אצל ידיד שלי בתפוז נתקלתי בתגובות בילד בן 11 בשם רועי שכותב שירים מדהימים וביקשתי ממנו רשות לפרסם את השירים שלו גם פה שלא רק אני איהנה.
אני רוצה להביא שני שירים שהוא כתב ואשמח אם תכתבו מה דעתכם.
לדעתי יש לו המון כישרון ופוטנציאל.
היא לא ידעה זאת.../ רועי שלו
היא לא מבינה וגם אני
אני עכשיו לבד עם עצמי
רוצה לשכוח אבל לא יכול
כישלון ואושר מפתח לכול
ואני כרגיל סובל כביכול ...
היא חושדת ואני מכחיש
וכך הלב סובל בלי להרגיש
הרגשות אליך נעלמים ושוב
חוזרים לרגעים קטנים יפים
ואני כרגיל סובל עמוק בפנים...
הוא אהב והיא לא ידעה
וכך זה נגמר עוד בהתחלה
זה היה יכול להיות סיפור יפה
אבל בסוף הכול ישתנה...
היא חושבת ואני אוהב
ורק בגלל זה זה כול כך כואב
החנק בגרון הצמרמורת הקלה
שלאט לאט עוברת כן את השמע
הילדה התמימה שלא יודעת מה קרה...
הוא אהב והיא לא ידעה
וכך זה נגמר עוד בהתחלה
זה היה יכול להיות סיפור יפה
אבל בסוף הכול ישתנה...
היא שואלת ואני לא עונה
ושוב הכאב חוזר ולי זה קורה
והדמעות יורדות בלי הפסקה
ושוב הרגש מביא לי חולשה
ואני כרגיל סובל מאהבה...
הוא אהב והיא לא ידעה...
יום בהיר/רועי שלו
חושב עליך אבל מסתתר
מכחיש ומשקר ורק הזמן עובר
והשכחה לא מגיעה וכרגיל
מחר יהיה עוד יום סגריר.
החיוך יוצא ומשחק
מחבואים מאחורי ענן
עם מים כבדים
והדמעות יורדות
ואיתם הגעגועים
ליום בהיר הם מחכים.
למה הכול סימן שאלה?
הכול מובן חוץ מאשר האהבה
והשקט לא מגיע וכרגיל
מחר יהיה יום סגריר.
החיוך יוצא ומשחק
מחבואים מאחורי ענן
עם מים כבדים
והדמעות יורדות
ואיתם הגעגועים
ליום בהיר הם מחכים.
עברו ימים וגם לילות
נגמרו כל השניות
עם העצב והגעגועים
וכרגיל מחר יום בהיר.
החיוך יוצא ומשחק
מחבואים מאחורי ענן
עם חיוך של מלאכים
והדמעות עם הגעגועים
הם זיכרון של ימים רעים
מחר יום בהיר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: