"אז עם מי את הולכת לנשף?" שאל אדי את קורדל. שניהם ישבו במטבח. קורדל נגסה בחתיכת גמבה אדומה ואמרה "עם הבחור החדש מהשכבה שלי. חמוד אמיתי, קוראים לו רנדי."
-"שאלת את ריימונד אם אפשר?" אדי התעסק בקווצת שיער מהקוקו של קורדל.
קורדל כיווצה את גבותיה ואז אמרה "אני צריכה לשאול באמת." היא נעמדה וצעקה "ריימונד!"
-"מה?" נשמע קולו של ריימונד מהסלון. -"אני יכולה לצאת עם רנדי לנשף?" קורדל שאלה. קווצת השיער הסגול נשמטה מבין אצבעותיו של אדי והוא תפס קווצה אחרת.
-"מי זה רנדי?" נכנס ריימונד למטבח והתיישב מול קורדל. -"בחור מהשכבה. אני מבטיחה שזה רק לנשף." הניחה קורדל את ידה על השולחן.
-"בסדר." אמר ריימונד ואז הביט באדי שהתעסק בשיער של קורדל. "מה אתה עושה?"
-"צמה!" ענה אדי והגיש לקורדל את קווצת השיער המקורזלת. -"צמה?! עשית לי ראסטה! חירבשת לי את כל השיער אדי!" ייללה קורדל.
בשמונה וחצי יצאו ארבעת האחים אל בית הספר. הם שמו לב שתלמידים הולכים בכיוון ההפוך מבית הספר. "למה כולכם הולכים הביתה?" עצר אדי את אחת התלמידות. -"ברוק." ענתה התלמידה. ארבעת האחים הביטו לכיוון של בית הספר.
"זה לא יכול להיות." דיימון אחז בידו של ריימונד. כל הרחבה של בית הספר הייתה מלאה בשוטרים.
ריימונד לא יכל לנשום. שלושת אחיו הביטו בו בדאגה ובפאניקה והוא נשם בכבדות. הוא התחיל ללכת אחורה. לא.. לא ג'מה, היא לא יכולה לקחת ממנו את ג'מה, זה לא יכול להיות!
"לאן אתה הולך?!" "ריימונד!" צעקו לו שלושת אחיו אבל הוא התעלם.
ריימונד רץ. הכי מהר שיכל, רק הוא, בלי אף אחד. הוא הרגיש את העיניים שלו מתרטבות מרגע לרגע והוא לא יכל לראות כלום. הוא התעלם מהדמעות שלו ורץ מהר יותר, חוצה את כל החצרות הפרטיות וקופץ מעל גדרות עד שהגיע לבית של ג'מה.
הוא עצר מחוץ לבית שלה. הבית היה מלא שוטרים.
ריימונד עצר במקום ונפל על שתי ברכיו. הוא לא יכל לראות כלום, הדמעות הציפו אותו. עד שהוא הרגיש משהו בפעם הראשונה מאז אשלי, עד שהיה לו האומץ לנסות משהו שונה, עד שהוא יצא מהכונכיה שלו וראה עוד משהו בעיניים חוץ מהלימודים וההגנה על אחיו.
למה ברוק הייתה צריכה לקחת דווקא את ג'מה? למה הוא היה צריך לשכב עם ברוק? למה הוא הלך למסיבה המטומטמת הזאת? אם הוא לא היה שוכב עם ברוק אולי הוא לא היה מכיר את ג'מה אבל היא לפחות הייתה בחיים עכשיו.
"ריימונד!" הוא שמע קול. הוא חשב שהוא חולם. זאת הייתה ג'מה. היא יצאה מהבית.
"הכל בסדר?!" היא התיישבה מולו על ברכיה. ריימונד בכה וחיבק אותה. כל כך חזק שהוא לא הרגיש את הידיים שלו. "חשבתי שהיא.." ג'מה קטעה אותו. "תירגע, אני פה." היא ליטפה את הפנים שלו, מזיזה את הפוני שלו מעט הצידה וחושפת את העיניים המבריקות שלו. "השוטרים כאן כדי לחקור, אמנדה גרה בהמשך הרחוב." ג'מה ניגבה דמעה מהלחי שלו.
"א..אמנדה?" שאל ריימונד, מושך באפו. ג'מה הרכינה את ראשה ואז אמרה "היא הרגה את אמנדה."
"אתם בטוחים שזאת ברוק?" שאל השוטר את ג'מה וריימונד שישבו על הספה בביתה של ג'מה. -"זאת היא, היא ביצעה גם את הרצח השני." אמר ריימונד.
שני השוטרים הביטו אחד בשני. "היא נראית לי תמימה לחלוטין, אני חושב שהם מפילים את כל זה עליה בגלל שהיא איזה שטינקרית." השוטר הגבוה אמר לשוטר הנמוך. "ריימונד!" נכנסו אדי קורדל ודיימון לבית של ג'מה והתנשפו. "חשבנו שקרה לך משהו!" קורדל אמרה ואחד השוטרים אמר "אני מבקש לצאת מפה."
"הם איתי." הרגיע ריימונד את שני השוטרים ושלושת אחיו התיישבו מול שניהם.
"אולי אתם יודעים מי יכל לבצע את הרצח הנורא הזה?" השוטר הנמוך התקרב אל שלושת אחיו של ריימונד עם פנקס ועט בידו.
"ברוק." ענו שלושת האחים יחד. -"מספיק עם הברוק הזאת, אתם לא יכולים להפליל את בת השכבה שלכם בגלל שהיא לא פופולרית. בדקנו את ברוק והיא לא עשתה דבר." אמר השוטר בחומרה והניף את אצבעו.
"אני רוצה שתבואי לישון אצלי היום." ביקש ריימונד מג'מה. שניהם עמדו על מפתן הדלת. "אני לא יכול להשאיר אותך פה לבד."
שלושת אחיו חיכו מחוץ לשער.
"אני לא לבד, אני כאן עם ההורים שלי." חייכה ג'מה וליטפה את פניו. ריימונד הניח את ידו על ידה. הוא זכר קטע מן היומן שבו היה כתוב שאבא של ג'מה נפטר, מי יגן עליה? "בבקשה." הוא אמר.
"בסדר. תן לי רק לקחת בגדים." היא אמרה ונכנסה אל תוך הבית. "אתם יכולים ללכת, אני תכף אבוא עם ג'מה." הסתובב ריימונד אל אחיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
