"איך אתה מסביר את זה - " עצר דיימון מלדבר לרגע והכניס עוד ענב לפה. "שג'מה לא השתגעה?"
ריימונד ישב מולו במטבח, הניח את אצבעותיו על מצחו. -"אני באמת ובתמים לא יודע."
"אולי היא אהבת האמת שלך?" דיימון הרים את גבותיו.
ריימונד כיווץ את מצחו וחשב. אצבעותיו טיילו לכל אורך המצח שלו עד הפצע שקיבל לפני כמה ימים, כשהספרים מהלוקר שלו נפלו עליו.
"ריימונד?" שאל דיימון. -"אני יודע למה היא לא השתגעה."
דיימון נשען אחורה. "למה?"
-"היא נגעה בפצע כשנפלו עליי הספרים, כנראה היא קיבלה חלק מהקסם ולמדה להתמודד איתו."
"אתה בטוח?" שאל דיימון.
-"אני חושב שכן, אחרת היא הייתה משוגעת עכשיו." ריימונד נגע בפצע.
-"אולי היא אהבת האמת שלך?" שאל דיימון שוב.
ריימונד לא ידע מה לענות לו, אחרי הכל, הקשר עם ג'מה טרי. הוא החליט לחשוב על זה אחר כך.
רביעיית ביירון ואיתם ג'מה היו מחופשים. הם ישבו בסלון, ג'מה מתקנת לקורדל חוטים בשיער ואדי קושר את שרוכי נעליו.
"מה השעה?" שאל ריימונד. -"תשע וחצי." ענתה ג'מה.
"קדימה, לאוטו." אמר ריימונד וקם מן הספה.
"תראה כמה אנשים." אמרה קורדל מחלון המכונית, כשהם התקרבו אל האודיטוריום. -"הנה סטייסי שפרד, תראה איזו תחפושת איומה!" צחק דיימון והצביע על נערה לבושה שמלה לבנה קרועה. -"היא נראית כמו טישו." ענה אדי וצחק צחוק פרוע.
"את מתרגשת?" שאל ריימונד בשקט את ג'מה שישבה לידו מקדימה. -"לא כל כך, אני רק מפחדת שברוק תהיה שם." היא ענתה, בוחנת את הפנים של ריימונד.
-"גם אם היא תהיה אין לך מה לדאוג." חייך אליה ריימונד חיוך מרגיע.
-"כן, את עם ביירון!" אמר דיימון בקול מצועצע. -"ואנחנו יודעים -" הוא עצר לרגע והניף את אגרופיו באוויר. "קונג פוווו!"
אדי רקד עם בת זוגתו על הרחבה. -"תראי אותו, הוא נותן לה הרגשה שזה לנצח. היא עוד תבכה דם." אמר ריימונד כשידו סביב ג'מה. שניהם ישבו על ספה יוקרתית אדומה.
"היא קנתה אותו, נראה לי שגם היא יודעת שלא ייצא מזה כלום." היא הביטה בחוסר שקט סביב.
"מה יש?" שאל ריימונד, מלטף את פניה.
"אני מפחדת מברוק." היא ענתה, מזיזה את הפוני שלה מאחורי האוזן. -"ברוק לא כאן, תירגעי." הרגיע ריימונד את ג'מה ואחז בידה. "בואי לרקוד." הוא ביקש.
-"אני לא יודעת לרקוד!" חששה ג'מה ונכנסה אל הרחבה יחד עם ריימונד. -"זה לא קשה!" הוא אחז בידה וסובב אותה. ג'מה הסתובבה ודרכה בטעות על שמלה צהובה של נערה עם מסכה. -"אני מצטערת!" צחקה ג'מה צחוק פרוע. ריימונד צחק חזק יותר. ג'מה רקדה, ואפילו רקדה יפה, בפעם הראשונה בחייה.
"פונץ'?" הגיש דיימון לג'מה כוס אדומה. רביעיית ביירון וג'מה ישבו לשולחן, המוסיקה הייתה שקטה יותר ואנשים ישבו בקבוצות.
"תודה." חייכה ג'מה והורידה את הקשת הוורודה שעליה אוזני חתול.
"ג'מה רקדה היום!" הכריז ריימונד. -"הגיע הזמן!" אמר אדי. ג'מה צחקה במבוכה. -"היא רקדה ממש יפה." חיבק אותה ריימונד.
"איפה חברות שלכם?" שאלה קורדל שישבה בין אדי ודיימון. -"לא יודע." ענה אדי. -"לא אכפת לי." אמר דיימון.
-"פשוט נטשתם אותן?" שאלה ג'מה. -"היא לא עניינה אותי במיוחד." אמר אדי.
-"ואיפה הזה שיצאת איתו?" שאל ריימונד את קורדל. -"לא יודעת, הוא רוקד כמו קוף עם מצילתיים, ברחתי מהר." היא ענתה.
אדי, ריימונד ג'מה ודיימון צחקו צחוק פרוע. -"קוף עם מצילתיים.." חזר אדי על דברי קורדל וגיחך.
-"אני צריכה לשירותים." קמה ג'מה מן השולחן ואיתה קמה קורדל. -"ולאן את הולכת?" שאל אדי את קורדל. -"בנות לא הולכות לבד לעולם." היא ענתה.
ג'מה וקורדל חצו את האולם אל השירותים. -"אז תגידי, את וריימונד ביחד עכשיו נכון?" שאלה קורדל, זרועה שלובה בזרועה של ג'מה.
-"אני מקווה." הסמיקה ג'מה. "אני חושבת שהוא ממש חמוד."
שתיהן נכנסו אל השירותים. -"סוף סוף שומעים משהו, לא שמעתי מה אמרת." אמרה קורדל כששתיהן עמדו ליד התאים.
-"אמרתי שאני מקווה שאני וריימונד ביחד, אני מרגישה אליו משהו." ג'מה הסמיקה.
קורדל חיבקה את ג'מה. -"אני יודעת שגם הוא מרגיש אליך משהו, אני חושבת שאתם זוג ממש מוצלח."
נשמע רעש של מים וג'מה זיהתה מאחד התאים את השמלה הצהובה שדרכה עליה בטעות ברחבה.
"היי, את, אני מצטערת שדרכתי עלייך ברחבה, אני פשוט לא יודעת לרקוד." צחקה ג'מה ואיתה קורדל.
-"זה בסדר." הנערה ענתה. -"למה את לא מורידה את המסכה?" שאלה ג'מה.
ברוק הורידה את המסכה והביטה בג'מה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
