לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

גשר האהבה שירים מהלב


בלוג שיכלול שירים שאני כותבת, תחרויות שאני עושה, וגם קצת חוויות אישיות. הבלוג מוקדש לכל מי שמרגיש שהוא/היא יצירתיים ומקוריים!.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סוכריות קופצות - חוויות אחיינים


 
ביום שבת אחותי התקשרה להגיד לי שהיא דיברה עם אורית הלפרין יושבת ראש אקים, וקיבלה ממנה אישור להביא אותי לאירוע סוף הקיץ שאקי"ם קיימה אתמול (יום ראשון ה 26 לחודש). מאחר ונתי הוא אוטיסט הם מוזמנים באופן אוטומטי לכל האירועים שאקי"ם עושים במשך השנה.
הפעם האירוע היה בחוף הדרומי של בת ים, במקום שנקרא סוכריות קופצות, שזה פארק מתנפחים מקסים. למי שיש ילדים מומלץ בחום לבקר בו.
שנייים מהמתקנים שמשכו את תשומת לב הילדים במיוחד היו, מתקן מתנפח עם מי בועות שהילדים יכלו להשתעשע במים, ובריכת כדורים ענקית עם זרנוקי מים וממטרות מים מלמעלה שהפכו את הבריכה למקום חלקלק פי כמה מאשר רק עם הכדורים. כמובן שגם שאר המתנפחים זכו להצלחה מסחררת בעיניהם. אחת הדברים שהיו שם זה מתקן של מגלשה מתנפחת בגובה של 2 מטר לפחות, שכדי להתגלש אתם צריכים לטפס על קוביות עץ מרובעות קטנות, להגיע לחלק המנופח למעלה, להתיישב ולגלוש למטה. גל החליט שלמרות שהוא רק בן שנתיים אין שום סיבה שבעולם שהוא לא יצליח לטפס על זה ולגלוש והתחיל לטפס וכמובן שאני נאלצתי לטפס אחריו (לא משימה קלה בהתחשב בכך שגודל הקוביות מתאים לרגליים של ידלים בני 7 גג ובחלקלקות שלהם בגלל המים שזורמים כל הזמן מלמעלה) בפעם הראשונה הצלחתי לטפס אחריו בקושי רב אבל לפני שהספקתי להתיישב ולתפוס אותו הוא כבר התגלש למטה, ולי לא היתה ברירה אלא להתגלש אחריו ולא איתו כמו שהתכוונתי לעשות, כדי שלא ייפצע או ייפגע. כמובן שהוא כל כך נהנה שישר כשירדתי (הוא אגב חיכה לי למטה בסבלנות לא אופיינית לו), הוא רץ חזרה להתחלה לטפס שוב. תוך כדי טיפוס, פתאום התפרצה למגלשה חבורה של ארבע ילדים בני 9-10 שהתנהגו ממש כמו בהמות. דחפו וצעקו, והתחילו לטפס ולקפוץ על משטח הפלסטיק כאילו שהוא טרמפולינה, בלי להתחשב באחרים שמנסים לעלות לגלוש מאחר וגם ככה בקושי היתה לי אחיזה במשטח שלא מתאים לגילי המתקדם (אני זקנה מה לעשות) איבדתי את האחיזה שלי והחלקתי למטה, וגל כמובן החליק אחריי מגובה של שני מטר. אם הוא היה נפגע סביר להניח שהאירוע כולו היה מסתיים בטרגדיה, כי הייתי פשוט רוצחת את הילדים האלה, על ההתנהגות חסרת האחריות והתחשבות שלהם. אבל בגלל שאני נפלתי קודם, הוא נחת עליי, ולי יש מספיק ריפוד כדי שהוא לא ייפגע תודה לאל. הוא התיישב והתחיל לצחוק אחרי כמה שניות של הלם אבל הברכיים שלי חטפו מכה קשה ונשרטו בצורה כואבת והפכו לשטף דם אחד גדול וזה כשגם ככה הם בקושי מתפקדות.
דבר נוסף שקרה לי שם זה שברגע ששי גילה את בריכת הכדורים, הוא רצה שאכנס איתו. מאחר ומישהו היה צריך להשגיח על הילדים, (אמא ואבא היו עסוקים כרגיל אמא בלריב עם אבא ולפרטט עם חצי מהגברים שם ואבא בלריב עם אמא ולרצות ללכת הביתה) הכנסתי איתי גם את גל בת חן ונתי (אחר כך ש` בעלה של אחותי התחיל לתפקד והשגיח כמעט לבד על נתי כל הערב כששי ובת חן השתוללו עם חברים מהגן שלהם שהיו שם וגל היה צמוד אליי) רק שלמרות שהייתי עם בגד ים, וזכרתי לתת לש` לשמור לי על הפאו`ץ שלא יירטב שכחתי להוריד את החולצה, הכובע, ומשקפי השמש שנרטבו לגמרי. וכמובן בגלל שהמשטח היה כל כך חלקלק, הצלחתי לאבד את היציבות שלי, וליפול כמה וכמה פעמים. וכל פעם הצחיקה את הילדים בטירוף, ומשום מה התפרשה בעיניהם כהזמנה לערימת ילדים ושלושתם קפצו עליי (שי בת חן וגל) כשנתי מתפתל מצחוק לידינו. אבל העיקר שהם נהנו מאוד. שי ובת חן עברו בין המתקנים ואני רוב הזמן הייתי צמודה לגל, שטרטר אותי בין המתנפחים. ולך תסביר לילד בן שנתיים וחצי שמתקן מסויים זה לא בשבילו. היינו שם עד שמונה והיו שם בובות ענק של דורה ובוב ספוג והבנתי שהם גם הצטלמו איתם. בין לבין היו שם דוכני נקניקיות ופוקורן וגל החליט שהוא מתפנק ורוצה רק את הנקניקיה בלי הלחמניה. ובין המתקנים גם אכלנו ארטיק קרח אני לקחתי בטעם קוקוס וגם גל החליט שהוא רוצה קוקוס והיה מצחיק איך שהוא חיקה את אופן האכילה שלי מאיפה שאני ליקקתי את הקרטיב גם הוא ליקק. בדרך הביתה בת חן נרדמה ושני ניחושים על מי היא החליטה להירדם? כשהגענו סוף סוף הביתה ספוגי מים אני אמרתי שאני נכנסת להתקלח ושי ישר הודיע שהוא נכנס להתקלח איתי ובמקלחת הוא התחיל לחקור אותי למה יש לי ציצי כל כך גדול ולמה אין לי זין כמו שלו ולמה יש לי חור ולמה לא אין ציצים גדולים כמו שלי? לא ממש שאלות שמתאימות לילד בן 6 הייתי אומרת אבל בקטנה. כמובן שבבוקר הם החליטו להמשיך ולקפוץ עליי והפכו אותי לגוש כואב אחד גדול. אבל זה היה שווה כל רגע רק בשביל לבלות איתם.
אחלה פתיחה לשבוע.
ומקווה ששלכם יהיה מעולה באותה מידה
נכתב על ידי , 27/8/2007 23:26   בקטגוריות האחיינים שלי ומשפחה, חוויות ואירועים אישיים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוויות מהשבועיים האחרונים


 
ביום רביעי לפני שבועיים אחותי הודיעה לי פתאום שהיא רוצה לנסוע לסוף שבוע לצפון עם כל הילדים ורצתה שאבוא איתה.
מאחר וזה יצא ה 28 אמרתי שאין לי בעיה אז ביום חמישי ישנתי אצלה ויום שישי בבוקר היתה מסיבת הסיום של שי בגן.
הם עשו מסיבה מקסימה לפי מחסן השטוזים של דתיה בן דור והיה פשוט מקסים. שי השתתף והמריץ את האחרים להשתתף.
רק לרוע המזל אחותי במקום להרים את המצלמה שלי שהילדים כנראה שיחקו בה בעטה בה והיא הפסיקה לעבוד ככה שלא יכולתי לצלם כלום.
בנוסף למרות שהיא אמרה שהיא תקנה ותדאג להכל בסוף אני זאת שקנתה את כל האוכל שהיינו צריכים מהכסף שמיועד לאוכל שלי. ועוד דבר שעיצבן אותי נורא, התיק שלי שבו היה מאוחסן השק שינה (התכוונו להקים אוהל בחצר) הוא תיק צידנית, ואמרתי לה במפורש לא לגעת בו. אבל כמובן שלה לא היתה סבלנות שאחזור עם שי מהסופר, והיא הוציאה את הדברים שלי מהתיק ולא שמה לב שנפלה השקית עם הבגד ים שלי, והשקית של הבגד ים נעלמה ואף אחד לא יודע מה קרה לה. וכמובן בלי לריב עם בעלה כמובן שאי אפשר לזוז מה שגרם לכך שעד שיצאנו היה כבר אחת וחצי ביום שישי להזכירכם וכמובן שפספסנו את הרכבת האחרונה לנהריה ותפסנו את הרכבת שמגיעה עד קרית מוצקין. כמובן שכל הדרך אחותי לא הפסיקה להתלונן ולצרוח ולהרביץ לילדים שיתנהגו יפה. ולצעוק עליי שהיינו צריכים להשאיר את נתי בבית עם אבא שלו (כשזה היה הרעיון שלה מלכתחילה שניסע עם כל הילדים). כמובן ששברנו את הראש איך נגיע לסער מקרית מוצקין, אז החלטתי להתקשר לאבא שלי ולשאול אם בא לו להקפיץ אותנו לאמא שלי, למרות שהוא ואחותי לא מדברים, וגם אני בקושי מדברת איתו כבר כמה שנים מעבר למזל טוב ביום ההולדת וגם זה לא תמיד. ולמרבה הפלא הוא אמר אין בעיה אני אאסוף אותכם וכמובן שהילדים נורא שמחו לפגוש את סבא. הגענו לקיבוץ ואחרי מנוחה אני והאידיוט שאמא שלי חיה איתו ניסינו להקים את האוהל אבל לא הלך כיוון שהמוטות שמחברים כדי להרכיב את האוהל הלכו פייפן ואני צריכה לזרוק את האוהל ולקנות חדש רק שכרגע אין לי כסף לזה אבל אני חייבת שיהיה לי אוהל למקרה הצורך.
בסוף פרשנו שמיכות בחדר של המחשב וישנו עליהם אני והילדים ואחותי ישנה במיטה ליד. כמובן שנתי לקח באמצע הלילה את השק שינה שלי והתכסה בו ואני נשארתי בלי כיסוי אבל ממילא בקושי ישנתי.
למחרת הלכנו לבריכה ואז גם גיליתי שהבגד ים שלי נעלם ונאלצתי ללבוש בגד ים של אמא שלי. נתי (האחיין האוטיסט שלי) פיתח משחק חדש, לתפוס את המעקה של הבריכה, למתוח את הרגל למעלה, ואז להסתובב ולספור אחת שתיים שלוש, ולקפוץ אליי תוך שהוא צועק בום בבריכה וזה הפך להיות ההימנון שלו כל סוף השבוע.
