גשר האהבה שירים מהלב

הפעם סיפור של איל מקווה שימצא חן בעיניכם.

כשנפרדנו לפני חודש
כולם אמרו שהזמן ירפא
כמו מפגר חשבתי שזה נכון
החלטתי לחכות לבלתי נודע
בכל שעות היום הכל היה בסדר איתי
אבל אף אחד לא ידע ואף אחד לא הרגיש

ואף אחד לא ניחש מה קורה בלילות
הרגשתי שאני מתפגר.
בכיתי לכרית השניה שלי.
היא נהייתה החברה הכי טובה שלי
אני זוכר לפעמים בשעות הערב הייתי לוקח

אותה איתי באוטו ואחרי שהייתי חוזר

מהמסעדה הייתי מדבר איתה באוטו שעות

על מה שקרה.
אף אחד לא ידע את זה אבל אני והיא הפכנו

ממש לזוג
הרגשתי שאני שוב חוזר לעצמי ששוב יש לי

אהבה.
אבל עדיין חשבתי עליה כל הזמן כל יום
למחרת שחזרתי גיליתי שריפה בביתי.
לא ידעתי ממה היא קרתה אבל אני רק יודע

שהכל נשרף הצלחתי להציל רק דבר אחד
את הפינה של הכרית שלי.התחלתי לבכות
נכנסתי לדיכאון.
הרגשתי שאם אני לא יעשה משהו אני ימות!
הלכתי לבר הקרוב ביותר לביתי והתחלתי

לשתות.
הברמן שאל מה קרה אמרתי לו שאיבדתי

חברה קרובה.
הוא שאל אותי אם אני רוצה לפגוש אותה.
אמרתי לו שמאוד..
הוא חייך וזרק לידי חתיכת בד קטנה

שבתוכה חומר בצבע לבן.
הוא אמר תבלע את הכל ותוך פחות מ 10

שניות תראה אותה.
כמו מטומטם נכנסתי למלכודת הזאת.
הייתי נואש! 10 שניות היו יותר מידי

בשבילי אז ביקשתי כמות כפולה שזה יהיה

רק 5 שניות.
לא ידעתי מה זה אבל סמכתי עליו
ובלעתי. לא לקח הרבה זמן ונפלתי
התנתקתי מהגוף ועפתי למעלה..
ראיתי את העיר שלי את החברים את

המשפחה.
את הציפורים ....עננים
ואז הכל הפך לשחור.
פתאום הסתנוורתי.
ואז ראיתי אותה מולי
ליד שער לבן מצופה בזהב היא עמדה שם.
חיכתה לי
חייכה אליי
את זה אני אף פעם לא אשכח את החיוך של

הכרית הראשונה שלי.

-סוף-