רבה ששמרת עלי והצלת אותי מכל הדברים הרעים שיכלו לקרות לי היום.

אלוהים:הכל בסדר אני כאן ואני רוצה שתבין שלכל מה שאני עושה יש סיבה הכל תוכנית אחת גדולה .

ארז ארז ...אני פותח את העיניים ורואה את המשגיח של האולם עומד מולי ארז הוא אמר "נרדמת באמצע התפילה "?

כן אני משפשף את העיניים לא הרגשתי, לאן הגענו אני שואל? "מעריב ערבים " הוא עונה וחוזר לדוכן לקרוא .

בָּרוּךְ אַתָּה ה'. אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אֲשֶׁר בִּדְבָרו מַעֲרִיב עֲרָבִים. בְּחָכְמָה פּותֵחַ שְׁעָרִים. וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים. וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוכָבִים בְּמִשְׁמְרותֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצונו. בּורֵא יום וָלָיְלָה. גּולֵל אור מִפְּנֵי חשֶׁךְ וְחשֶׁךְ מִפְּנֵי אור. וּמַעֲבִיר יום וּמֵבִיא לָיְלָה. וּמַבְדִּיל בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה

כל זה ויש לו זמן לנהל לכולנו את החיים ולא לא חזרתי בתשובה ממש לא אבל יש משהו שמקשיב לכם לא תמיד אתם מרגשים אבל הוא שם

מעל למאה תגובות נרשמו על קיר הפייסבוק של אישתי, בעקבות הברכה שכתבה לי לכבוד יום הנישואים העשירי שלנו( כן עשירי והיום בזמננו זה לא כל כך ברור), אבל חלק לא קטן מהאנשים התעניינו, מה ארז כותב או יותר נכון חושב על זה …..סקרנים אתם אהה ?ֿ

מה שיפה בפייסבוק זה תגובות של הנשים, מיד מגיבות במילים יפות ומחבקות את החוגגים את יום העינויים השמח ,אה סליחה יום הנישואים שמח, והגברים שלהם מתקשרים להסתלבט על הגבר .

אצלי זה התחיל בדורון "מזל טוב חחחחח נקרע לי דורון בטלפון "די בלי קללות ..מזל טוב ..ביום כזה מזל טוב זה קללה עניתי לו, אבל דורון לא נכנע עזוב אותך גבר עוד הרבה שנים כאלה ונקרע מצחוק ", התעצבנתי עד כדאי כך שהאיש המרוקאי הקטן שמסתתר אצלי התפרץ, אמרתי לך בלי קללות י'זבל מז..... אמא של ….. ו שתיכנס …... אמן התפרצתי לעברו.

דורון ששתק שנייה ואמר: למה אתה כזה זה יום סבבה, סבבה?!? עניתי לו, סבבה אני איתה 10 שנים ולא אתה רק אני יודע מה מצפה לי היום?!!. דורון שלא נרגע שאל " מה כבר יכול לצפות לך?? …...”

בבוקר נפגשנו בתל אביב אני והאישה, להפתעת יום הנישואים שהיא אירגנה.."הזמנתי לנו מלון בוטיק זה משהו חבל על הזמן, פצצות לגבות מגיע לנו פינוק, זה אחד משמונים מלונות הבוטיק היפים בעולם”, בעולם..חזרתי אחריה "כן בעולם היא המשיכה ", נשבע לכם שאפילו הכתובת שלו לא מופיעה בGPS אחרי חיפוש מתיש ומעייף בחום של תל אביב בתוך הסמטאות שמתאימות לסרט קולנוע בתור תחליף לרחובות בירות, אחרי כמעט שעה מצאנו את המלון. (שהוא בעצם התפחתות של בית קפה), מבט חפוז לכיוון המבנה הבנתי מיד מה מחכה לנו בפנים .

