אז ככה סיימתי 12 שנות לימוד. ואוו.. חיכיתי לרגע הזה כול החיים שלי אבל עכשיו שזה נגמר יש לי הרגשה קטנה של החמצה,וקצת עצב האמת.
היה לי את טקס הסיום ובכלל לא חשבתי שאני יגיע לשלב הזה,הייתי בטוחה שאני הולכת לפרוש באמצע השנה. אני שמחה שלא עשיתי את זה,עד כמה שהיה קשה שורדים.
אז בטקס עצמו-בתור בית ספר חסר תקציב אבל זה מה שבונה את האישיות שלו ואת האישיות של כול מי שלומד שם עשו את הטקס בחוץ במגרש כדורגל ולבשנו שמלות יפות הבנים לבשו חליפות (הבנים נראו יותר טוב מהבנות). אבל במקום להשוויץ בזה שכולנו נראים טוב לבשנו גלימות שעשוים מאל בד והכנו כובעים של graduation אמריקאי מבריסטול וחיברנו לזה חוט. אני מתה על זה! אני אוהבת שהבית ספר שלי חסר תקציב ולכן צריך לעשות הכול מדברים זולים זה מצחיק וזה פשוט חוסך מאיתנו את החלק של לישבור תראש כול בוקר על מה ללבוש. אצלנו כולם הולכים עם חולצות קרועות,ונעליים זה אפשרות..
ופשוט הראו מצגת בהתחלה על כול מה שחסר בבית ספר,שזה הכול בעצם (הדברים הכי בסיסים שבית ספר צריך כמו: סבון,מים בשירותים,מנעול בדלת)
אבל שוב, זה מה שבנה אותנו :)
אז האפטר פארטי.... אני והאנורקסית והסטוקרית החלטנו שאנחנו רוצות להיות אוטסודריות ושאנחנו לא הולכות לאפטר פארטי השכבתי כי פשוט לא בא לנו לבזבז כסף על איזה מקום מסכן עם אלכוהול עם שכבה שאנחנו לא הכי מתחברות אליה. (לא שהם שותים לפחות)
וזה לא שאני חסודה וגם האנורקסית לא! זה פשוט שאני ידעתי שאני לא יהנה כלכך וגם שאני בטח יהיה זאת שתישתה יותר מידי או ההפך שאני יצטרך לטפל באחרים (זה לא כיף)
אז שכולם זזו לאפטר פארטי אחרי הטקס אני,האנורקסית והסטוקרית הלכנו לעשות משהו מישלנו. בגלל שכבר היה מאוחר החלטנו פשוט לקנות בירות ואוכל ופשוט לשבת באיזה פארק ולדבר,לאכול ולשתות עד מתי שרצינו פשוט.. הסטוקרית כמובן,לא שתתה! היא אומרת שזה בגלל שהיא הולכת להיות בשירות לאומי. שקר!! זה לא שיש להם מרגלים שבודקים כול מה שהיא עושה. האמת זה פשוט שאבא שלה דואג יותר מידי,בצורה כבר חולנית אבל גם לא נראלי שהיא רוצה שזה הישתנה. חבל.
והאנורקסית מאז שנישקתי אותה פשוט נמרחת עליי,למה,DON'T.
אחר כך אני והיא הלכנו לבית שלה לישון ואז למאחרת הלכנו לעשות אפטר אמיתי בים. אבל רק אני והיא כמובן כי הסטוקרית לא עושה שום דבר חוץ מלאכול במסעדות היי-סוסיטי (חבל רציתי שהיא תשתחרר קצת)
אז אני והאנורקסית בילינו בים. בקצרה- אני באמת האלונקה של החברה באותו היום זכיתי בבגד ים בחינם ובגלידה בחינם.
היינו בים,עשינו את מה שתמיד עושים בים והיו איזה שני בנות שפשוט פאק! הייתה אחת שהציצי שלה פשוט לא היה נראה אמיתי בשיט והוא היה נורא עגול בצורה לא נורמלית וגם שהיא לא זזה זה פשוט זז כמו איזה ג'לי. ממש רצינו לגעת בזה לראות אם זה מרגיש אמיתי.
אז בחזרה לזה שהיא פתאום נמרחת עליי.. כול פעם שהיינו במים היא ניסתה למצוא סיבה שאני יחזיק אותה איך שהוא וגם היא כול פעם העלתה את זה שהיא חושבת שהיא בטח גיי.
תפסיקי. לא רציתי להכניס אותך לעולם הזה. והיא באמת יפה וחמודה ואנחנו באמת יוכולות להיות זוג מדהים אבל פשוט אין את זה. אני יודעת יותר מידי דברים עליה שפשוט לא גורם לי לרצות להתקרב אליה מהחשש שהיא תיפגע שוב.
אהה וגם כמעט טבענו.. אז נכון יש את החלק הזה שהוא מופרד לחרידים? שיש יום שזה רק לבנים ויום שזה רק לבנות.. אז.. הלכנו לחוף של הכלבים שהוא ממש ליד המחיצה של החוף של הגברים והיינו במים והגלים פשוט משכו אותו מתחת להפרדה ולא הצלחנו לחזור לחוף אז החזקתי בחבלים כאלו שהיו על המחיצה מחשש להיכנס לאזור של הבנים החרידים והגלים פשוט משכו אותנו לכיוון השני ולא הצלחנו לחזור לחוף אז פשוט נשארנו שם ואחזנו בחבלים כאילו זה החיים שלנו ואז איזה אחד בא פתאום עם גלי מתחות ומשקפי צלילה ופשוט הביא לנו יד והחזיר אותנו לחוף..
אני יכולה פשוט לדמיין את זה,החרידים רואים בצד שלהם רק רגליים של בחורות זזים כזה. מחשבה משעשעת.
ומאוחר יותר קיבלתי איזה מכתב מהמחנכת שלי,ואף פעם לא הרגשתי אליה שום קשר חוץ ממורה-תלמידה לא כמו אחרים שנורא היתחברו אליה. והיא כתבה לי דברים פשוט מקסימים וזה מדהים לדעת שככה היא חשבה עליי והיא כתבה את המשפט הזה "אני חושבת שפיתחנו לעצמנו שפה משלנו. מכבדת והדדית."
אין לי מושג איך היא הבינה את זה... כי אני אף פעם לא הבנתי אותה סתם חייכתי אליה בחזרה.
יאללה ביחד עם הזכרונות הטובים,הפחות טובים,והגרועים מהתיכון אני יוצאת למסע אחר בחיים שלי ואני מקווה שגם את זה אני יצליח לעבור בשלום.