קיבלתי במסנג'ר שיר מדהים שכתבה לילה מהבלוג הזה. היא כתבה אותו לכבוד יום הזיכרון לרצח יצחק רבין. ומדהים איך היא קולעת לתחושות של אנשים כמו שהם מתבטאים בריאיונות, אני יודעת שלפחות אני מרגישה ככה.
הברית שלנו-song girl
הייתה לנו הזדמנות אחת, ניסיון אחד, וזהו.
פספסנו אותו, ועכשיו, אין כבר דרך חזרה.
אתה נתת לנו תקווה, אחרי שנים של חרדה ואכזבה,
ועכשיו, יותר מכל, מרגישים את האובדן הגדול. הצורב
היית לעם הזה כמו אב אוהב, אבל לא תחזור, לא יותר.
אולי כבר נעלמה לך התקווה, ברגע שבו הוא ירה?
אולי יכולת להרגיש, בדיוק לפני שזה קרה?
אבל לא, אני רק מדמיינת.
הרי בטחת בנו. ואנחנו הפרנו את הברית הבלתי כתובה.
שלנו, ושלך, ובעצם- של אומה שלמה.