בבית הקפה הפנו אותנו לרחוב הסמוך לקבלה(כן הבנתם נכון ברחוב הסמוך), האיש בקבלה (שמדבר רק אנגלית ) לקח אותנו לרחוב סמוך (כן הקבלה וחדרים במרחק שני רחובות )למבנה אפל ורקוב ששוכן במרכזו של רחוב שכנראה לא שייך למדינת ישראל הריבונית (הם יותר שייכים לאוגנדה או אריתראה ).הצעתי לגברת שהיא תעלה ראשונה לראות את החדרים לפני שאנחנו חותמים (מכיר את הסחורה שלי ) בזמן שהיא עלתה התחלתי לספור 30 ,29 ,28 מה אתה עושה שאלה אותי האשה תוך כדאי הליכה?, מיד תביני צעקתי לעברה …....2, 1 ואז הם חזרו "אני לא מאמינה זה חור!! איזה ריח? ממש מגעיל זאת אכסניה, אני בשוק בתוך השמונים הטובים בעולם אולי השמונה מליון טובים ובטוח במקום האחרון זה גן חיות של ג'וקים …. איך לעזאזל ידעת ? איך "שתקתי אבל בלב(10 שנים ) בואי נלך למלון הרגעתי אותה שטויות הכל בסדר הכל בסדר, "טוב תן לי להזמין התעקשה הגברת הראשונה זאת הפתעה שלי" המתנתי בצד בזמן שהיא שריינה חדר באחד ממלונות החוף של תל אביב זה מריח לא טוב כל ההפתעה הזאת זמזמתי לעצמי, וכמובן שלא טעיתי.

בקבלה במלון היא שאלה "הבאת את כרטיס האשראי איתך?" , גם במסעדה שהיא הזמינה "בהפתעה " אחת מהמסעדות שבהם מככב אחד מהמסטאר שפים של ישראל(גם המחיר מככב ) וגם שם כשהגיע החשבון היא שאלה בתמימות "הבאת איתך כרטיס אשראי? " למחרת היא קנתה ג'ינס ותיק וגם אז שאלה.. טוב הבנתם .

עכשיו הבנת דורון למה התעצבנתי???!!!, כי תארתי לעצמי שהיום הזה הולך להיות הפתעה מלאה במתנות וכייף שהיא פינקה את ….עצמה .

עכשיו ברצינות (נראה לכם ) השבוע אנחנו חגגנו 10 שנים, כן חלפו כבר 10 שנים מאז אותו ערב באולם (בראשית ברור),10 שנים מאז שנכנסתי למאסר עולם בלי אפשרות חנינה (על רצח כבר הייתי משוחרר), 10 שנים מאז קפצתי על הכוס בהתלהבות לא ברורה.

היא היתה ונשארה הכי יפה ( בגבעת המורה ) ואני כבר אז הייתי ללא שיער(טוב שכך לא

היה לי מה למשוך ),10 שנים שאני לא מצליח לגדל אותו חזרה, 10 שנים שאני תקוע עם 10 מכשירי מולטי שף שקיבלנו לחתונה ,10 שנים מאז שהבנתי שאיתה אני הולך להתעורר בוקר בוקר לשארית חיי, 10 שנים שאני משלם את ההפתעות שלה ימי ההולדת שלה ימי הנישואים שלה(כן שלה) יום האם יום השואה ועוד ימים שאני כבר לא זוכר .כבר 10 שנים שנכנס הביתה ושואל מה יש לאכול? והיא עונה צריך לצבוע ,להחליף ולתקן...(הפכה אותי קבלן ) אבל 10 שנים ואנחנו עוד ביחד כנראה שאנחנו עושים משהו נכון .

כמובן כמו כולם גם לנו היו ימים שאהבנו פחות וימים שאהבנו יותר היו ימים שבכינו משמחה וימים שבכינו מכאב,היו ימים שהיינו ביחד אבל הרגשנו לבד, היו ימים שהיינו בקבוצה והרגשנו לבד הבאנו שלושה מלאכים שהוסיפו לנו לחיים צבע ואושר היו ימים שניסינו להרדים אותם וימים שהם הרדימו, אבל תמיד היינו שם אחד בשביל השני תמיד ידענו להרים ולתמוך לאהוב ולתת כי כשאוהבים יתר הדברים מתגמדים, כן גם אחרי 10 שנים!!

