| |
גשר האהבה שירים מהלב
בלוג שיכלול שירים שאני כותבת, תחרויות שאני עושה, וגם קצת חוויות אישיות. הבלוג מוקדש לכל מי שמרגיש שהוא/היא יצירתיים ומקוריים!. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2007
 סוכריות קופצות - חוויות אחיינים
ביום שבת אחותי התקשרה להגיד לי שהיא דיברה עם אורית הלפרין יושבת ראש אקים, וקיבלה ממנה אישור להביא אותי לאירוע סוף הקיץ שאקי"ם קיימה אתמול (יום ראשון ה 26 לחודש). מאחר ונתי הוא אוטיסט הם מוזמנים באופן אוטומטי לכל האירועים שאקי"ם עושים במשך השנה.
הפעם האירוע היה בחוף הדרומי של בת ים, במקום שנקרא סוכריות קופצות, שזה פארק מתנפחים מקסים. למי שיש ילדים מומלץ בחום לבקר בו.
שנייים מהמתקנים שמשכו את תשומת לב הילדים במיוחד היו, מתקן מתנפח עם מי בועות שהילדים יכלו להשתעשע במים, ובריכת כדורים ענקית עם זרנוקי מים וממטרות מים מלמעלה שהפכו את הבריכה למקום חלקלק פי כמה מאשר רק עם הכדורים. כמובן שגם שאר המתנפחים זכו להצלחה מסחררת בעיניהם. אחת הדברים שהיו שם זה מתקן של מגלשה מתנפחת בגובה של 2 מטר לפחות, שכדי להתגלש אתם צריכים לטפס על קוביות עץ מרובעות קטנות, להגיע לחלק המנופח למעלה, להתיישב ולגלוש למטה. גל החליט שלמרות שהוא רק בן שנתיים אין שום סיבה שבעולם שהוא לא יצליח לטפס על זה ולגלוש והתחיל לטפס וכמובן שאני נאלצתי לטפס אחריו (לא משימה קלה בהתחשב בכך שגודל הקוביות מתאים לרגליים של ידלים בני 7 גג ובחלקלקות שלהם בגלל המים שזורמים כל הזמן מלמעלה) בפעם הראשונה הצלחתי לטפס אחריו בקושי רב אבל לפני שהספקתי להתיישב ולתפוס אותו הוא כבר התגלש למטה, ולי לא היתה ברירה אלא להתגלש אחריו ולא איתו כמו שהתכוונתי לעשות, כדי שלא ייפצע או ייפגע. כמובן שהוא כל כך נהנה שישר כשירדתי (הוא אגב חיכה לי למטה בסבלנות לא אופיינית לו), הוא רץ חזרה להתחלה לטפס שוב. תוך כדי טיפוס, פתאום התפרצה למגלשה חבורה של ארבע ילדים בני 9-10 שהתנהגו ממש כמו בהמות. דחפו וצעקו, והתחילו לטפס ולקפוץ על משטח הפלסטיק כאילו שהוא טרמפולינה, בלי להתחשב באחרים שמנסים לעלות לגלוש מאחר וגם ככה בקושי היתה לי אחיזה במשטח שלא מתאים לגילי המתקדם (אני זקנה מה לעשות) איבדתי את האחיזה שלי והחלקתי למטה, וגל כמובן החליק אחריי מגובה של שני מטר. אם הוא היה נפגע סביר להניח שהאירוע כולו היה מסתיים בטרגדיה, כי הייתי פשוט רוצחת את הילדים האלה, על ההתנהגות חסרת האחריות והתחשבות שלהם. אבל בגלל שאני נפלתי קודם, הוא נחת עליי, ולי יש מספיק ריפוד כדי שהוא לא ייפגע תודה לאל. הוא התיישב והתחיל לצחוק אחרי כמה שניות של הלם אבל הברכיים שלי חטפו מכה קשה ונשרטו בצורה כואבת והפכו לשטף דם אחד גדול וזה כשגם ככה הם בקושי מתפקדות.
דבר נוסף שקרה לי שם זה שברגע ששי גילה את בריכת הכדורים, הוא רצה שאכנס איתו. מאחר ומישהו היה צריך להשגיח על הילדים, (אמא ואבא היו עסוקים כרגיל אמא בלריב עם אבא ולפרטט עם חצי מהגברים שם ואבא בלריב עם אמא ולרצות ללכת הביתה) הכנסתי איתי גם את גל בת חן ונתי (אחר כך ש` בעלה של אחותי התחיל לתפקד והשגיח כמעט לבד על נתי כל הערב כששי ובת חן השתוללו עם חברים מהגן שלהם שהיו שם וגל היה צמוד אליי) רק שלמרות שהייתי עם בגד ים, וזכרתי לתת לש` לשמור לי על הפאו`ץ שלא יירטב שכחתי להוריד את החולצה, הכובע, ומשקפי השמש שנרטבו לגמרי. וכמובן בגלל שהמשטח היה כל כך חלקלק, הצלחתי לאבד את היציבות שלי, וליפול כמה וכמה פעמים. וכל פעם הצחיקה את הילדים בטירוף, ומשום מה התפרשה בעיניהם כהזמנה לערימת ילדים ושלושתם קפצו עליי (שי בת חן וגל) כשנתי מתפתל מצחוק לידינו. אבל העיקר שהם נהנו מאוד. שי ובת חן עברו בין המתקנים ואני רוב הזמן הייתי צמודה לגל, שטרטר אותי בין המתנפחים. ולך תסביר לילד בן שנתיים וחצי שמתקן מסויים זה לא בשבילו. היינו שם עד שמונה והיו שם בובות ענק של דורה ובוב ספוג והבנתי שהם גם הצטלמו איתם. בין לבין היו שם דוכני נקניקיות ופוקורן וגל החליט שהוא מתפנק ורוצה רק את הנקניקיה בלי הלחמניה. ובין המתקנים גם אכלנו ארטיק קרח אני לקחתי בטעם קוקוס וגם גל החליט שהוא רוצה קוקוס והיה מצחיק איך שהוא חיקה את אופן האכילה שלי מאיפה שאני ליקקתי את הקרטיב גם הוא ליקק. בדרך הביתה בת חן נרדמה ושני ניחושים על מי היא החליטה להירדם? כשהגענו סוף סוף הביתה ספוגי מים אני אמרתי שאני נכנסת להתקלח ושי ישר הודיע שהוא נכנס להתקלח איתי ובמקלחת הוא התחיל לחקור אותי למה יש לי ציצי כל כך גדול ולמה אין לי זין כמו שלו ולמה יש לי חור ולמה לא אין ציצים גדולים כמו שלי? לא ממש שאלות שמתאימות לילד בן 6 הייתי אומרת אבל בקטנה. כמובן שבבוקר הם החליטו להמשיך ולקפוץ עליי והפכו אותי לגוש כואב אחד גדול. אבל זה היה שווה כל רגע רק בשביל לבלות איתם.
אחלה פתיחה לשבוע.
ומקווה ששלכם יהיה מעולה באותה מידה
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: