|
קטעים בקטגוריה: -.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
צעדה להגברת המודעות לכלבי נחיה לעיוורים
זאת ההודעה שמישהו מהפורום שלי פרסם לפני כמה דקות:
אח של חבר טוב שלי נפטר בטרם עת לפני יומים תוך כדי שנה בן 15 היה במותו היום תיערך לו הלוויה בבית העלמין נס ציונה הוריו אשר מנהלים את המרכז הישראלי לכלבי נחיה לעיוורים: http://www.israelguidedog.org/hebrew/ החליטו בעקבות המקרה לעשות את הצעדה השנתית להגברת המודעות לכלבי נחיה לעיוורים על שמו ובסוף הצעדה טקס לזיכרו אני מצטט לפניכם את המודעה בנושא: " צעדה לזכרו של רועי בראון להגברת המודעות לכלבי נחיה לעיוורים ביום ראשון ה 30 לספטמבר בשעה 15:00 בטיילת להט מחוף ירושלים עד נמל תל אביב יציאה מבית האופרה, תחילת רחוב אלנבי
למגיעים ברכב - חונים בחניון רידינג ומשם קו 4 לרחוב בן יהודה פינת אלנבי נא להגיע בחולצות צהובות ולהצטייד במים " אשמח אם מי שיכול יבוא להזדהות כי זה אחד הדברים הכי חשובים לעיוורים שיהיו להם כלבי נחיה והעלות של כל כלב כזה היא אלפי דולרים.
אני מתכוונת להיות שם אם אתעורר בזמן.
חג שמח גלית
| |
חוויות מהשבועיים האחרונים
ביום רביעי לפני שבועיים אחותי הודיעה לי פתאום שהיא רוצה לנסוע לסוף שבוע לצפון עם כל הילדים ורצתה שאבוא איתה.
מאחר וזה יצא ה 28 אמרתי שאין לי בעיה אז ביום חמישי ישנתי אצלה ויום שישי בבוקר היתה מסיבת הסיום של שי בגן.
הם עשו מסיבה מקסימה לפי מחסן השטוזים של דתיה בן דור והיה פשוט מקסים. שי השתתף והמריץ את האחרים להשתתף.
רק לרוע המזל אחותי במקום להרים את המצלמה שלי שהילדים כנראה שיחקו בה בעטה בה והיא הפסיקה לעבוד ככה שלא יכולתי לצלם כלום.
בנוסף למרות שהיא אמרה שהיא תקנה ותדאג להכל בסוף אני זאת שקנתה את כל האוכל שהיינו צריכים מהכסף שמיועד לאוכל שלי. ועוד דבר שעיצבן אותי נורא, התיק שלי שבו היה מאוחסן השק שינה (התכוונו להקים אוהל בחצר) הוא תיק צידנית, ואמרתי לה במפורש לא לגעת בו. אבל כמובן שלה לא היתה סבלנות שאחזור עם שי מהסופר, והיא הוציאה את הדברים שלי מהתיק ולא שמה לב שנפלה השקית עם הבגד ים שלי, והשקית של הבגד ים נעלמה ואף אחד לא יודע מה קרה לה. וכמובן בלי לריב עם בעלה כמובן שאי אפשר לזוז מה שגרם לכך שעד שיצאנו היה כבר אחת וחצי ביום שישי להזכירכם וכמובן שפספסנו את הרכבת האחרונה לנהריה ותפסנו את הרכבת שמגיעה עד קרית מוצקין. כמובן שכל הדרך אחותי לא הפסיקה להתלונן ולצרוח ולהרביץ לילדים שיתנהגו יפה. ולצעוק עליי שהיינו צריכים להשאיר את נתי בבית עם אבא שלו (כשזה היה הרעיון שלה מלכתחילה שניסע עם כל הילדים). כמובן ששברנו את הראש איך נגיע לסער מקרית מוצקין, אז החלטתי להתקשר לאבא שלי ולשאול אם בא לו להקפיץ אותנו לאמא שלי, למרות שהוא ואחותי לא מדברים, וגם אני בקושי מדברת איתו כבר כמה שנים מעבר למזל טוב ביום ההולדת וגם זה לא תמיד. ולמרבה הפלא הוא אמר אין בעיה אני אאסוף אותכם וכמובן שהילדים נורא שמחו לפגוש את סבא. הגענו לקיבוץ ואחרי מנוחה אני והאידיוט שאמא שלי חיה איתו ניסינו להקים את האוהל אבל לא הלך כיוון שהמוטות שמחברים כדי להרכיב את האוהל הלכו פייפן ואני צריכה לזרוק את האוהל ולקנות חדש רק שכרגע אין לי כסף לזה אבל אני חייבת שיהיה לי אוהל למקרה הצורך.