חופשה בחו"ל עם הילדים

כבר בימים הראשונים שהרעיון עלה על השולחן טיול פריז עם הילדים הבנתי שמדובר ברעיון מהפכני משהו שיוציא אותי אחרי תקופה ארוכה של שלווה ושקט וינער אותי ויוציא אותי........... מהכלים!!!!! .

כבר שנחתנו בעיר האורות, בעיר הרומנטית, בעיר שאהבה חיה בה לנצח, העיר שחוברה לה יחדיו (סליחה זאת עיר אחרת), התחלתי להפנים שרומנטיקה לא תהיה פה ולמרות שהמילה חופשה מוזכרת בכל שלבי התכנון גם חופשה לא תהיה פה .

לאחר סיבוב ראשוני עם הילדים באתרי העיר ועצירה כפויה ליד כל מכונה אוטומטית לממכר ממתקים, שתיה מתוקה ומזכרות בנוסף לזה שלוש פעמים קקי ופעמיים פיפי, כבר בתור לשירותים בתוך תחנת הרכבת הבנתי שאת הרומנטיקה והאהבה שהעיר האורות אמורה להציא או לעורר לי זה לא יקרה בזמן שכל הזוגות שחלפו מולי נראו כאילו הם בירח דבש התחבקו והחזיקו ידיים, הידיים שלי היו תפוסות ואזוקות על ידי שלשת הפרחחים שלי, שלושה כן ולי יש רק שני ידיים אז תעשו חשבון.

ביום למחרת אחרי שהיום הראשון היה חם ודביק חיכה לנו יום קריר למי שמכיר את אירופה יודע שלמזג האוויר שם אין חוקים יום אחד חמסין של מדב סהרה וביום השני קור של חוף בסיביר. הבעיה הגדולה היא כאשר הבנתי שזה הולך להיות יום קריר הייתי מרחק של שתי תחנות רכבת מהמלון וככה בקור חודר עצמות מצאתי את עצמי עומד בתור ארוך ארוך (כאורך הגלות) בכניסה לאייפל, מיותר לציין למי שמכיר אותי יודע שסבלנות היא לא אחת מהתכונות המושרשות אצלי וכן אני מודה שכבר הייתי בצרפת ואף פעם לא עמדתי בתור בשביל לראות את ערימת הברזל הזאת מלמעלה. אין שום אתר תיירותי בעולם כולו ששווה שאני ימתין בשבילו מעל 20 דקות, אבל הפעם הילדים איתך וזאת הזדמנות מצויינת ללמד אותם משהו חדש על העולם שמחוץ לגבולות ארצנו.

אחרי שעתיים ווו 45 דקות של עמידה בתור......... שני זוגות הורים אני מיכל ושלושת הפרחחים אבי ואורה והפרחחית הפרטית שלהם בקור המקפיא של פריז נשברתי נכנסתי לאחת מחנויות המזכרות שעמדו בשולי התור וקניתי חולצה ארוכה וחמה כזאת שתאפשר לי להמשיך ולעמוד מבלי שהשיניים שלי התנגשו (חולצה אפורה ופשוטה שכתוב אליה אייפל עלתה לי מעל ל 80 יורו גנבה איפה "יצאת צדיק" כצריך אותו??) אחרי המתנה של שעה נוספת עם הילדים שזה בערך כמו..... נצח הבריק בראשי רעיון למתנה לדורו "חברי הנצלן" מתנה יפה יעילה שתזכיר לו את פריז, כן הבנתם נכון חולצה אפורה שכתוב עליה אייפל, התחננתי כלפי הסובבים שלא יאכלו לידי לא יגעו בי ולא יצלמו אותי איתה ככה היא אולי תישאר חדשה למראית עין ואף אחד לא ידע שלבשו אותה (חוץ ממכם) ואז יתכן שדורון יאמין ששלמתי עליה 80 יורו מאהבה אליו פחחחחחח איזה פתטי אאאאאא.