הילדים נורא נהנו ובשבת בצהריים אחי החליט לבוא לבקר עם האישה המהממת שלו והאחיינית החדשה שלי שמהממת לא פחות. כמובן שהאידיוט שלא יכל לחכות עד שהוא ייפטר מאיתנו אמר לאמא שלי שהרכבת הראשונה היא ב 7 ורבע ככה שהגענו לתחנה מוקדם מדי ונאלצתי להתקשר לידיד שלי שיבדוק לי במחשב מתי הרכבת הראשונה שהתברר שהיא היתה ב 9 וחצי אז ישבנו לאכול . אבל בכללי היה נורא נחמד.
אחרי שחזרנו מהצפון הלכתי לעשות קניות וכמובן שבהיותי המפוזרת שאני, שכחתי את המשקפיים בסופר אני מקווה שהשומר שם שמר לי אותם כי אנחנו חברים טובים.
כשחזרתי הביתה בדקתי כמה כסף נותר לי כדי שאוכל לקנות בגד ים חדש במקום זה שנעלם לי בנסיעה צפונה. ביום רביעי בדרך לתל הביב כמו כל שבוע עצרתי בכמה חנויות לראות אם יש להם בגדי ים אז במגה ספורט לא היה בגד ים במידה שלי, במשביר לצרכן הם רצו 400-450 שקל! על בגדי ים מכוערים בטירוף, הבגדי ים במגה ספורט למרות שהיו יפים עלו גם כן מחיר אסטרונומי של 350 שקל לבגד ים אבל ממילא לא היה להם במידה שלי (מה לעשות אני מידה גדולה ואני גאה בזה).
בסוף עצרתי בחנות בקניון רחובות שנקראת את ומצאתי בגד ים שלם יפיפה בצבע כחול שהוא הצבע האהוב עליי ב 250 שקל, אבל כשמדדתי אותו הוא היה קטן עליי. אני כבר נכנסתי לדיכאון, אבל אז המוכרת שהיתה מאוד נחמדה ומאוד מלאת רצון לעזור ועם מודעות שירות נפלאה, אמרה אין בעיה חכי רגע אני מארגנת לך את הבגד ים הזה במידה היותר גדולה, וזה מה שהיא עשתה. ולא רק זה, התברר שיש להם מבצע, קונים בגד ים אחד מקבלים אחד מתנה. אז היא הביאה לי עוד בגד ים מאותה סדרה, רק עם דוגמא של ג`ונגל שיהיה גיוון. ובנוסף לזה אחרי שאמרתי לה שיש לי יום הולדת עוד שלושה שבועות, היא נתנה לי 10 אחוז הנחה, ככה ששילמתי 250 שקל פחות 10 אחוז הנחה וקיבלתי שני בגדי ים מקסימים. זאת חנות שבהחלט הייתי חוזרת אליה כלקוחה רק בגלל השירות האדיב והיחס החם.
ב 23 ליולי זה יום שני אני חוגגת יום הולדת ואני עושה מסיבה בים בשעה 5 אחרי הצהריים זאת תהיה מסיבת יום הולדת משותפת לי ולנתי האחיין האוטיסט שלי, אז מי שרוצה לבוא צריך לקחת את זה בחשבון. אבל אם יש מישהו שרוצה לבוא הוא/היא מוזמנים לשלוח לי מסר ולקבל את הפרטים המלאים.
שיהיה לכם אחלה שבוע
גלית.
נכתב על ידי , 9/7/2007 04:35   בקטגוריות חוויות ואירועים אישיים, יום הולדת,מסיבות, חגים, ואירועים, כללי- הודעות כלליות, האחיינים שלי ומשפחה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השבוע שלי+תחרות פחיות בספרייט


 

ביום שני לבת חן היתה מסיבת סיום בגן. היא לומדת בגן דתי ואחותי התקשרה אליי ובת חן דורשת שאבוא או שהיא לא הולכת. אז לקחתי את המצלמה וכמובן שהלכתי.
היה ממש מקסים ומושקע יחסית לגנים הקודמים של הילדים. בגלל שהם גן דתי, הריקודים שהם הכינו היו בנושאים מהתנ"ך כמו בריאת העולם בשבעה ימים וקבלת שבת אבל היה ממש נחמד להפתעתי באמצע היה מזנון של אוכל שההורים הכינו ורמת ההשקעה היתה מדהימה היו שלוש סוגים של לזניה, שני סוגים של פשטידת אטריות, שני סוגים של פשטידות, אחת ירקות והשניה של פטריות ופסטה מוקפצת, מלאווח, ג`חנון, סלטים, סלט ביצים נפלא שנגמר תוך שניות. וכמובן שלוש סוגים של עוגות אם לא ארבע.כל אחד מהילדים קיבל שלוש תעודות אחת תעודת סיום השניה ברכה והשלישית תמונת מחזור ובנוסף כל אחד מהילדים קיבל שי מנורת לילה עם התמונה שלו עליה מה שהיה להיט ענק אצל הילדים ללא יוצא מהכלל.
את תמונות אני אעלה במהלך סוף השבוע.
בנוסף ביום רביעי לקחתי רק את שי וגל מהמעון כי בת חן הלכה עם אבא שלה למסיבת יום הולדת ונתי נסע לספארי עם אמא שלו. והיה שמח כמובן שהדבר הראשון שעושים כשמגיעים הביתה זה להיכנס להתקלח ומאחר וזה יום חם אז הילדים החליטו (כמו כל פעם שאני רוחצת אותם) שלמה לא לרחוץ גם את דודה שלא יהיה לה חם. אחר כך שי רצה קורנפלקס, עד שהוא גילה שהבאתי כרעיים עוף בגריל, וכמובן שהוא מיד שינה את דעתו והחליט שהוא רוצה עוף וכיסח את הצורה לכרע שלם, ואותו דבר גל תוך שניות לא נשאר כלום מהעוף.
אחר כך במועדון היה ערב נחמד כרגיל בלי אירועים מיוחדים.
עד כאן סיקור השבוע.
אני משתתפת במבצע העיצוב של ספרייט שבו הם מאפשרים לעצב פחית לפי הסגנון שלך עיצבתי שתי פחיות ומי שבא לו מוזמן לדרג אותם בלינקים הבאים:
נכתב על ידי , 22/6/2007 16:40   בקטגוריות האחיינים שלי ומשפחה, חוויות ואירועים אישיים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פרינססה בשקל. ב-30/6/2007 14:39
 



יום הולדת לשי+אירוע פורים של אקי"ם


עכשיו חזרתי מהאירוע של אקים ששולב במסיבת יום הולדת לשי האחיין האהוב עליי, היה פשוט כיף ומשעשע. אפילו נתי ששנה שעברה לא ממש השתלב, וכל מה שעניין אותו היה המעליות נהנה רקד והשתולל. נראה לי שגל די קיבל הלם, כי שנה שעברה הוא היה בבית והוא לא רגיל עדיין למסות כאלה של אנשים ורעש ושמח ובלאגן, אבל הוא אפילו רקד איתי (מאיזה סיבה לא ברורה רוב הערב הוא נצמד אלי וסירב ללכת לאבא אמא).

