לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

גשר האהבה שירים מהלב


בלוג שיכלול שירים שאני כותבת, תחרויות שאני עושה, וגם קצת חוויות אישיות. הבלוג מוקדש לכל מי שמרגיש שהוא/היא יצירתיים ומקוריים!.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שבועות בסער


איך עבר עליכם שבועות? אצלנו היה נחמד מאוד. בסער נערכה חגיגת שבועות והוזמנו על ידי חברים שלנו שגרים בקיבוץ. היתה ארוחה נחמדה. ואז עלו להופיע ילדים מהגן, ילדים מהכיתות, ועוד כמה אנשים מהקיבוץ. והיה ממש מקסים. בצד הקרינו על מסך קטעים מתקופת ייסוד הקיבוץ, ואיך זה נראה עכשיו.

חודש שעבר חגגנו לסנו יום הולדת הוא כבר בן 14 הילד אבל עדיין פרחח כמו שהוא היה כשהוא היה גור.

הילדים היו בבית ולקחתי אותם לאכול עוגה. כמובן שכמו תמיד הפרינססה בת חן החליטה שהיא לא רוצה עוגה ואז שהיא כן רוצה ובעיקרון ניסתה להוציא אותי מדעתי לאט אבל בטוח.

נכתב על ידי , 1/6/2012 11:58   בקטגוריות חוויות והודעות אישיות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סרטן+איידס קריאה לנשות ישראל בלוג להתחסן נגד הפפילומה


אם עוד נשארו אנשים שעוקבים אחרי הבלוג שלי (למרות שאני מפקפקת בזה)

הסיבה שנעלמתי ולא עדכנתי כל כך הרבה זמן היא לא נחמדה.

במאי אובחנתי עם סרטן מה שלא היה כל הפתעה מאחר והמשפחה שלי וסרטן חברים טובים אמא שלי חולה אונקולוגית יש לי כמה דודות שחלו במחלה ואפילו נפטרו ממנה רק שאני קיבלתי סרטן עם GPS מקולקל ובמקום לעצור בשד כמו אצל כל המשפחה שלי הוא ירד לצוואר הרחם והתברר שהוא התרגז על הטעות שלו ונהיה תוקפני במיוחד ולכן אושפזתי לחודשיים של הקרנות וכימותרפיה במהלך הטיפולים התברר שהסרטן החליט שמשעמם לו לנסות להרוג אותי לבד אז הוא נתן לי איידס.

מסתבר שוירוס הפפילומה שגורם לסרטן צוואר הרחם יכול לשאת במצב רדום וירוסים של מחלות קשות אחרות כמו איידס, מחלות לב, צהבת, הפטיטיס C, מחלות כבד קשות ועוד. כל זמן שהוירוס במצב פפילומה הוירוסים רדומים אבל אם וירוס הפפילומה עובר את המוטציה לסרטן ונושא וירוסים הוא משחרר את הוירוסים שהוא נושא אם הוא נושא. לכן כל כך חשוב לחסן את הבנות שלכם לפני שיהיה מאוחר מדי נכון החיסון מאוד יקר אבל זאת הסיבה לכך מה עדיף לכם? שתחסכו 2000 שקל עכשיו ואז תגלו שחטפתם וירוס עם מחלה קשה?

נכון שלא כל הוירוסים של הפפילומה נושאים וירוסים של מחלות אחרות אבל אתם באמת רוצים לקחת את הסיכון הזה?

מקווה שאם תקראו את הפוסט תחליטו ללכת להתחס או לחסן את הבנות שלכם

אוהבת גלית - אשת הנחש

נכתב על ידי , 3/4/2012 07:14   בקטגוריות חוויות ואירועים אישיים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Yeah, I think it's me ב-3/4/2012 08:35
 



גוססת במצב טוב


החודשים האחרונים היו מאוד עמוסים. במאי אובחנתי כחולה בסרטן צוואר הרחם תוקפני במיוחד. "ביליתי" חודשיים וחצי כאורחת במחלקה האונקולוגית של תל השומר בהקרנות וכימו רק כדי לגלות שהסרטן הנחמד נתן לי גם איידס על הדרך.
בגלל ההקרנות, הכליה הימנית שלי החליטה שנמאס לה, הכריזה על שביתה והפסיקה לתפקד, בגלל זה נאלצו להכניס לי נפרוסטום (צינור לניקוז שתן). ותאמינו לי זה לא נוח בכלל להסתובב כל היום עם שקית שתן ביד.
הבן שלי חגג יום הולדת 17 ב4 לדצמבר מה שאומר שהבת שלי תהיה בת 18 ב19 לינואר ותוכל לפתוח את תיק האימוץ מעניין אם היא תעשה את זה.
בינתיים עברתי לנהריה בגלל שאני לא מסוגלת לתפקד לבד והספקתי כבר ל"התארח" כמה וכמה פעמים במחלקה האונקולוגית של בית חולים נהריה, האחרונה לפני שבוע בערך. הייתי חודש וחצי בגלל חיידק אלים בדם שגם פגע לי בשריר הלב. מעניין מה הדבר הבא שיקרוס
נכתב על ידי , 20/12/2011 10:31   בקטגוריות חוויות ואירועים אישיים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום הולדת לאלמוג


אתמול הבן שלי אלמוג חגג יום הולדת 15 למי שלא יודע הוא ואחותו נחטפו לאימוץ ע"י הרווחה.

אני מקווה שאיפה שהוא לא היה חגגו לו את יום ההולדת כמו שצריך ועם המון אהבה.

זה אלמוג ומורן נולדו בהפרש כל כך קטן (11 חודשים אחד מהשני) יוצר מצב משעשע לדעתי כי מורן תהיה ב19 לינואר בת 16 אבל בגלל שדצמבר מגיע לפני ינואר במשך חודש וחצי יוצא שהיא ואחיה באותו גיל.

אני מאוד מקווה שעוד שלוש שנים כשהם יגיעו לגיל 18 הם יפתחו את תיק האימוץ ויחזרו אלינו אבל אי אפשר לדעת מה יקרה אפשר רק לקוות.

  

נכתב על ידי , 5/12/2009 22:57   בקטגוריות יום הולדת,מסיבות, חגים, ואירועים, חוויות ואירועים אישיים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הַיוֹצֵרֶת ב-5/1/2010 00:58
 



יום הולדת לאישתי האהובה


 
לאישתי האהובה יש היום יום הולדת ** אז אני רוצה לאחל לה עד מאה כעשרים (כי אחרי הכל מי רוצה להגיע לגיל 120 וללכת כפוף עם מקל?)
אוהבת אותך המון ומחכה בקוצר רוח ללידה לראות את הנסיכה שלך.
וכמובן שכשפותחים שולחן יש גם עוגה בלונים ומתנות
והנה החברים באים גם הם לברך:
וגם הדובי הכלב והפיה באו לברך אותך ליום הולדתך:
והנה עוד בלונים במיוחד עבורך:
והדבר הכי חשוב לב מלא באהבה במיוחד עבורך:
ממני בהמון אהבה
ואל תשכחי לעשות פו על הנרות:

נכתב על ידי , 20/12/2008 19:02   בקטגוריות חוויות ואירועים אישיים, יום הולדת,מסיבות, חגים, ואירועים, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סוכריות קופצות - חוויות אחיינים