בסוף פרשנו שמיכות בחדר של המחשב וישנו עליהם אני והילדים ואחותי ישנה במיטה ליד. כמובן שנתי לקח באמצע הלילה את השק שינה שלי והתכסה בו ואני נשארתי בלי כיסוי אבל ממילא בקושי ישנתי.
למחרת הלכנו לבריכה ואז גם גיליתי שהבגד ים שלי נעלם ונאלצתי ללבוש בגד ים של אמא שלי. נתי (האחיין האוטיסט שלי) פיתח משחק חדש, לתפוס את המעקה של הבריכה, למתוח את הרגל למעלה, ואז להסתובב ולספור אחת שתיים שלוש, ולקפוץ אליי תוך שהוא צועק בום בבריכה וזה הפך להיות ההימנון שלו כל סוף השבוע.
הילדים נורא נהנו ובשבת בצהריים אחי החליט לבוא לבקר עם האישה המהממת שלו והאחיינית החדשה שלי שמהממת לא פחות. כמובן שהאידיוט שלא יכל לחכות עד שהוא ייפטר מאיתנו אמר לאמא שלי שהרכבת הראשונה היא ב 7 ורבע ככה שהגענו לתחנה מוקדם מדי ונאלצתי להתקשר לידיד שלי שיבדוק לי במחשב מתי הרכבת הראשונה שהתברר שהיא היתה ב 9 וחצי אז ישבנו לאכול . אבל בכללי היה נורא נחמד.
אחרי שחזרנו מהצפון הלכתי לעשות קניות וכמובן שבהיותי המפוזרת שאני, שכחתי את המשקפיים בסופר אני מקווה שהשומר שם שמר לי אותם כי אנחנו חברים טובים.
כשחזרתי הביתה בדקתי כמה כסף נותר לי כדי שאוכל לקנות בגד ים חדש במקום זה שנעלם לי בנסיעה צפונה. ביום רביעי בדרך לתל הביב כמו כל שבוע עצרתי בכמה חנויות לראות אם יש להם בגדי ים אז במגה ספורט לא היה בגד ים במידה שלי, במשביר לצרכן הם רצו 400-450 שקל! על בגדי ים מכוערים בטירוף, הבגדי ים במגה ספורט למרות שהיו יפים עלו גם כן מחיר אסטרונומי של 350 שקל לבגד ים אבל ממילא לא היה להם במידה שלי (מה לעשות אני מידה גדולה ואני גאה בזה).
בסוף עצרתי בחנות בקניון רחובות שנקראת את ומצאתי בגד ים שלם יפיפה בצבע כחול שהוא הצבע האהוב עליי ב 250 שקל, אבל כשמדדתי אותו הוא היה קטן עליי. אני כבר נכנסתי לדיכאון, אבל אז המוכרת שהיתה מאוד נחמדה ומאוד מלאת רצון לעזור ועם מודעות שירות נפלאה, אמרה אין בעיה חכי רגע אני מארגנת לך את הבגד ים הזה במידה היותר גדולה, וזה מה שהיא עשתה. ולא רק זה, התברר שיש להם מבצע, קונים בגד ים אחד מקבלים אחד מתנה. אז היא הביאה לי עוד בגד ים מאותה סדרה, רק עם דוגמא של ג`ונגל שיהיה גיוון. ובנוסף לזה אחרי שאמרתי לה שיש לי יום הולדת עוד שלושה שבועות, היא נתנה לי 10 אחוז הנחה, ככה ששילמתי 250 שקל פחות 10 אחוז הנחה וקיבלתי שני בגדי ים מקסימים. זאת חנות שבהחלט הייתי חוזרת אליה כלקוחה רק בגלל השירות האדיב והיחס החם.
ב 23 ליולי זה יום שני אני חוגגת יום הולדת ואני עושה מסיבה בים בשעה 5 אחרי הצהריים זאת תהיה מסיבת יום הולדת משותפת לי ולנתי האחיין האוטיסט שלי, אז מי שרוצה לבוא צריך לקחת את זה בחשבון. אבל אם יש מישהו שרוצה לבוא הוא/היא מוזמנים לשלוח לי מסר ולקבל את הפרטים המלאים.
שיהיה לכם אחלה שבוע
גלית.
| |
ביטול התחרות+פינת ייעוץ
בגלל מיעוט הנרשמים אני נאלצת לבטל את תחרות הסיפור אהבה חורפי הטוב ביותר.
עושה רושם שאם אין פרס, לאנשים אין חשק להתאמץ כדי לכתוב סיפורים.
אני גם בהחלט אשקול שוב את קיום הטבעת מאחר והרעיון של הטבעת הוא לעודד מקוריות ויצירתיות, ובזמן האחרון אני מרגישה שהרבה מהמצטרפים לטבעת, מצטרפים לא בגלל מה שהיא מייצגת אלא פשוט בגלל גודלה וזאת לא המטרה.
כמו כן בגלל השבוע הטראומטי שעבר עליי לאחרונה יכול להיות שאפתח בטבעת מקום לאנשים לפרוש בעיות שלהם ולהתייעץ, תלוי אם יהיה לזה ביקוש או לא. מי שרוצה לעזור לנהל פינה כזאת מוזמן ליצור איתי קשר במסנג'ר.
| |
סיפור עם מוסר השכל מילים מילים מילים...
פעם אחת היו שתי חברות טובות. קרה מקרה ואחת מהן אמרה לחברתה משהו שפגע בה נורא. היא הצטערה מאד על מה שאמרה, והייתה מוכנה לעשות הכל בכדי לקחת את המילים בחזרה. אבל המילים כבר נאמרו, חברתה נפגעה מאד, ולא רצתה לדבר אתה עוד.
מאחר והדברים נאמרו באמת בלי כוונה רעה אלא סתם מבלי לחשוב לפני שמדברים, זה כאב לה נורא, והיא חיפשה כל דרך אפשרית כדי לכפר על מעשיה. בצר לה פנתה לאישה זקנה אחת, החכמה של הכפר, ושאלה בעצתה. הקשיבה האישה הזקנה לסיפור, והחליטה לבחון עד כמה רצינית וכנה האישה הזו בכוונתה לקבל את סליחת חברתה, ועד כמה היא מוכנה להתאמץ בשביל לתקן את אשר עשתה.
היא הסבירה לאישה שלפעמים, כדי להחזיר דברים לקדמותם, צריך לעשות מאמצים כבירים. "מה את מוכנה לעשות כדי לזכות מחדש בחברתך?" שאלה אותה הזקנה. "כל דבר!! רק תגידי לי ואעשהו!" ענתה האישה. ראתה הזקנה כי היא אכן כואבת ומצטערת, והחליטה לעזור לה בדרך של לימוד.
