קודם כל
לא הייתי פה איזה אלף שנה
בין השאר כי יש לי כל כך הרבה עיסוקים ואין לי זמן לנשום
אבל הבלוג חוזר להתעדכן.
ג'מה הייתה משותקת. קורדל שעמדה מימינה לפתה את פרק כף היד של ג'מה בחזקה. "אם תתקרבי צעד אחד אני נשבעת שתצטערי על זה כל חייך." איימה קורדל.
ברוק הביטה בשתיהן ברוגע. "זה בסדר שדרכת על השמלה שלי." היא אמרה בלחישה מחרידה שהעבירה צמרמורת בגב של ג'מה.
נשימותיה של ג'מה התקצרו.
"זה באמת בסדר, את חייבת לי. הרי מחר בבוקר השמלה שלך תתמלא דם."
החיוך על פניה של ברוק הלך והתרחב והכל נעשה שחור. במוחה הדהדו שתי המילים האחרונות.
תתמלא דם.. תתמלא דם.. תתמלא.."ג'מה!" ניערה קורדל את ג'מה שישבה על הספה בסלון
"מה קורה לך? הנשף תכף מתחיל!" החיוך של קורדל נראה כמו תכשיט יקר שג'מה כל כך שמחה לראות.
"קורדל!" קמה ג'מה מן הספה וחיבקה את קורדל חיבוק ממושך. "חלמתי שברוק הורגת אותי." היא לחשה הפעם, באוזן של קורדל.
"מי יהרוג אותך? אני אהרוג אותו קודם." קורדל אחזה בידה של ג'מה והובילה אותה אל מחוץ לאחוזת ביירון.
"את רוצה לרקוד?" ישב ריימונד ליד ג'מה וליטף את שיערה.
"לא, אני לא יודעת לרקוד, אני מעדיפה להישאר כאן." חייכה ג'מה חיוך מבוייש.
"מה שתרצי. חכי, אביא פונץ'." קם ריימונד מן השולחן לרגע והלך לעבר שולחנות השתיה.
ג'מה הייתה כל כך לחוצה שהרגישה שהיא עומדת להתפוצץ.
"ג'מה, הכל בסדר?" שאל אדי
ג'מה חייכה חיוך מבוייש ואמרה "כן, הכל בסדר גמור."
"הנשף הלך מצויין, את לא חושבת?" אמרה קורדל. היא וג'מה ישבו מחוץ לאודיטוריום וחיכו לבני ביירון.
"כן, מעניין מה שמו בפונץ' הזה." ג'מה חייכה
"הנה הסוד- מיץ פטל ומים." אמרה קורדל וג'מה צחקה
"תגידי, את חושבת שאני וריימונד מתאימים?" שאלה ג'מה.
"אני חושבת שאתם פשוט מושלמים יחד. אני כל כך שמחה שאח שלי מצא מישהי שבאמת תאהב אותו!" צחקקה קורדל וחיבקה את ג'מה חיבוק חזק.
"אני מרגישה שאני מעופפת כשאני לידו." ג'מה הסמיקה
"אתם תתחתנו בסוף. כבר חשבת על שם לילד?" קורדל, שכנראה הייתה קצת שתויה צחקקה וג'מה הצטרפה אליה. הצחקוק התגלגל לצחוק פרוע
"חשבתי על פטריק." אמרה ג'מה והצחוק נפסק.
קורדל הביטה בג'מה לרגע והצחוק של שתיהן חזר, חזק יותר ומתגלגל יותר
"פפפפטטטטטטרייייייייייק!" צווחה קורדל, מה שהצחיק את שתיהן עד כדי כאב בטן.
"מי זה פטריק?!" הגיע דיימון ונבהל למראה שתי הבנות האדומות מצחוק
"זה הבן שלה." אמרה קורדל ובקושי נשמה
"זה לא מצחיק." אמר דיימון בחצי יובש.
"אחרי הפונץ' זה מאוד מצחיק!" אמרה ג'מה ומחתה את דמעות הצחוק שלה.
"שח-מט!" ניצח אדי את ריימונד. השעה הייתה מאוחרת והם היו באחוזת ביירון.
"שח-מט!" חיקה ריימונד את אדי ואז אמר "ממש חוכמה גדולה. רק בשחמט אתה טוב, יש לך תא אחד במוח וכולו מוקדש לשחמט!"
"עדיין, ניצחתי אותך." אדי חייך חיוך סנובי.
ריימונד חבט בראשו של אדי עם כרית. זה כנראה הצחיק אותו כל כך שהוא לא יכל להגיב למתקפת הכריות שהונחתה עליו
"היי." ירדה ג'מה במדרגות, אוחזת בתיק שלה.
"את מוכנה?" קם ריימונד מערימת הכריות בסלון.
"כן." היא אמרה ואז צחקקה כשראתה את אדי מכוסה כריות
"עזבי אותו, סתם אידיוט." צחק ריימונד וניגש לעברה.
"ניצחתי אותך בשח מט!" אמר אדי.
"נהנת היום?" ריימונה הלך לצדה של ג'מה. זרועו הייתה מונחת סביב כתפיה. הם הלכו לעבר הבית שלה
"כן, צחקתי כל כך הרבה! קורדל כל כך מצחיקה כשהיא שתויה.." נזכרה ג'מה עם חיוך רחב.
"היא מאוד מצחיקה. בעיקר כשסיפרתן לי על פטריק. פטריק.." חזר ריימונד על השם וצחק.
ג'מה צחקה איתו וחיבקה אותו חזק יותר. היא חשבה שאולי היא מתאהבת בו.
"ג'מה.." שמעה ג'מה לחישה והסתובבה בפתאומיות.
"הכל בסדר?" שאל ריימונד את הבחורה המבוהלת.
ג'מה הביטה סביבה בחשש ואז אמרה "כן, סתם, חשבתי ששמעתי משהו."
ריימונד קירב אותה אליו ונשק לה.
"לילה טוב." חייכה אליו ג'מה בפתח ביתה.
"לילה טוב. תחלמי עליי?" חייך אליה ריימונד
"מבטיחה." היא נשקה לקצה אפו ואז לשפתיו.
"איכס!" פתחה אחותה הקטנה את הדלת וצחקה.
"בואי הנה, ממזרה קטנה." חייכה ג'מה והרימה את אחותה
"לילה טוב, ג'מה. אני אוהב אותך." ריימונד החל ללכת אחורה כשחיוך מתפשט על שפתיו
"אני אוהבת אותך." לחשה ג'מה בשקט וצפתה בו מתרחק.
היא נכנסה פנימה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