 
ביום שבת אחותי התקשרה להגיד לי שהיא דיברה עם אורית הלפרין יושבת ראש אקים, וקיבלה ממנה אישור להביא אותי לאירוע סוף הקיץ שאקי"ם קיימה אתמול (יום ראשון ה 26 לחודש). מאחר ונתי הוא אוטיסט הם מוזמנים באופן אוטומטי לכל האירועים שאקי"ם עושים במשך השנה.
הפעם האירוע היה בחוף הדרומי של בת ים, במקום שנקרא סוכריות קופצות, שזה פארק מתנפחים מקסים. למי שיש ילדים מומלץ בחום לבקר בו.
שנייים מהמתקנים שמשכו את תשומת לב הילדים במיוחד היו, מתקן מתנפח עם מי בועות שהילדים יכלו להשתעשע במים, ובריכת כדורים ענקית עם זרנוקי מים וממטרות מים מלמעלה שהפכו את הבריכה למקום חלקלק פי כמה מאשר רק עם הכדורים. כמובן שגם שאר המתנפחים זכו להצלחה מסחררת בעיניהם. אחת הדברים שהיו שם זה מתקן של מגלשה מתנפחת בגובה של 2 מטר לפחות, שכדי להתגלש אתם צריכים לטפס על קוביות עץ מרובעות קטנות, להגיע לחלק המנופח למעלה, להתיישב ולגלוש למטה. גל החליט שלמרות שהוא רק בן שנתיים אין שום סיבה שבעולם שהוא לא יצליח לטפס על זה ולגלוש והתחיל לטפס וכמובן שאני נאלצתי לטפס אחריו (לא משימה קלה בהתחשב בכך שגודל הקוביות מתאים לרגליים של ידלים בני 7 גג ובחלקלקות שלהם בגלל המים שזורמים כל הזמן מלמעלה) בפעם הראשונה הצלחתי לטפס אחריו בקושי רב אבל לפני שהספקתי להתיישב ולתפוס אותו הוא כבר התגלש למטה, ולי לא היתה ברירה אלא להתגלש אחריו ולא איתו כמו שהתכוונתי לעשות, כדי שלא ייפצע או ייפגע. כמובן שהוא כל כך נהנה שישר כשירדתי (הוא אגב חיכה לי למטה בסבלנות לא אופיינית לו), הוא רץ חזרה להתחלה לטפס שוב. תוך כדי טיפוס, פתאום התפרצה למגלשה חבורה של ארבע ילדים בני 9-10 שהתנהגו ממש כמו בהמות. דחפו וצעקו, והתחילו לטפס ולקפוץ על משטח הפלסטיק כאילו שהוא טרמפולינה, בלי להתחשב באחרים שמנסים לעלות לגלוש מאחר וגם ככה בקושי היתה לי אחיזה במשטח שלא מתאים לגילי המתקדם (אני זקנה מה לעשות) איבדתי את האחיזה שלי והחלקתי למטה, וגל כמובן החליק אחריי מגובה של שני מטר. אם הוא היה נפגע סביר להניח שהאירוע כולו היה מסתיים בטרגדיה, כי הייתי פשוט רוצחת את הילדים האלה, על ההתנהגות חסרת האחריות והתחשבות שלהם. אבל בגלל שאני נפלתי קודם, הוא נחת עליי, ולי יש מספיק ריפוד כדי שהוא לא ייפגע תודה לאל. הוא התיישב והתחיל לצחוק אחרי כמה שניות של הלם אבל הברכיים שלי חטפו מכה קשה ונשרטו בצורה כואבת והפכו לשטף דם אחד גדול וזה כשגם ככה הם בקושי מתפקדות.
דבר נוסף שקרה לי שם זה שברגע ששי גילה את בריכת הכדורים, הוא רצה שאכנס איתו. מאחר ומישהו היה צריך להשגיח על הילדים, (אמא ואבא היו עסוקים כרגיל אמא בלריב עם אבא ולפרטט עם חצי מהגברים שם ואבא בלריב עם אמא ולרצות ללכת הביתה) הכנסתי איתי גם את גל בת חן ונתי (אחר כך ש` בעלה של אחותי התחיל לתפקד והשגיח כמעט לבד על נתי כל הערב כששי ובת חן השתוללו עם חברים מהגן שלהם שהיו שם וגל היה צמוד אליי) רק שלמרות שהייתי עם בגד ים, וזכרתי לתת לש` לשמור לי על הפאו`ץ שלא יירטב שכחתי להוריד את החולצה, הכובע, ומשקפי השמש שנרטבו לגמרי. וכמובן בגלל שהמשטח היה כל כך חלקלק, הצלחתי לאבד את היציבות שלי, וליפול כמה וכמה פעמים. וכל פעם הצחיקה את הילדים בטירוף, ומשום מה התפרשה בעיניהם כהזמנה לערימת ילדים ושלושתם קפצו עליי (שי בת חן וגל) כשנתי מתפתל מצחוק לידינו. אבל העיקר שהם נהנו מאוד. שי ובת חן עברו בין המתקנים ואני רוב הזמן הייתי צמודה לגל, שטרטר אותי בין המתנפחים. ולך תסביר לילד בן שנתיים וחצי שמתקן מסויים זה לא בשבילו. היינו שם עד שמונה והיו שם בובות ענק של דורה ובוב ספוג והבנתי שהם גם הצטלמו איתם. בין לבין היו שם דוכני נקניקיות ופוקורן וגל החליט שהוא מתפנק ורוצה רק את הנקניקיה בלי הלחמניה. ובין המתקנים גם אכלנו ארטיק קרח אני לקחתי בטעם קוקוס וגם גל החליט שהוא רוצה קוקוס והיה מצחיק איך שהוא חיקה את אופן האכילה שלי מאיפה שאני ליקקתי את הקרטיב גם הוא ליקק. בדרך הביתה בת חן נרדמה ושני ניחושים על מי היא החליטה להירדם? כשהגענו סוף סוף הביתה ספוגי מים אני אמרתי שאני נכנסת להתקלח ושי ישר הודיע שהוא נכנס להתקלח איתי ובמקלחת הוא התחיל לחקור אותי למה יש לי ציצי כל כך גדול ולמה אין לי זין כמו שלו ולמה יש לי חור ולמה לא אין ציצים גדולים כמו שלי? לא ממש שאלות שמתאימות לילד בן 6 הייתי אומרת אבל בקטנה. כמובן שבבוקר הם החליטו להמשיך ולקפוץ עליי והפכו אותי לגוש כואב אחד גדול. אבל זה היה שווה כל רגע רק בשביל לבלות איתם.
אחלה פתיחה לשבוע.
ומקווה ששלכם יהיה מעולה באותה מידה
נכתב על ידי , 27/8/2007 23:26   בקטגוריות האחיינים שלי ומשפחה, חוויות ואירועים אישיים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוויות מהשבועיים האחרונים


