| 3/2007
גליטרים לזוכי התחרות+תחרות הסיפור אהבה חורפי הטוב ביותר
אז קודם כל סתם כי שיעמם לי הכנתי כמה גליטרים לזוכי התחרות האחרונה וגם שניים שהכנתי לידיד שלי מקווה שימצאו חן בעיניכם.
      
כמובן שמי שרוצה להזמין יכול להזמין לפי ההוראות בדף ההזמנות
בנוסף החלטתי לפתוח בכל זאת את התחרות סיפור אהבה חורפי הטוב ביותר אבל תוך הבהרה שבתחרות הזאת לא יהיו פרסים מעבר לכפתור הזכיה (לפחות לא כרגע).
מי שרוצה להשתתף מוזמן להירשם בתגובות בצורה הבאה:
שם שאיתו נרשמים
מספר הבלוג
חבר/ה בטבעת כן/לא
לינק ישיר לסיפור
להזכירכם התחרות היא של סיפורי אהבה חורפיים אין הגבלה על האורך אבל חובה שיהיה ברור שזה סיפור אהבה ושהוא מתרחש בחורף זה שני הקריטיריונים החשובים.
את הסיפור אפשר להגיש עד ה 10 לאפריל והתחרות תעבור להצבעה ב 11 לאפריל.
כמו בכל תחרות חובה על מי שיחליט להשתתף ללנקק את התחרות עם אחד מכפתורי הלינקוק הבאים:
        בהצלחה לכל מי שיחליט להשתתף. 
| |
בקשר לפרסים בתחרויות האחרונות
רק רציתי להבהיר לכל מי שהשתתף בתחרויות האחרונות שלא שכחתי אותכם, אלא בגלל בעיות כלכליות כרגע הפרסים מוקפאים. ברגע שאפתור את הבעיות הכלכליות שלי, כל מי שצריך יקבל את הפרס שלו. אם מישהו סוגר את הבלוג שלו בינתיים, נא להודיע לי בבקשה.
עוד דבר אני עדיין מעצבת (בעיקר גליטרים ועיצובים לבלוגים), אז מי שצריך מוזמן להזמין.
בשבוע הבא יעלה פוסט עם גליטרים מיוחדים לכל מי שמגיע לו פרס כפיצוי על ההמתנה הארוכה.
זאת גם הסיבה שתחרות הסיפור אהבה החורפי ביותר לא נפתחה עדיין.
למרות שאני חושבת לפתוח אותה בלי פרס בכלל אלא רק לשם היצירתיות נטו מה דעתכם? אם יירשמו מספיק אנשים מעוניינים בידיעה ברורה שאין פרס התחרות תיפתח בכל זאת
| |
סיפור עם מוסר השכל
מילים מילים מילים...
פעם אחת היו שתי חברות טובות. קרה מקרה ואחת מהן אמרה לחברתה משהו שפגע בה נורא.
היא הצטערה מאד על מה שאמרה, והייתה מוכנה לעשות הכל בכדי לקחת את המילים בחזרה.
אבל המילים כבר נאמרו, חברתה נפגעה מאד, ולא רצתה לדבר אתה עוד.
מאחר והדברים נאמרו באמת בלי כוונה רעה אלא סתם מבלי לחשוב לפני שמדברים, זה כאב לה נורא,
והיא חיפשה כל דרך אפשרית כדי לכפר על מעשיה. בצר לה פנתה לאישה זקנה אחת, החכמה של הכפר, ושאלה בעצתה.
הקשיבה האישה הזקנה לסיפור, והחליטה לבחון עד כמה רצינית וכנה האישה הזו בכוונתה לקבל את סליחת חברתה,
ועד כמה היא מוכנה להתאמץ בשביל לתקן את אשר עשתה.
היא הסבירה לאישה שלפעמים, כדי להחזיר דברים לקדמותם, צריך לעשות מאמצים כבירים.
"מה את מוכנה לעשות כדי לזכות מחדש בחברתך?" שאלה אותה הזקנה. "כל דבר!! רק תגידי לי ואעשהו!" ענתה האישה.
ראתה הזקנה כי היא אכן כואבת ומצטערת, והחליטה לעזור לה בדרך של לימוד.
"ישנם שני דברים שצריכים להיעשות על מנת לתקן את המעוות" אמרה לה הזקנה.
"שני הדברים קשים מאד לביצוע, אני מזהירה אותך מראש.."
האישה שהייתה נחושה בדעתה, אמרה לה: "אני מוכנה לכל. רק תגידי מה צריך לעשות" "הלילה",
אמרה הזקנה, "קחי את כרית הנוצות הגדולה והטובה ביותר שיש לך בבית. עשי בה חור קטן,
ואז – עוד לפני עלות השחר, שימי נוצה אחת על מפתן כל דלת של כל בית בכפר.
כשתסיימי, חזרי אלי. אם תשלימי משימה זו כראוי, אומר לך מה הדבר השני שעלייך לבצע".
האישה רצה מהר לביתה, בחרה את הכרית הכי טובה שהייתה לה, ועל אף שהייתה חביבה עליה מאד ועלתה כסף רב,
פתחה בה חור ואצה לדרכה להניח נוצה על סף כל דלת בכפר.
