RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2007
 סוכריות קופצות - חוויות אחיינים
ביום שבת אחותי התקשרה להגיד לי שהיא דיברה עם אורית הלפרין יושבת ראש אקים, וקיבלה ממנה אישור להביא אותי לאירוע סוף הקיץ שאקי"ם קיימה אתמול (יום ראשון ה 26 לחודש). מאחר ונתי הוא אוטיסט הם מוזמנים באופן אוטומטי לכל האירועים שאקי"ם עושים במשך השנה.
הפעם האירוע היה בחוף הדרומי של בת ים, במקום שנקרא סוכריות קופצות, שזה פארק מתנפחים מקסים. למי שיש ילדים מומלץ בחום לבקר בו.
שנייים מהמתקנים שמשכו את תשומת לב הילדים במיוחד היו, מתקן מתנפח עם מי בועות שהילדים יכלו להשתעשע במים, ובריכת כדורים ענקית עם זרנוקי מים וממטרות מים מלמעלה שהפכו את הבריכה למקום חלקלק פי כמה מאשר רק עם הכדורים. כמובן שגם שאר המתנפחים זכו להצלחה מסחררת בעיניהם. אחת הדברים שהיו שם זה מתקן של מגלשה מתנפחת בגובה של 2 מטר לפחות, שכדי להתגלש אתם צריכים לטפס על קוביות עץ מרובעות קטנות, להגיע לחלק המנופח למעלה, להתיישב ולגלוש למטה. גל החליט שלמרות שהוא רק בן שנתיים אין שום סיבה שבעולם שהוא לא יצליח לטפס על זה ולגלוש והתחיל לטפס וכמובן שאני נאלצתי לטפס אחריו (לא משימה קלה בהתחשב בכך שגודל הקוביות מתאים לרגליים של ידלים בני 7 גג ובחלקלקות שלהם בגלל המים שזורמים כל הזמן מלמעלה) בפעם הראשונה הצלחתי לטפס אחריו בקושי רב אבל לפני שהספקתי להתיישב ולתפוס אותו הוא כבר התגלש למטה, ולי לא היתה ברירה אלא להתגלש אחריו ולא איתו כמו שהתכוונתי לעשות, כדי שלא ייפצע או ייפגע. כמובן שהוא כל כך נהנה שישר כשירדתי (הוא אגב חיכה לי למטה בסבלנות לא אופיינית לו), הוא רץ חזרה להתחלה לטפס שוב. תוך כדי טיפוס, פתאום התפרצה למגלשה חבורה של ארבע ילדים בני 9-10 שהתנהגו ממש כמו בהמות. דחפו וצעקו, והתחילו לטפס ולקפוץ על משטח הפלסטיק כאילו שהוא טרמפולינה, בלי להתחשב באחרים שמנסים לעלות לגלוש מאחר וגם ככה בקושי היתה לי אחיזה במשטח שלא מתאים לגילי המתקדם (אני זקנה מה לעשות) איבדתי את האחיזה שלי והחלקתי למטה, וגל כמובן החליק אחריי מגובה של שני מטר. אם הוא היה נפגע סביר להניח שהאירוע כולו היה מסתיים בטרגדיה, כי הייתי פשוט רוצחת את הילדים האלה, על ההתנהגות חסרת האחריות והתחשבות שלהם. אבל בגלל שאני נפלתי קודם, הוא נחת עליי, ולי יש מספיק ריפוד כדי שהוא לא ייפגע תודה לאל. הוא התיישב והתחיל לצחוק אחרי כמה שניות של הלם אבל הברכיים שלי חטפו מכה קשה ונשרטו בצורה כואבת והפכו לשטף דם אחד גדול וזה כשגם ככה הם בקושי מתפקדות.
דבר נוסף שקרה לי שם זה שברגע ששי גילה את בריכת הכדורים, הוא רצה שאכנס איתו. מאחר ומישהו היה צריך להשגיח על הילדים, (אמא ואבא היו עסוקים כרגיל אמא בלריב עם אבא ולפרטט עם חצי מהגברים שם ואבא בלריב עם אמא ולרצות ללכת הביתה) הכנסתי איתי גם את גל בת חן ונתי (אחר כך ש` בעלה של אחותי התחיל לתפקד והשגיח כמעט לבד על נתי כל הערב כששי ובת חן השתוללו עם חברים מהגן שלהם שהיו שם וגל היה צמוד אליי) רק שלמרות שהייתי עם בגד ים, וזכרתי לתת לש` לשמור לי על הפאו`ץ שלא יירטב שכחתי להוריד את החולצה, הכובע, ומשקפי השמש שנרטבו לגמרי. וכמובן בגלל שהמשטח היה כל כך חלקלק, הצלחתי לאבד את היציבות שלי, וליפול כמה וכמה פעמים. וכל פעם הצחיקה את הילדים בטירוף, ומשום מה התפרשה בעיניהם כהזמנה לערימת ילדים ושלושתם קפצו עליי (שי בת חן וגל) כשנתי מתפתל מצחוק לידינו. אבל העיקר שהם נהנו מאוד. שי ובת חן עברו בין המתקנים ואני רוב הזמן הייתי צמודה לגל, שטרטר אותי בין המתנפחים. ולך תסביר לילד בן שנתיים וחצי שמתקן מסויים זה לא בשבילו. היינו שם עד שמונה והיו שם בובות ענק של דורה ובוב ספוג והבנתי שהם גם הצטלמו איתם. בין לבין היו שם דוכני נקניקיות ופוקורן וגל החליט שהוא מתפנק ורוצה רק את הנקניקיה בלי הלחמניה. ובין המתקנים גם אכלנו ארטיק קרח אני לקחתי בטעם קוקוס וגם גל החליט שהוא רוצה קוקוס והיה מצחיק איך שהוא חיקה את אופן האכילה שלי מאיפה שאני ליקקתי את הקרטיב גם הוא ליקק. בדרך הביתה בת חן נרדמה ושני ניחושים על מי היא החליטה להירדם? כשהגענו סוף סוף הביתה ספוגי מים אני אמרתי שאני נכנסת להתקלח ושי ישר הודיע שהוא נכנס להתקלח איתי ובמקלחת הוא התחיל לחקור אותי למה יש לי ציצי כל כך גדול ולמה אין לי זין כמו שלו ולמה יש לי חור ולמה לא אין ציצים גדולים כמו שלי? לא ממש שאלות שמתאימות לילד בן 6 הייתי אומרת אבל בקטנה. כמובן שבבוקר הם החליטו להמשיך ולקפוץ עליי והפכו אותי לגוש כואב אחד גדול. אבל זה היה שווה כל רגע רק בשביל לבלות איתם.
