לסבתא האהובה שלי היה אתמול יום הולדת 87!(מה שאומר שעוד שלוש שנים היא תהיה בת 90 כבר). אז היום לקחתי את העצמות החורקות שלי, ונסעתי לאריק ידיד שלי שעושה מסיכות מדהימות, ועכשיו התחיל לשלב את המסיכות גם בקופסאות מדהימות לא פחות (אם אתם בנחלת בנימין בימי שלישי ושישי אתם יכולים לראות אותם בדוכן שלו שם). והוא הכין לי כמתנת יום הולדת עבורה קופסה מדהימה עם פרפר בצבעי ירוק עדין וטורקיז. אתמול התקשרתי אליה לאחל לה מזל טוב ודי הופתעתי (או בעצם לא ממש) לגלות שאף אחד לא התקשר לאחל לה מזל טוב (אפילו לא אבא שלי שהוא הבן שלה ידעתי שיש סיבה שאני לא מדברת איתו כבר שנה וחצי בערך).
ישר התקשרתי לאחותי ולאחי ונתתי להם שטיפה שהם שוכחים את יום ההולדת של הסבתא שחצי גידלה אותנו.
וכשהגעתי אליה היום למרות שזה כבר היה מאוחר היא ציינה שאחי ואחותי התקשרו חמש דקות אחריי ושהיא חשדה שאני אחראית לזה (כנראה שהיא מכירה אותי יותר טוב ממה שחשבתי).
כמובן שהיא נורא התלהבה מהקופסא והזכירה לי שגם לפני שנה קניתי לה קופסת אוצר (מה שנכון קניתי לה קופסת אוצר ושמתי בה יהלום גדול ומתחתיו פתק את היהלום שלי).
הייתי אצלה בערך חצי שעה ויצאתי חזרה לכיוון הבית והיה לי מזל לשם שינוי והצלחתי לתפוס את האוטובוס האחרון של רבע ל11 הביתה.
ואיך עברה אצלכם תחילת השנה החדשה?