הלילה היה קר וחשוך, אצבעותיה קפאו כשעברה מדלת אל דלת, לא פוסחת על אף אחת. הרוח הייתה כל כך חדה וקרה,
עיניה דמעו ואפה נזל, אבל היא לא חדלה ממשימתה ורק שמחה שיש משהו שהיא יכולה לעשות
כדי לכפר על המילים הנוראות שהוציאה מפיה.
אם רק נחזור להיות חברות טובות כפי שהיינו, זה שווה כל מאמץ, חשבה לעצמה.
קצת לפני עלות השחר, הניחה את הנוצה האחרונה על דלת הבית האחרון בכפר.
משם מיהרה לבית הזקנה, עייפה וסחוטה אך מאושרת.
"הנה, הכרית שלי ריקה! " הראתה לזקנה את הציפה הריקה, "חילקתי את הנוצות לכל בית בכפר..
". הסתכלה עליה הזקנה החכמה בכובד ראש ואמרה לה: "יפה.
ועכשיו, השלב השני: לכי ואספי חזרה את כל הנוצות, והכניסי אותן שוב לציפת הכרית.
כשתעשי זאת – הכל יחזור להיות כשהיה". האישה הצעירה הייתה המומה.
"את יודעת שאי אפשר לעשות את זה!!" קראה לעבר הזקנה, "הרוח העיפה כל נוצה מיד כשהנחתי אותה על פתח הבית.
את לא אמרת שאצטרך גם לאסוף אותן חזרה!! אם זו המשימה השניה שרצית להטיל עלי – אין סיכוי!!
הדברים לעולם לא יחזרו לקדמותם!!"
"אכן, זה נכון", אמרה הזקנה. "זה ילמד אותך את השיעור:
המילים הן כמו נוצות ברוח. ברגע שהן יוצאות מפינו – שום מאמץ, ולו גם הכנה ביותר –
לא יכול להחזירן חזרה לתוך פינו.
למדי לבחור את מלותייך, והישמרי במיוחד במחיצת אלו שאת אוהבת"...
חברים...בפעם הבאה לפני שאתם מוציאים מילים מהפה. כדאי לחשוב לפני.
| |
 יום הולדת לשי+אירוע פורים של אקי"ם
עכשיו חזרתי מהאירוע של אקים ששולב במסיבת יום הולדת לשי האחיין האהוב עליי, היה פשוט כיף ומשעשע. אפילו נתי ששנה שעברה לא ממש השתלב, וכל מה שעניין אותו היה המעליות נהנה רקד והשתולל. נראה לי שגל די קיבל הלם, כי שנה שעברה הוא היה בבית והוא לא רגיל עדיין למסות כאלה של אנשים ורעש ושמח ובלאגן, אבל הוא אפילו רקד איתי (מאיזה סיבה לא ברורה רוב הערב הוא נצמד אלי וסירב ללכת לאבא אמא).
היתה שם פינת יצירה של מסיכות ובהתחלה שמתי את שי שם וכולם שרו לו היום יום הולדת, מה שגרם לו להתנפח מגאווה. ואז הבאתי את בת חן, ואחרי איזה חצי שעה בערך כשהלכתי לבדוק מה איתם, גל הצטרף אליי והחליט שגם הוא רוצה לצייר מסיכה וזה בהחלט היתה התנסות מעניינת  .
לפני שיצאנו ידיד שלי מהמועדון עמד במילה שלו, והגיע לבית של אחותי להביא לשי את המתנה, והוא ממש הפתיע אותי, כי הוא קנה לו אוטו של ספיידרמן עם בובת ספיידרמן שהאוטו נוסע הוא עושה מוזיקה ואם הוא נתקל במכשול הוא מסתובב לבד תוך כדי שהספיידרמן מתרומם, ובקושי הצלחנו לשכנע אותו להשאיר אותו בבית כשהלכנו לאירוע של אקים וכשחזרנו זה הדבר הראשון שהוא עשה עוד לפני שהוא הוריד את התחפושת. ובמקרה אני יודעת כמה צעצוע כזה עולה והוא כבר ישמע ממני על זה שהוא הוציא כל כך הרבה כסף ביום רביעי.
את האירוע הנחה מני פאר שהביא איתו את ננסי ברנדס שלטעמי הוא אחד היוצרים הכי מוכשרים בארץ והיו בובות ענקיות שגל די היה בהלם כשהוא ראה אותם . הגיעו שחקנים מהאלופה, ואיתי שגב שהוא פשוט גאון בהפעלת ילדים, והיה קוסם שריתק אותם, והופעה של צופי תל אביב, שאפילו הרקידו את הקהל וכוכבי נולד לרקוד שעשו קצת שמח על הבמה עם מני פאר.
ולקינוח כל ילד קיבל משלוח מנות ובלונים ככה שהיה לנו המון בלונים בדרך הביתה כי הם לא הסתפקו בבלון אחד אלא נתנו להם את הצרורות של 7 או 8 בלונים שקישטו את האולם וקחו בחשבון שכשיש ארבעה ילדים...... הבלונים בהתאם.
מחר אני כנראה נוסעת לירושלים עם אמא שלי לחלק משלוחי מנות תלוי אם נצליח לתאם או לא נראה כבר.
העיקר שעכשיו יש שקט עד ה15 לחודש שאז יש יום הולדת לאמא שלי ואז ב 30 גל חוגג שנתיים.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: