סליחה שזה באיחור פשוט לא תאמינו עד כמה זה סיוט לכתוב במחשב מה שכבר כתבת בדף ....
תזכורות :
#הדמויות הראשיות הם קרן ודני והם היחידים שיתנו רקע לעלילה ויתארו את רגשותיהם, כל השאר ידברו מבלי לציין את מחשבתם.
#אף פעם לא יווצר מצב שהכותב של הסיפור (אני) אדבר עם עצמי .. אם נגיד דני שאותו אני כותב מדבר עם ערן אז מי שיכתוב את הדמות של ערן תהיה הכותבת
# לכל דמות בסיפור יש צבע כדי לעשות את זה יותר ברור וקל : דני קרן סתיו אנה
#בסוף הפרק יש הפתעה
אז קבלו בראש עם פרק שלוש :
לא אכלתי הרבה כדי לא להראות שמנה אחרי שנסיים את הארוחה.
אמא של קרן החלה לדבר בזמן שאני שם לי את האוכל בצלחת. היא אמרה שהם חשבו שנלך כולנו בפסח לשבוע וחצי באילת ושאלה מה דעתינו הילדים.
הסכמתי מיד. מה יש לחשוב ?! אילת חברים..
"לא!" NO WAY שאני נוסעת איתם לשבוע וחצי לאילת, רגע בעצם סתיו יהיה שם ?...
"כולנו?" שאלתי לרגע מתחרטת מעט על דברי הקודמים "כן" היא ענתה "שתי המשפחות בשלמותן" חח הדיבור של אמא שלי ממש מצחיק, היא גם מאוד אוהבת טיולים משפחתיים .
טוב נו מה יכול להיות רע ? אני מתה על אילת וככה אני אוכל לחזק את עם סתיו את הקשר !
היה קצת לא נעים לשמוע את ה"לא" ההתחלתי של קרן, לא יודע מה גרם לה להתחרט כ"כ מהר ולהסכים, אבל זה לא מה שעניין אותי. מה שעניין אותי היה שככה לא הכרתי אותה, בצניחה צחקנו ביחד ונהננו כאילו אין בנינו 3 שנים הבדל ועכשיו היא מתנהגת כמו עלק "גדולה".
סיכמנו שנוסעים, שמחתי למרות הכל ועזבתי עם ערן את השולחן לטובת הסוני.
עזבתי את השולחן והלכתי לחדר בסוג של תקווה שסתיו ישתעמם ויבוא אחרי.
וואי דני שהייתי בטוחה שהוא בוגר יותר מאח שלי הלך איתו לסוני, כ"כ בולט שיש בנינו כמה שנים הפרש !
ערן הוא אחלה ילד, היהי לנו הרבה במשותף שיחקנו ב-PES וניצחתי 5-1! הוא לא התעצבן מההפסד, הוא נהנה מהמשחק.
אח"כ גלשנו לפייסבוק דרך הסוני, ראיתי את הבנות בשכבה שלו ודיברנו על "האח הגדול" ועל איך הוא זכה בכרטיסים לגמר של "הישרדות".
נראה לי שעברו איזה 4 שעות מאז שנכנסנו לחדר ועד שיצאנו. כיצאנו ראיתי את איתי וטלי (ההורים של ערן ועמית) ואת ההורים שלי אוכלים עוגות.
ישבתי בחדר וישר צלצלתי לאנה (החברה הכי טובה שלי)
"היי! את לא מבינה מי נמצא אצלי בבית ! טוב את לא מכירה אותו אבל הוא הבן של חברים של ההורים שלי, הוא בצבא והוא פשוט חתיך !"
"מה את אומרת ?! אני באה אלייך !"
"חח לא ! הוא שלי. את לא באה, אני אספר לך אח"כ ! אה, ואני נוסעת לאילת איתו ! ועם המשפחה.. "
"תגידי איזה מן חברה את אם את לא יודעת להתחלק ?!"
"חח סתמי, אני הולכת ! בייי אה וקוראים לו סתיו "
"סתיו ? נשמע כמו הומו, תהני. "
חיכיתי וחיכיתי. הוא לא משתעמם ? יצאתי החוצה והוא ישב מול הטלויזיה חייכתי לעצמי והתיישבתי לידו "לא משעמם לך?" צחקתי קצת.
"טוב שאת שואלת, משעמם לי, הטלוויזיה לא מעניינת והשיחות של ההורים...משעמם"
"חייכתי ותפסתי את ידו. "טיפש" מלמלתי. ראיתי מן חיוך צדדי אצלו ומשכתי אותו כדי שנלך לחדר שלי.
"תתעלם מהבובות" צחקתי
"אני מכיר חדרים כאלה מלאי בובות"
"חח כן הא. לא ממש יצא לי לסדר את החדר הזה עוד מכיתה ה' "
"לא נורא, הוא חמוד החדר"
"חח תודה " לא ממש היה לי מה להגיד. שתקנו. "יש לך משהי ?" שאלתי מתוך סקרנות, זה היה צריך לבוא מתישהו"
"את ישיריה"
"אכפת לך ? " חייכתי
"האמת שלא, אין לי אף אחת כרגע"
"יופי" צחקתי
"ולך?"
"חיכיתי שתשאל, אממ לא" עצרתי שוב מחייכת, "כרגע"
"למה חיכית ?"
"לא שואלים את זה בחורה" הסתכלתי עליו, "פשוט רציתי שתשאל"
"אני לא ממש פעול לפי הכללים האלו .. "
הוא חייך. "אני מבינה, אז אתה עדין מחכה לתשובה ?"
"האמת שלא, ויתרתי על השאלה"
"יופי" אהבתי את הנימה שלו. הוא דיבר בצורה בטוחה. תפסתי את הפלאפון שלו כשנשענתי על הקיר מעט, "ומספר ?"
"את מנסה לרמוז לי משהו ?"
"אתה חושב ?" אמרת בזמן שהוא לקח את הפלטפון שלי והכניס את המספר שלו.
"אני בטוח"
"אז ...אילת עוד מעט...הא?"
"כן, האמת שאני לא בטוח אם אני בא, הכל תלוי אם הצבא יתן לי חופש"
"בטח שיתנו לך" אמרתי בזמן שזזתי לתנוחה שונה. התפללתי לעצמי שהוא יקבל חופש.
"כנראה את עוד לא מכירה את הצבא, בקלות הם לא יאשרו לי לצאת"
"אז בדרך הקשה" אמרתי כשצלצלתי לפלאפון שלו וניתקתי, "תתקשר אלי ואני אסדר את זה" צחקתי.
"מזאת אומרת בדרך הקשה ?"
"נגרום להם ! אם לא תבוא מה יש לי לעשות שם ?"
"מה עם אח שלי ? , מנחתם ביחד לא ? "
"כן היה נחמד, וואלה הוא לא נראה בן 15 אבל ההתנהגות הילדותית שלו מסגירה אותו" צחקתי
"נו אז יש לך עם מי להיות, תלמדי אותו להיות גבר"
"כן...אממ לא נראה לי, לא הסגנון שלי"
"את בטוח תמצאי מה לעשות באילת"
"לא זורם הא?" גחכתי לעצמי
"אני פשוט די משוכנע שלא יתנו לי"
"חבל היה יכול להיות כיף"
"אל תהרגי את ה'כיף' כ"כ מהר"
"אני די משוכנעת שיהיה פחות כיף" חזרתי על הטון שלו. כשאמר שלא יתנו לו לצאת. הוא צחק.
"מה נעשה ?"
"אמת או חובה" צחקתי , "אלא אם כן את בטוח שזה ילדותי"
"נגיד וזה לא ילדותי, אנחנו רק שניים"
"אמת או חובה ?" שאלתי מחייכת. הייתי די מרוצה מעצמי. הולך טוב.
"אמת"
"היה לך קשר רציני ?"
"כן, אבל הקשרים שלי עם בנות התחילו רק לפני שנתיים בערך.."
"טוב לדעת שאתה לא אחד מאלה שהתחילו בגיל 14 קשרים, נשמע רציני יותר"
"אמת או חובה ?"
"חובה"
"חובה עלייך לבדוק עם יש עוגיות למטה ואם כן להביא לי"
"אוקיי" קמתי מהמקום ויצאתי. ירדתי מהר למטה בדקתי אם יש עוגיות, מצאתי שוקולד צ'יפס ולקחתי את כל החבילה, עליתי למעלה ושמתי לב שעכשיו סתיו ישב על המיטה נשען על הקיר, "בבקשה", נתתי לו את החבילה כשאני עומדת.
"תודה"
עמדתי כמה זמן, להתיישב לידו או אממ על הכיסא ? חיכיתי שיגיד משהו
"חובה"
"תקום ותן לי לשבת או שאני אתיישב ליך ואקבל עוגיה"
"בואי לידי"
רציתי שהוא יגיד את זה, התיישבתי לידו ולקחתי עוגיה. "תורך לשאול"
"אמת או חובה ?"
"חובה"
"חובה עלייך להגיד לי מה את חושבת עכשיו"
"אני חושבת איזה כיף לבנות שהיה להן קשר רציני איתך"
"די, אל תגרמי לי להסמיק"
צחקתי "אתה ביקשת את זה. אמת או חובה ?"
"מה שאת רוצה"
"התקרבתי אליו קרוב לבדוק אם הוא נרתע והוא לא. הייתי כ"כ קרובה. דני היה חייב להיכנס !
מה קורה אנשים ? סתיו אמא מבקשת שתרד למטה
אני שונאת אותו !!!!!!!!!!!!! סתיו קרץ לי ויצא. דני נשאר עומד בפתח הדלת.
"וואו כמה בובות"
"יאיי לי" אמרתי מעוצבנת
"מה העצבים ?"
"סתם ממש לא הפרעת"
"למה מה כבר עשיתם ?"
שתקתי, הוא לא זז.. "אילת הא ?"
"מעבירה נושא הא ? יאללה את באה למטה ?"
"טוב"
ירדנו למטה ...אמא ואבא שלי ישבו מול ערן וההורים שלו , סתיו כבר לא היה בבית. שאלתי את אמא איפה סתיו והיא אמרה שהקפיצו אותו לבסיס.
יופי , סתיו הלך. אין לי מה לעשות. הלכתי להתקלח ונכנסתי למיטה, לא היה מאוחר אבל נרדמתי.
טוב אז עד לכאן פרק 3.
ועכשיו ההפתעה - פרק 4 יהיה החופשה לאילת והוא יהיה פרק ספיישל ! אתם תהנו ממנו .
וכמובן נשמח לשמוע מחמאות, ביקורות, מחמאות, טענות, מחמאות, הערות, רעיונות לשיפור ומחמאות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Both~Of~Us