"ישנם שני דברים שצריכים להיעשות על מנת לתקן את המעוות" אמרה לה הזקנה. "שני הדברים קשים מאד לביצוע, אני מזהירה אותך מראש.." האישה שהייתה נחושה בדעתה, אמרה לה: "אני מוכנה לכל. רק תגידי מה צריך לעשות" "הלילה",
אמרה הזקנה, "קחי את כרית הנוצות הגדולה והטובה ביותר שיש לך בבית. עשי בה חור קטן, ואז – עוד לפני עלות השחר, שימי נוצה אחת על מפתן כל דלת של כל בית בכפר. כשתסיימי, חזרי אלי. אם תשלימי משימה זו כראוי, אומר לך מה הדבר השני שעלייך לבצע".
האישה רצה מהר לביתה, בחרה את הכרית הכי טובה שהייתה לה, ועל אף שהייתה חביבה עליה מאד ועלתה כסף רב, פתחה בה חור ואצה לדרכה להניח נוצה על סף כל דלת בכפר. הלילה היה קר וחשוך, אצבעותיה קפאו כשעברה מדלת אל דלת, לא פוסחת על אף אחת. הרוח הייתה כל כך חדה וקרה, עיניה דמעו ואפה נזל, אבל היא לא חדלה ממשימתה ורק שמחה שיש משהו שהיא יכולה לעשות כדי לכפר על המילים הנוראות שהוציאה מפיה.
אם רק נחזור להיות חברות טובות כפי שהיינו, זה שווה כל מאמץ, חשבה לעצמה. קצת לפני עלות השחר, הניחה את הנוצה האחרונה על דלת הבית האחרון בכפר. משם מיהרה לבית הזקנה, עייפה וסחוטה אך מאושרת.
"הנה, הכרית שלי ריקה! " הראתה לזקנה את הציפה הריקה, "חילקתי את הנוצות לכל בית בכפר.. ". הסתכלה עליה הזקנה החכמה בכובד ראש ואמרה לה: "יפה.
ועכשיו, השלב השני: לכי ואספי חזרה את כל הנוצות, והכניסי אותן שוב לציפת הכרית. כשתעשי זאת – הכל יחזור להיות כשהיה". האישה הצעירה הייתה המומה.
"את יודעת שאי אפשר לעשות את זה!!" קראה לעבר הזקנה, "הרוח העיפה כל נוצה מיד כשהנחתי אותה על פתח הבית. את לא אמרת שאצטרך גם לאסוף אותן חזרה!! אם זו המשימה השניה שרצית להטיל עלי – אין סיכוי!! הדברים לעולם לא יחזרו לקדמותם!!"
"אכן, זה נכון", אמרה הזקנה. "זה ילמד אותך את השיעור: המילים הן כמו נוצות ברוח. ברגע שהן יוצאות מפינו – שום מאמץ, ולו גם הכנה ביותר – לא יכול להחזירן חזרה לתוך פינו. למדי לבחור את מלותייך, והישמרי במיוחד במחיצת אלו שאת אוהבת"...
חברים...בפעם הבאה לפני שאתם מוציאים מילים מהפה. כדאי לחשוב לפני.
| |
מזל טוב לזוכים בתחרות
אני רוצה להזכיר שוב לכל הזוכים והמשתתפים מי שאראה שהוא לא לינקק את התחרות במידה והוא/היא זכו הזכיה תיפסל הלינקוק הוא חובה לכל מי שהשתתף.
אני מבקשת שוב מסביון וזאתי ליצור איתי קשר בהקדם.
ועוד הבהרה קטנה: קיבלתי כמה פניות ששאלו למה יש ארבעה זוכים ולא שלוש כמו תמיד
הסיבה היא כפולה ופשוטה מאוד:
א. בגלל שעבר זמן רב מאז שהתחרות נפתחה ועד שהיא הסתיימה זאת הדרך שלי להודות למשתתפים על הסבלנות שלהם
ב. לכל אורך ההצבעה הקולות היו צמודים מאוד וחשבתי שזה יותר פייר בצורה הזאת.
