ביום חמישי לקחתי את שי ובת חן אליי לסוף שבוע ארוך.
בדרך הביתה הם כבר שניהם נרדמו, מה שיצר קצת בעיה כשהיינו צריכים לרדת, כי במיטב המסורת כל אחד מהם החליט לשבת בקצה אחר של האוטובוס, ואני נאלצתי ללכת הלוך ושוב חצי מהנסיעה רק כדי לוודא שהם בסדר. הגענו הביתה שמתי לבת חן חיתול והלכנו לישון. בגלל ששי הרגיש קצת לא טוב, אז מדדתי לו חום והיה לו 38.2
אבל בבוקר כבר לא היה לו, והוא התרוצץ בגן שעשועים.
בת חן תפסה לה את המיטה הקבועה, ושי החליט שהוא רוצה לישון איתי. רק שאחרי שהוא נרדם התברר שזה לא ממש ריאלי, ונאלצתי לנסות להוציא את החלק התחתון של המיטה למרות שהוא שבור בצד אחד, ושכבתי לישון עליו. ובסוף מה שקרה זה ששי התהפך מתוך שינה ישר עליי, כמובן שבעיני תולי שבא לישון איתי זה לא ממש מצא חן, והוא לקח את הרגליים שלו ונעלם לסוף השבוע. ואז בת חן התעוררה ורצתה לבוא לישון לידי אז שמתי את שי במקום שאני ישנתי, ובת חן הצטרפה אליי לחלק העליון.
בבוקר קמנו לעשות קניות כמובן שהרוב על מעדני חלב שהם עוד לא נגעו בהם. וכשחזרנו שמנו את הפיצה להתחמם בתנור, והלכנו לגן שעשועים לשחק קצת. כשחזרנו שיחקנו קצת במחשב והם ראו קצת טמבלויזיה, ואז הילדים של השכנים שאלו אם אני מרשה להם ואם הם רוצים לבוא לשחק איתם, אז הם הלכו לאיזה חצי שעה לשחק איתם. בין לבין כל פעם שלבת חן ברח הפיפי, והלכתי לתלות את התחתונים והמכנסיים על החבל, שי ובת חן ניצלו את ההזדמנות לקטוף עוד שניים שלושה לימונים . אחר כך הם רצו לדבר עם סבתא אז התקשרנו אליה וכל אחד מהם דיבר איתה בתורו.
עכשיו שניהם יושנים ואני אצטרך למצוא דרך להעיר אותם בחמש וחצי בבוקר ביום ראשון, בתקווה שיהיה לנו מזל ולא נאחר לגנים שלהם יותר מדי.
שיהיה לכולכם סוף שבוע שקט ורגוע.