גשר האהבה שירים מהלב

מעל 160 מליון עופות נרצחים מידי יום, בגיל 3 שבועות, 3 שבועות של סבל 3 שבועות של מחנק, בטמפרטורות שמתחילות מ40 מעלות, בתוך מחסן סגור ללא חלונות, עם מרחב מחיה של מ"ר לעוף, שגודלו מעל 3 מ"ר. מעוותים גנטית, לגדילה מהירה, גדילה מהירה של החלקים ה"אכילים" עומס על השרירים ועל השלג המצתמק, גורם לפציעות כרוניות מעצם קיומם רוב העופות במחזור מתים מהרעב, המחלות, הצפיפות והחום.

לפני השחיטה פושטים על הלול המעמיסים, העופות מועמסים על גבי משאיות בארגזים פתוחים לרוח, צפופים.  כמות נוספת של עופות מתה במהלך הנסיעה, או ההמתנה במשאית לשחיטה. בישראל בגלל דיני השחיטה היהודית והמוסלמית אסור להמם את העופות לפני מותם. הם נשחטים בהכרה מלאה. בבית המטבחיים נתלים העופות מרגליהם, על מסוע, וחותכים לכל עוף חתך אחד בצוואר. העופות ידממו למוות במשך מספר דקות כאשר הם בהכרה מלאה, חלקם עדיין בחיים כאשר הם מוכנסים אל מכונות המריטה

האם זה נחוץ? האם אנו באמת צריכים להשתתף ברצח אכזרי מעין זה? הסופר היהודי בשביס זינגר הייטיב לתאר את המצב במשפט: בשביל אותם בע"ח, כל יום הוא טרבלינקה אתם יכולים לשנות, אתם יכולים להציל חיים, אולי הפנים קצת שונות, אבל הזכות לחיות נתונה לכל בעל חיים, רק מי שנתן לו את חייו ידרוש אותם חזרה