היתה שם פינת יצירה של מסיכות ובהתחלה שמתי את שי שם וכולם שרו לו היום יום הולדת, מה שגרם לו להתנפח מגאווה. ואז הבאתי את בת חן, ואחרי איזה חצי שעה בערך כשהלכתי לבדוק מה איתם, גל הצטרף אליי והחליט שגם הוא רוצה לצייר מסיכה וזה בהחלט היתה התנסות מעניינת .

לפני שיצאנו ידיד שלי מהמועדון עמד במילה שלו, והגיע לבית של אחותי להביא לשי את המתנה, והוא ממש הפתיע אותי, כי הוא קנה לו אוטו של ספיידרמן עם בובת ספיידרמן שהאוטו נוסע הוא עושה מוזיקה ואם הוא נתקל במכשול הוא מסתובב לבד תוך כדי שהספיידרמן מתרומם, ובקושי הצלחנו לשכנע אותו להשאיר אותו בבית כשהלכנו לאירוע של אקים וכשחזרנו זה הדבר הראשון שהוא עשה עוד לפני שהוא הוריד את התחפושת. ובמקרה אני יודעת כמה צעצוע כזה עולה והוא כבר ישמע ממני על זה שהוא הוציא כל כך הרבה כסף ביום רביעי.

את האירוע הנחה מני פאר שהביא איתו את ננסי ברנדס שלטעמי הוא אחד היוצרים הכי מוכשרים בארץ והיו בובות ענקיות שגל די היה בהלם כשהוא ראה אותם . הגיעו שחקנים מהאלופה, ואיתי שגב שהוא פשוט גאון בהפעלת ילדים, והיה קוסם שריתק אותם, והופעה של צופי תל אביב, שאפילו הרקידו את הקהל וכוכבי נולד לרקוד שעשו קצת שמח על הבמה עם מני פאר.

ולקינוח כל ילד קיבל משלוח מנות ובלונים ככה שהיה לנו המון בלונים בדרך הביתה כי הם לא הסתפקו בבלון אחד אלא נתנו להם את הצרורות של 7 או 8 בלונים שקישטו את האולם וקחו בחשבון שכשיש ארבעה ילדים...... הבלונים בהתאם.

מחר אני כנראה נוסעת לירושלים עם אמא שלי לחלק משלוחי מנות תלוי אם נצליח לתאם או לא נראה כבר.

העיקר שעכשיו יש שקט עד ה15 לחודש שאז יש יום הולדת לאמא שלי ואז ב 30 גל חוגג שנתיים.
נכתב על ידי , 5/3/2007 00:48   בקטגוריות האחיינים שלי ומשפחה, חוויות ואירועים אישיים, יום הולדת,מסיבות, חגים, ואירועים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Shin Chan ב-11/3/2007 18:55
 



סוף השבוע שלי


ביום רביעי אחותי התקשרה אליי ושאלה אם אני רוצה לבוא איתה ועם הילדים לצפון לבקר את אמא שלנו. יצאנו ביום שישי בצהרים ברכבת לנהריה, פגשנו את יאיר ואפרת ואת אמא בתחנה והלכנו לאכול חומוס עם צ`יפס אצל אבו רמי. (למי שמגיע לנהריה מומלץ ביותר לעצור אצל אבו רמי ולאכול חומוס ובשרים יש לו אוכל מעולה).

אחר כך נסענו לקיבוץ כמובן קבלת פנים של ליידי סנו ובראוני.

לקחתי את שי, בת חן, וגל לגן שעשועים קצת ואחר כך חזרנו הביתה אכלנו פתיתים עם שניצל והלכנו לישון.

בשבת בבוקר לקחתי את שי בת חן וגל שוב לגן שעשועים, אחרי חצי שעה שי החליט שהוא רעב והחלטנו לחזור הביתה לאכל ארוחת בוקר ולחזור לגן. שי כהרגלו רץ קדימה (שי בן חמש והוא נורא עצמאי והוא כבר מכיר את האיזור אז פחות דאגתי לו) הבעיה היתה שגל שהוא בן שנה ו9 חודשים החליט לרוץ אחריו ואני התעכבתי עם בת חן כמה דקות כי בהתחלה היא אמרה שיש לה פיפי ואז לא היה לה. כשהגעתי לכביש לא ראיתי את גל רק את שי שאלתי את שי איפה גל והוא אמר לקחתי אותו הביתה כשהגענו הביתה התברר שהוא לא לקח אותו הביתה ואז התחיל הבאלגן. אחותי כמובן התחילה לצרוח בהיסטריה ולקלל, אני ויאיר וכולם התחלנו לחפש את גל, בסוף מצאתי את גל בכניסה לחדר האוכל מנסה להיכנס (בכל זאת אמרתי שהולכים לאכול ארוחת בוקר לא?). אחרי הצהריים היו לאמא אורחים מתפוז שני חברות מקסימות עם הילדים שלהם והלכנו איתם לגן שעשועים ולרפת והיה פשוט כיף. חזרנו ברכבת של 7 וחצי בערב עזרתי לאחותי לקחת את הילדים הביתה ונסעתי הביתה לתולי שכנראה קצת חולה

מקווה שגם לכם היה סוף שבוע כיפי ומלא הרפתקאות.

נכתב על ידי , 27/12/2006 00:50   בקטגוריות האחיינים שלי ומשפחה, חוויות ואירועים אישיים  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של smiler ב-5/1/2007 13:48
 



הדבר הכי מפחיד שיכול לקרות באמצע מסיבת יום הולדת


אתמול חל יום הולדתו השביעי של נתי האחיין האוטיסט שלי. אז כמובן שגוייסתי למשימה, ובצהריים הלכתי לקחת את גל שי ובת חן יותר מוקדם מהמעון, ואז הסתבר שגל עם הקאות וחום מהצהריים ומהגן לא טרחו להתקשר לאחותי  מה שהרתיח אותה בטירוף. למרבה המזל החלטנו בגלל שהוא מרגיש לא טוב להשאיר אותו בבית, ותכף תבינו למה למרבה המזל.

הבטחתי לשי שהוא ובת חן יבואו לקנות איתי מתנה לנתי, וכשהגענו עצרנו במכולת לקנות קצת ממתקים ליום ההולדת, כי כמובן אחותי לא קנתה כלום כי היא החליטה משום מה שזה התפקיד שלי לערוך לאחיינים שלי את המסיבות יום הולדת, והשתוללה מכעס שלא הבאתי את המצלמה כי פשוט שכחתי אותה בבית.

אחרי שקנינו כמה דברים העלינו את גל הביתה והלכנו לקנות מתנה לנתי בסוף שי ובת חן בחרו לנתי אורגן לשי מכונית מירוץ ולבת חן טלפון מנגן. וכך הלכו 200 שקל ששמרתי לאוכל לשבוע הקרוב אבל מבחינתי האחיינים שלי תמיד יבואו במקום הראשון!.

אחותי החליטה מסיבות השמורות איתה לעשות את המסיבה בבית של חברה שלה וכמובן ששבח שלא הפסיק לקלל ולצעוק שהיא בוגדת בה לא טרח להגיע הוא גם לא סובל את החברה הזאת והאמת שגם אני לא מתה עליה במיוחד אבל זה כבר סיפור אחר. כשהגענו לשם אחותי החליטה שמה שקניתי לו מספיק ושלחה אותי לקנות עוד דברים וכמובן שבגלל שבת חן ונתי באו איתי זה לקח כפול זמן.

כשחזרנו התחלנו לסדר את השולחן עם כיבוד, והוצאנו את העוגה והתחלנו לשים עליה זיקוקים ונרות.

הערה חשובה לחברה של אחותי יש חמישה ילדים, כשהכי קטנה היא תינוקת בת שנה וחצי  (בגיל של גל) ולאחת מהם היה גם יום הולדת ארבע, וכנראה זאת הסיבה העיקרית שאחותי רצתה לחגוג אצלה. הדלקנו את הנרות והזיקוקים, התחלנו לשיר להם יום הולדת שמח, ואז חברה של אחותי התחילה לצרוח בהיסטריה שהילדה נחנקת ושנזמין אמבולנס. מסתבר שאחד הילדים חשב שזה רעיון גאוני לתת לתינוקת ביסלי גריל! התינוקת פשוט נחנקה וכבר נהייתה כחולה וההיסטריה היתה ענקית הפחד היה נוראי כי לא משנה מה עשינו לא הצלחנו לשחרר את הביסלי מהגרון שלה ואף אחד לא טרח להתקשר ולהזמין אמבולנס למרות הצרחות ההיסטריות של חברה של אחותי.