 
ביום רביעי לפני שבועיים אחותי הודיעה לי פתאום שהיא רוצה לנסוע לסוף שבוע לצפון עם כל הילדים ורצתה שאבוא איתה.
מאחר וזה יצא ה 28 אמרתי שאין לי בעיה אז ביום חמישי ישנתי אצלה ויום שישי בבוקר היתה מסיבת הסיום של שי בגן.
הם עשו מסיבה מקסימה לפי מחסן השטוזים של דתיה בן דור והיה פשוט מקסים. שי השתתף והמריץ את האחרים להשתתף.
רק לרוע המזל אחותי במקום להרים את המצלמה שלי שהילדים כנראה שיחקו בה בעטה בה והיא הפסיקה לעבוד ככה שלא יכולתי לצלם כלום.
בנוסף למרות שהיא אמרה שהיא תקנה ותדאג להכל בסוף אני זאת שקנתה את כל האוכל שהיינו צריכים מהכסף שמיועד לאוכל שלי. ועוד דבר שעיצבן אותי נורא, התיק שלי שבו היה מאוחסן השק שינה (התכוונו להקים אוהל בחצר) הוא תיק צידנית, ואמרתי לה במפורש לא לגעת בו. אבל כמובן שלה לא היתה סבלנות שאחזור עם שי מהסופר, והיא הוציאה את הדברים שלי מהתיק ולא שמה לב שנפלה השקית עם הבגד ים שלי, והשקית של הבגד ים נעלמה ואף אחד לא יודע מה קרה לה. וכמובן בלי לריב עם בעלה כמובן שאי אפשר לזוז מה שגרם לכך שעד שיצאנו היה כבר אחת וחצי ביום שישי להזכירכם וכמובן שפספסנו את הרכבת האחרונה לנהריה ותפסנו את הרכבת שמגיעה עד קרית מוצקין. כמובן שכל הדרך אחותי לא הפסיקה להתלונן ולצרוח ולהרביץ לילדים שיתנהגו יפה. ולצעוק עליי שהיינו צריכים להשאיר את נתי בבית עם אבא שלו (כשזה היה הרעיון שלה מלכתחילה שניסע עם כל הילדים). כמובן ששברנו את הראש איך נגיע לסער מקרית מוצקין, אז החלטתי להתקשר לאבא שלי ולשאול אם בא לו להקפיץ אותנו לאמא שלי, למרות שהוא ואחותי לא מדברים, וגם אני בקושי מדברת איתו כבר כמה שנים מעבר למזל טוב ביום ההולדת וגם זה לא תמיד. ולמרבה הפלא הוא אמר אין בעיה אני אאסוף אותכם וכמובן שהילדים נורא שמחו לפגוש את סבא. הגענו לקיבוץ ואחרי מנוחה אני והאידיוט שאמא שלי חיה איתו ניסינו להקים את האוהל אבל לא הלך כיוון שהמוטות שמחברים כדי להרכיב את האוהל הלכו פייפן ואני צריכה לזרוק את האוהל ולקנות חדש רק שכרגע אין לי כסף לזה אבל אני חייבת שיהיה לי אוהל למקרה הצורך.
בסוף פרשנו שמיכות בחדר של המחשב וישנו עליהם אני והילדים ואחותי ישנה במיטה ליד. כמובן שנתי לקח באמצע הלילה את השק שינה שלי והתכסה בו ואני נשארתי בלי כיסוי אבל ממילא בקושי ישנתי.
למחרת הלכנו לבריכה ואז גם גיליתי שהבגד ים שלי נעלם ונאלצתי ללבוש בגד ים של אמא שלי. נתי (האחיין האוטיסט שלי) פיתח משחק חדש, לתפוס את המעקה של הבריכה, למתוח את הרגל למעלה, ואז להסתובב ולספור אחת שתיים שלוש, ולקפוץ אליי תוך שהוא צועק בום בבריכה וזה הפך להיות ההימנון שלו כל סוף השבוע.
הילדים נורא נהנו ובשבת בצהריים אחי החליט לבוא לבקר עם האישה המהממת שלו והאחיינית החדשה שלי שמהממת לא פחות. כמובן שהאידיוט שלא יכל לחכות עד שהוא ייפטר מאיתנו אמר לאמא שלי שהרכבת הראשונה היא ב 7 ורבע ככה שהגענו לתחנה מוקדם מדי ונאלצתי להתקשר לידיד שלי שיבדוק לי במחשב מתי הרכבת הראשונה שהתברר שהיא היתה ב 9 וחצי אז ישבנו לאכול . אבל בכללי היה נורא נחמד.
אחרי שחזרנו מהצפון הלכתי לעשות קניות וכמובן שבהיותי המפוזרת שאני, שכחתי את המשקפיים בסופר אני מקווה שהשומר שם שמר לי אותם כי אנחנו חברים טובים.
כשחזרתי הביתה בדקתי כמה כסף נותר לי כדי שאוכל לקנות בגד ים חדש במקום זה שנעלם לי בנסיעה צפונה. ביום רביעי בדרך לתל הביב כמו כל שבוע עצרתי בכמה חנויות לראות אם יש להם בגדי ים אז במגה ספורט לא היה בגד ים במידה שלי, במשביר לצרכן הם רצו 400-450 שקל! על בגדי ים מכוערים בטירוף, הבגדי ים במגה ספורט למרות שהיו יפים עלו גם כן מחיר אסטרונומי של 350 שקל לבגד ים אבל ממילא לא היה להם במידה שלי (מה לעשות אני מידה גדולה ואני גאה בזה).
בסוף עצרתי בחנות בקניון רחובות שנקראת את ומצאתי בגד ים שלם יפיפה בצבע כחול שהוא הצבע האהוב עליי ב 250 שקל, אבל כשמדדתי אותו הוא היה קטן עליי. אני כבר נכנסתי לדיכאון, אבל אז המוכרת שהיתה מאוד נחמדה ומאוד מלאת רצון לעזור ועם מודעות שירות נפלאה, אמרה אין בעיה חכי רגע אני מארגנת לך את הבגד ים הזה במידה היותר גדולה, וזה מה שהיא עשתה. ולא רק זה, התברר שיש להם מבצע, קונים בגד ים אחד מקבלים אחד מתנה. אז היא הביאה לי עוד בגד ים מאותה סדרה, רק עם דוגמא של ג`ונגל שיהיה גיוון. ובנוסף לזה אחרי שאמרתי לה שיש לי יום הולדת עוד שלושה שבועות, היא נתנה לי 10 אחוז הנחה, ככה ששילמתי 250 שקל פחות 10 אחוז הנחה וקיבלתי שני בגדי ים מקסימים. זאת חנות שבהחלט הייתי חוזרת אליה כלקוחה רק בגלל השירות האדיב והיחס החם.
ב 23 ליולי זה יום שני אני חוגגת יום הולדת ואני עושה מסיבה בים בשעה 5 אחרי הצהריים זאת תהיה מסיבת יום הולדת משותפת לי ולנתי האחיין האוטיסט שלי, אז מי שרוצה לבוא צריך לקחת את זה בחשבון. אבל אם יש מישהו שרוצה לבוא הוא/היא מוזמנים לשלוח לי מסר ולקבל את הפרטים המלאים.
שיהיה לכם אחלה שבוע
גלית.
נכתב על ידי , 9/7/2007 04:35   בקטגוריות חוויות ואירועים אישיים, יום הולדת,מסיבות, חגים, ואירועים, כללי- הודעות כלליות, האחיינים שלי ומשפחה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השבוע שלי+תחרות פחיות בספרייט


 

ביום שני לבת חן היתה מסיבת סיום בגן. היא לומדת בגן דתי ואחותי התקשרה אליי ובת חן דורשת שאבוא או שהיא לא הולכת. אז לקחתי את המצלמה וכמובן שהלכתי.
היה ממש מקסים ומושקע יחסית לגנים הקודמים של הילדים. בגלל שהם גן דתי, הריקודים שהם הכינו היו בנושאים מהתנ"ך כמו בריאת העולם בשבעה ימים וקבלת שבת אבל היה ממש נחמד להפתעתי באמצע היה מזנון של אוכל שההורים הכינו ורמת ההשקעה היתה מדהימה היו שלוש סוגים של לזניה, שני סוגים של פשטידת אטריות, שני סוגים של פשטידות, אחת ירקות והשניה של פטריות ופסטה מוקפצת, מלאווח, ג`חנון, סלטים, סלט ביצים נפלא שנגמר תוך שניות. וכמובן שלוש סוגים של עוגות אם לא ארבע.כל אחד מהילדים קיבל שלוש תעודות אחת תעודת סיום השניה ברכה והשלישית תמונת מחזור ובנוסף כל אחד מהילדים קיבל שי מנורת לילה עם התמונה שלו עליה מה שהיה להיט ענק אצל הילדים ללא יוצא מהכלל.
את תמונות אני אעלה במהלך סוף השבוע.
בנוסף ביום רביעי לקחתי רק את שי וגל מהמעון כי בת חן הלכה עם אבא שלה למסיבת יום הולדת ונתי נסע לספארי עם אמא שלו. והיה שמח כמובן שהדבר הראשון שעושים כשמגיעים הביתה זה להיכנס להתקלח ומאחר וזה יום חם אז הילדים החליטו (כמו כל פעם שאני רוחצת אותם) שלמה לא לרחוץ גם את דודה שלא יהיה לה חם. אחר כך שי רצה קורנפלקס, עד שהוא גילה שהבאתי כרעיים עוף בגריל, וכמובן שהוא מיד שינה את דעתו והחליט שהוא רוצה עוף וכיסח את הצורה לכרע שלם, ואותו דבר גל תוך שניות לא נשאר כלום מהעוף.
אחר כך במועדון היה ערב נחמד כרגיל בלי אירועים מיוחדים.
עד כאן סיקור השבוע.
אני משתתפת במבצע העיצוב של ספרייט שבו הם מאפשרים לעצב פחית לפי הסגנון שלך עיצבתי שתי פחיות ומי שבא לו מוזמן לדרג אותם בלינקים הבאים:
נכתב על ידי , 22/6/2007 16:40   בקטגוריות האחיינים שלי ומשפחה, חוויות ואירועים אישיים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פרינססה בשקל. ב-30/6/2007 14:39
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 51

MSN: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
49,654
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , יצירתיות , בעלי חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשת הנחש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשת הנחש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)