אחרי נצח נצחים הגענו לכניסה למעליות, אבל אז קרה הגרוע מכל הילדים הבינו שזה סתם חתיכת מתכת מסריחה שבגללה חיכינו את כל הזמן הזה והם החליטו שתודה זה מספיק(חיכיתי עד עכשיו נראה לכם שאני לא עולה) עשרות אנשים נלחמו על האייפל עשרות אנשים בנו אותו במשך שנים רבות, חלומם של אלפי אנשים בעולם לבקר באייפל ואתם לא מעוניינים לעלות?? ….. נאום חוצה לבבות הרבצתי בהם כדאי שהם יועילו בטובם לעלות לדבר המכוער הזה (אפילו ג יפית יותר יפה) והתוצאה לא איחרה לבוא הם הסתערו על המעלית כלוחמים ששים אלי קרב, האמת שאם הם היו מדברים ככה בשעה הראשונה הייתי הולך משם בשמחה, אבל מצד שני הליכה משם משמע קניות שזה כמה מאות יורו אז בעצם טוב שנשארנו וחבל שזה נגמר .

אחרי עליה קצרה לקומה השלישית של המגדל סיבוב של פחות מחמש דקות על המתכת המוזרה הזאת, התחלנו לחפש את הדרך למטה וכמובן שגם הדרך למטה רצופה תור גדול. מיד נזכרתי בישראלי שהתאבד בקפיצה מהמגדל מלפני כשבועיים התאבדות...... צעקו כותרות העיתונים הכל תוכנן לפרטים במשך כמה שבועות, אבל אני אחרי עשרים דקות המתנה עם שלושת הפרחחים גם אני שקלתי לקפוץ, אבל שוטר שהשגיח עלי מקרוב דאג לבדוק שאני לא עושה לעובדי הניקיון בקומת קרקע עבודה .

(חומר למחשבה צריך לבדוק ב eBay עם יש כזה למכירה אפשר לקנות לבנות בגלבוע זה בטח יביא תיירים)

הדבר המיוחד שלשמו באנו זה לא ההיסטוריה של צרפת לא הרומנטיקה וגם לא נפוליאון ושער הניצחון ולא מיכל לא באנו לקניות באנו בכדי לתת לילדים קצת תרבות אחרת קצת שפה אחרת אאאאא על מי אני עובד באנו לדיסנילנד.

אפרופו דיסנילנד

אני חייב לציין בפניכם שכנראה את הילדים לא מעניין כל אתרי התירות שפרושים לאורכה ולרוחבה של העיר אצל הילדים חופש זה להיות בחדר במלון מול הטלוויזיה (ואני בטוח שגם אצלכם) זה פשוט לא יאומן דיסנילנד האתר הגדול והמפורסם בעולם לא עשה להם כלום אבל רבעית הבנות של ברץ באחד הערוצי הטלוזיה במלון גרמו לנו להתחנן על נפשנו בכל פעם שהינו צריכים לעזוב את החדר. בזמן שאני מפנטז בתי קפה ורומנטיקה אישתי מפנטזת חנויות וקניונים הילדים מפנטזים ברץ.

גדולת הכותרת של פריז זה דיסנילנד (על אף שאישתי חושבת שאנזליזה) אחרי 40 דקות ברכבת שלש רכבות שהחלפנו הגענו לממלכת הילדים דיסנילנד מזג האוויר ההפכפך ליווה אותנו בבוקר בקרירות אירופאית לבשתי את החולצה החדשה שלי שכבר מסריחה מהיום שעבר (אני מקווה שדורון לא ירגיש) ויצאנו לדיסנילנד .

אתם בטח רוצים שאני יספר לכם על דיסני אבל אני כבר עייף ותכף נרדם אז אני יקצר

דיסני

1 תור שלא נגמר

2 כאבי רגליים

3 מיקי מאוס מרחוק

4 לא ללחוץ חזק על הקיטשופ כי זה נשפך מצד שני על החולצה של דורון ֿ

5 פאסטפסט (כרטיס שמקצר את זמן התרים) מצריך תור ארוך משל עצמו

6 תור שלא נגמר כבר אמרתי

8 מפה לא ברורה

9 מסחטה של כסף האוכל יקר השתיה יקרה ובמחיר של הכניסה הייתי עושה חתונה שלמה

10 אני שונא אותך וולט דיסני

דורון אני מקווה שאהבת את המתנה קניתי לך אותה חדשה עוד בשקית אף אחד לא לבש אותה אף פעם נשבע.. תתחדש.

[email protected]