בסוף אחד השכנים שירד הצליח לתת לה לחיצה מספיק חזקה על הבטן ששחררה את הביסלי והפלטה אותה והילדה חזרה לנשום למרות שהיא היתה די אפטית אחר כך כנראה בגלל הטראומה אבל היא חיה ואני התחלתי לחשוב מה היה קורה אם היינו מביאים גם את גל ולאחד הילדים היה רעיון מבריק לתת גם לו ביסלי סביר להניח וגם אמרתי לחברה של אחותי את זה שאם משהו היה קורה לגל הייתי רוצחת את הילדים שלה!

לפחות נתי נהנה מהטיול ומהעוגה והבלונים וכמובן מהאורגן והכדורסל שהוא קיבל מתנה. משם המשכתי למועדון לחגוג את יום ההולדת של חבר מאוד טוב שלי והיה משעשע בטירוף המפגר החליט שהוא מתחפש לאישה ועושה הופעת דראג במיוחד בשבילי אבל אני הברזתי לסאונה בדיוק באותו זמן והוא נורא כעס עליי בגלל זה. שבוע הבא אני עושה שם את מסיבת יום ההולדת שלי מעניין איזה מתנות אני אקבל אם בכלל.

מכל הילדים שיקראו את הפוסט אני מבקשת תחשבו טוב טוב לפני שאתם נותנים משהו לתינוקות בסביבתכם ותמיד תשאלו לפני כדי שלא יקרה אסון כמו שכמעט קרה לנו.

שיהיה לנו סוף שבוע נפלא.

בשבוע הבא הטבעת לא תהיה פעילה כמה ימים כיוון שאני עוברת דירה ולא אהיה מחוברת לאינטרנט.

נכתב על ידי , 20/7/2006 07:11   בקטגוריות האחיינים שלי ומשפחה, חוויות ואירועים אישיים, יום הולדת,מסיבות, חגים, ואירועים  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מחרוזת ב-23/7/2006 23:21
 



בילוי בים+תזכורת למי שעוד לא הצביע+תחרות חדשה תתחיל בקרוב


היום אני וידיד שלי החלטנו לעשות לשי ובת חן יום כיף בבריכה. אבל לרוע המזל אחת המשאבות כנראה התקלקלה והזרימה יותר מדי כלור, ומישהו חטף הרעלת כלור רצינית אז סגרו אותה להיום, אבל מאחר וכבר הבטחנו להם שחיה החלטנו לעשות שינוי וללכת לים. כמובן שבת חן החליטה שהיא כבר יודעת לשחות והתחילה לצוף עם הגלים והריצה את שנינו לכל הכיוונים תוך כדי שהיא צוהלת מאושר מהגלים שמתנפצים עליה.

עד שאחרי איזה שעה היא נכנסה למסלול של מדוזה עצבנית, ובגלל שיש לה עור רגיש היא חטפה צריבה נוראית והיד שלה התנפחה ונהייתה אדומה. כמובן ששי לא טמן את ידו בצלחת ואני והוא השתוללנו במים עוד שעה ארוכה, עד שהחלטנו לצאת לראות מה קורה עם בת חן ואז הוא החליט להיעלם לי. אחר כך ישבנו לבנות ארמון נטפים, והתברר ששי מאוד מוצלח בזה. ואז בא גל ושטף את כל הארמון שבנינו ארבעתנו בעמל רב. אני העמדתי פנים כועסות ושי ובת חן התחילו להתגלגל מצחוק, ולהרוס את המעט שנשאר ממנו ולבנות מחדש. אבל בסה"כ הם התנהגו יפה מאוד ואפילו אכלנו גלידה אחר כך ובדרך למכונית בת חן כבר התעייפה והלכה לישון.

אני רוצה להזכיר לכל מי שלא הצביע להצביע במקצה הבנים בתחרות הדולי'ז שנמצאת שני פוסטים למטה. ההצבעה תיסגר עוד שבועיים. והמנצחים יוכרזו במהלך השבוע שלאחר מכן. 

ולכל מי שאוהב לכתוב הנה היא חוזרת! שנה שניה ברציפות!

תחרות סיפור אהבה קייצי הטוב ביותר.  התחרות תיפתח ב1 לאוגוסט ותימשך חודש. מי שרוצה להשתתף צריך להגיש סיפור אהבה קייצי קצר (באורך של פוסט ממוצע) מקורי שלו ובעל עלילה קייצית ברורה.

את הפוסטים אתם צריכים להעלות בבלוג שלכם ולהשאיר בפוסט ההרשמה (לא הפוסט הזה) פרטים שלכם כפי שיפורטו ולינק ישיר לסיפור וכמובן גם ללנקק את התחרות עם כפתורי הלינקוק שלה.