תודה מראש
| |
הבהרה בקשר לאינטראייטינג לכל מי שמשתתף/מצביע או קשור אליה
היום קיבלתי את ההודעה הזאת ממישהו במסנג'ר שהאשים אותי בצביעות ושקרנות.
ללא שם , 17:23 7/10/2006:שלום, אני פ’.. אני חושבת שזה ששילמתם לביטוח הסורגים לא סיפק את התרומה שהביאו לכם בסודיות מאשת הנחש לפרו. רימיתן אותי.. ולכן החברה של העברת הכסף הסודי לאשת הנחש נסגרה.
הוא מסרב להגיד מאיפה התגובה הזאת אבל אני כן רוצה להודיע שלא יהיה צל של ספק.
אין שום קשר בין התחרות אינטראייטינג לביני אני מחרימה אותם בגלל רמאויות.
וזאת גם הסיבה שאני מתעלמת מאנשים ששולחים לי הודעות במסנג'ר עם בקשה להצביע להם.
שימו לב שמי שכתב את התגובה כתב אותה בעילום שם. לי אין מה להסתיר.
אני לא מציעה פרואים לבלוגים ויעידו על כך יותר ממאה בלוגים שקיבלו ממני פרו לשנה וחצי שנה עד היום (ויש עוד שלושה שאני חייבת להם לא שכחתי אבל חוץ מאחת אף אחד מהם לא יצר איתי קשר).
מי שפרסם את התגובה המגעילה הזאת כנראה מקנא בזה שהטבעת שלי על מקוריות ויצירתיות היא הגדולה ביותר בישראבלוג עם יותר מ700 חברים.
חג סוכות שמח ובקרוב תפתח תחרות עיצובים לחגים רק לחברי הטבעת.
| |
בהמשך לשני הפוסטים האחרונים+תחרות סיפור אהבה קייצי
רועי שאת השירים שלו פרסמתי בבלוג החליט לפתוח בלוג בתפוז אז מי שאהב את השירים שלו מוזמן לקפוץ לשם ולתת לו מילה טובה.
הבלוג של רועי.
ואני שוב רוצה להזכיר לכל מי שנרשם לתחרות סיפור אהבה קייצי הטוב ביותר שהתחרות חוזרת ומי שעדיין רוצה להשתתף מתבקש להשאיר תגובה בפוסט הזה עם קישור לסיפור ולציין מאשר/ת השתתפות ואותו דבר לצוות השופטים אם המשתתפים שנרשמו לא יאשרו השתתפות התחרות תתבטל.
| |
משהו חמוד לשנה החדשה
החיים שלנו
לצחוק...זה להסתכן בלהראות מטופש לבכות... זה להסתכן בלהראות רך וגמיש להתקרב לאחר...זה להסתכן במעורבות להראות ולחשוף רגשות...זה להסתכן בלחשוף את ה"אני" הפנימי להציג את דעותייך, רצונותייך בפני אנשים...זה להסתכן בלאבד אותם אנשים לאהוב... זה להסתכן בכך שלא תקבל אהבה בחזרה לחיות...זה להסתכן בלמות לגלות כוח... זה להסתכן בלהראות חולשה לעשות...זה להסתכן בכישלון
הפספוס הגדול ביותר בחיים זה לא להסתכן בכלום. אדם שאינו מסכן כלום, מקבל כלום ושווה כלום. הוא יכול להימנע מכאב, סבל וצער אך, הוא אינו למד, אינו גדל, אינו חי, אינו אוהב. הוא מכר את החופש שלו, הוא עבד הכלוא ע"י בטחון, נעול ע"י פחד. כי- רק אדם המוכן להסתכן בלי לדעת את התוצאה... הוא אדם חופשי
שיהיה לכולכם שנה טובה ומאושרת
פוסט נוסף על אירועי ראש השנה שלי נמצא פה
| |
דפים:
| |