גשר האהבה שירים מהלב

לאחר תקופה מסויימת שלא היה קאונטר בבלוגים הוא הוחזר ולמרבה הפלא עם אותו מספר כניסות שהיו בו כאשר הוא נעלם. לדעתי האישית יהיה נורא מעניין לעקוב אחרי התגובות של האנשים פה. במיוחד של אלה ששיחקו אותה כאילו הקאונטר לא מעניין אותם, אבל היו הראשונים להתלונן על העלמותו. אני חושבת שההחלטה אם לפתוח יומן אישי ברשת, לא צריכה להיות מושפעת משיקולים של כמות קוראים אלא מרצון אמיתי לשתף, בלי צורך להתרברב. הנה קוראים אותי 50 או 100 קוראים כדי להרגיש יותר טובים ביחס לאנשים אחרים בבלוג, שאותם אולי קוראים פחות אנשים אבל יכול להיות שאותם אנשים יותר איכותיים. כמובן שהנאמר לעיל הוא דעתי ודעתי האישית בלבד. עקבתי גם אחרי "פסטיבל" העלמות הקאונטר שהתפתח בבלוג של יריב והאמת שיעשע אותי לגלות כמה אנשים מסוגלים לכתוב פוסטים איכותיים רק כאשר הם יכולים למדוד את כמות הכניסות לבלוג שלהם (כאילו כדי להבטיח שעבודתם לא תהיה לשווא) לדעתי זה הדבר הכי מגוחך. הרי יכולים להיות לכם חמש מאות כניסות ביום ואולי שלוש או ארבע תגובות אז מה הפידבק שיש בקאונטר?. אני חושבת שיותר חשובות התגובות של האנשים מאשר הכמות שלהם.

 

  ובעניין אחר אני הולכת בימי רביעי למועדון שנקרא סאונה בר פרדייז  זה מועדון מאוד מיוחד ולא לילדים קטנים מועדון של סאונות ג'קוזי חם ותאים למי שרוצה לעשות "דברים טובים" המועדון הוא של גייז ביום יום לכן הוא לא מיועד לכל אחד (הכניסה מגיל 21ומעלה) אבל מי שיש לו/לה ראש פתוח וזורם ולא הומופובי ואוהב/ת להינות ולהכיר אנשים חדשים זה בהחלט המקום בשבילו/ה.

והנושא האחרון לפוסט זה הוא כמובן התחרות.

כמעט כל המשתתפים הגישו את הסיפורים שלהם. אני מזכירה לאלה שעדיין רוצים להגיש סיפורים שהתאריך האחרון הוא ה 31 לחודש. אחרי  תאריך זה התחרות עוברת להצבעה, ומי שלא יגיש עד אז פשוט לא יוכל להשתתף. שמחתי לראות את ההיענות (למרות שאני לא יכולה לתהות אם ההיענות הגדולה יחסית נבעה כתוצאה מהפרס או כתוצאה מרצון להשתתף בתחרות בגלל שהיא מעניינת אותכם) בכל מקרה עדיין דרושים שופטים לתחרות למרות שזה לא קריטי. על אופן השפיטה של חבר השופטים תצא הודעה נפרדת בבלוג מיוחד שייפתח רק לצורך זה. אז שיהיה בהצלחה לכל המשתתפים. ונתראה בתחרויות הבאות.