שימו לב!: התחרות פתוחה אך ורק לחברי הטבעת על מקוריות ויצירתיות.

ועל מנת למנוע מצב שאנשים ירצו להצטרף לתחרות בשביל הפרס ולא בשביל האתגר, אף אחד לא יידע מה הפרסים עד סוף התחרות, אבל אני מבטיחה שיהיו פרסים שווים לשלושת המקומות הראשונים + פרס מיוחד לחביב הקהל! 

נכתב על ידי , 9/7/2006 01:20   בקטגוריות אופטימי, האחיינים שלי ומשפחה, חוויות ואירועים אישיים, תחרויות  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של L-L DESIGN111 ב-27/7/2006 20:53
 



נפרדנו סופית+נתי האחיין האוטיסט שלי קיבל תעודה בבית ספר


מכל מיני סיבות שלא אכנס לאיהם כרגע הארוס שלי החליט להיפרד ממני אז נכון לעכשיו אני מחפשת דירה באיזור המרכז. ולכן יחולו עיכובים קלים בתוצאות ההצבעה לכן מי שמעוניין מוזמן להמשיך ולהצביע בפוסט למטה.

תקציר: יש לי ארבעה אחיינים הגדול נתי בן 7 עוד שבועיים הוא אוטיסט, אחריו יש את שי שהוא בן חמש ואת הנסיכה שהיא בת שלוש וחצי (שמתמחה בלעשות לי התקפי לב בבריכה אבל זה בפוסט נפרד שיעלה בבלוג השני שלי) ואחרון חביב גל בן השנה ושלושה חודשים.
היום היתה גם לשי ולגם לבת חן מסיבת סיום בגן, אז אני נשארתי לשמור על גל ולקחת את נתי מההסעה של בית הספר. נתי לומד בבית ספר לחינוך מיוחד, ויש לו מחברת קשר מיוחדת בתיק שבה המורה שלו כותבת כל יום הערות על איך הוא היה במשך היום ובקשות אם צריך. היום החלטתי להציץ במה שהיא כתבה כי מעניין אותי איך הוא מתקדם ונורא הופתעתי ושמחתי לגלות שהוא קיבל תעודה! ועוד תעודה מעולה יחסית לעובדה שהוא אוטיסט .
אז החלטתי להעלות לפה מה המורה כתבה לו בתעודה תראו איזה אחיין מדהים יש לי:
למידה: אתה לרוב משתתף יפה בשיעורים, מזהה את שמך ואת כל תמונות ילדי הכיתה, זוכר בע"פ ספרים שלמים שאתה אוהב (כן הוא מצליח לקרוא מסתבר), מזהה צבעים, יודע לספור ולסדר ספרות על פי סדר עולה (אחותי עוד לא התאוששה מזה שהוא שר איתנו את 1 מי יודע בליל הסדר), מראה הבנה לחומר הנלמד בכיתה.
תקשורת: אתה מביע את עצמך לעיתים במילים ובתמונות, בוחר מבין 3 תמונות את הפעילות/חפץ שאתה רוצה למדת לשחק במשחק עם מטפל ולשמור על חוקי המשחק למשך זמן קצוב, (מה שהוא לא ממש עשה עד עכשיו הוא לא ידע או לא רצה לשתף אחרים ותמיד העדיף לשחק לבד עם הכללים שלו) במשחק יוצר קשר עין מחייך ועובד לפי הוראות המטפל.
מוסיקה: אתה ילד מוסיקלי מאוד יש לך קליטה טובה ומדוייקת של שירים שאתה מאזין להם גם לאחר שמיעה אחת בלבד, התקדמת מאוד ביצירת קשר עין עם חבריך לכיתה, ובבחירה ונגינה בכלי הקשה. (מה שנכון נכון עד עכשיו הדרך היחידה להרגיע את נתי היתה מוזיקה הוא גם יודע להביע את עצמו במוזיקה הוא שר איתה ורוקד איתה ואוי למי שיחליף לו באמצע).
נכון מדהים? אין אני פשוט חולה על האחיינים שלי. 
נכתב על ידי , 30/6/2006 18:54   בקטגוריות אהבה ויחסים, חוויות ואירועים אישיים, האחיינים שלי ומשפחה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Lior. ב-9/7/2006 01:12
 



Avatarכינוי: 

בת: 51

MSN: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
49,654
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , יצירתיות , בעלי חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשת הנחש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשת הנחש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)