אחלה פתיחה לשבוע.
ומקווה ששלכם יהיה מעולה באותה מידה
| |
ההתאוששות- סיפור אהבה
לידיה הניחה את הראש ונאנחה בעייפות. היא מתנדבת כבר המון שנים למען בעלי חיים, אבל עד היום לא יצא לה להיתקל בכזאת אטימות. היא נזכרה בשיחת הטלפון הבהולה מאיציק, בדרך כלל בחור חייכן ושקט בואי מהר השכנים הרעילו את חתולי החצר. את הריצה המטורפת לחצר וניסיון ההצלה הנואש שנכשל ברובו. הבחור היה מאוד שבור בעקבות מות החתולים והיא קיוותה שהוא יצליח להתאושש.
היא חשבה על הפעם הראשונה שפגשה אותו, מסתובב ברחוב עם שקית אוכל חתולים ענקית, עובר מחצר לחצר ומפזר פה צלחת אוכל שם צלחת, איך החתולים התקרבו אליו בלי חשש, מגרגרים בהנאה כאשר ליטף אותם. הוא למד הוראה מתוך ייעוד, כך סיפר לה באחד מטיוליהם הליליים להאכלת חתולי הרחוב בשכונה. ככה שלא היתה רומנטיקה בחייו כרגע רק החתולים.
לפתע צץ במוחה רעיון לא רחוק ממנה היתה בחורה צעירה בערך בגילו שגם היא היתה משוגעת על חתולים ואידיאליסטית בנשמתה למה לא לחבר ביניהם ולראות מה ייצא?
מיד ניגשה לטלפון והתקשרה למורן לברר מה התוכניות שלה לאותו ערב וקבעה איתה לבוא אליה בשעה חמש, ואז התקשרה לאיציק והזמינה גם אותו לשתות אצלה משהו. בחמש בערב הפעמון צלצל ומורן הגיעה ראשונה, כמה דקות אחריה הגיע גם איציק. היה ברור ששני הצעירים מחבבים אחד את השני ממבט ראשון, אבל ששניהם ביישנים מדי לעשות צד בכיוון.
ככה שהיא התחילה לנהל איתם שיחה על חתולי הרחוב שהם הכירו וטיפלו בהם, דבר ששבר את הקרח ביניהם והוביל לקשר מיידי ושיחה נעימה שהתפתחה לאיטה.
מחייכת לעצמה בחשאי היא המציאה תירוץ ויצאה מהחדר, משאירה אותם לבד לכמה דקות. כשחזרה לחדר איציק בדיוק סיפר למורן על האובדן האחרון של חתולי הרחוב, והזמין אותה בהיסוס לבוא איתו להאכיל את חתולי הרחוב שהצליחו להציל ולבדוק מה שלומם. מורן הסכימה ללא היסוס, אבל לידיה החליטה שעדיף לתת להם לבלות ביחד ואמרה שעליה להישאר בבית ולחכות לטכנאי שאמור להגיע.
איציק ומורן יצאו מהדירה שלובי ידיים וטיילו לאיטם לכיוון חצר ביתו של איציק. הם דיברו בדרך על כל נושא שיכלו לחשוב עליו, מגלים שיש להם טעם דומה בהרבה תחומים, ומרגישים שאולי מצאו נפש תאומה. לאט לאט התחיל להחשיך, והם הגיעו לחצר, שמחים לראות את החתולים מחכים להם בקוצר רוח לליטופים ואוכל.
אחרי שגמרו להתפעל מיופייה של גורת חתולים אפורה מתוקה ושובבה אחת, החליטו לטייל לחוף הים, מאחר ולאף אחד משניהם לא היה חשק לסיים את הפגישה.
לכן נכנסו לרכבו של איציק ונסעו לים, ישבו על החוף והרגישו שוב ילדים חסרי דאגות, הסתכלו על הגלים, דיברו, ואפילו התנשקו מדי פעם בעדינות והיסוס. לאחר שצפו בשקיעה יפיפיה החליטו לחזור הביתה ולהישאר בקשר ולראות מה יתפתח. מדי יום נפגשו בחצר לטקס קבוע של האכלת חתולי הרחוב, ואז היו יושבים ומדברים בקול שקט על היום שעבר עליהם ועל השאיפות שלהם בחיים. איציק סיפר לה על לימודי ההוראה, והסיפוק הרב שהוא שואב מהם. ועל קורס שעבר לאחרונה יחד עם קבוצה של תלמידי הוראה ערביים, ועל דו הקיום שהתפתח בקבוצה ועל הכבוד ההדדי והאנושיות שהפגינו אותם מורים ערביים, שכל כך שונים מהגזענות והבורות שהוא נתקל בהם יום יום. מורן סיפרה לו על לימודי הטבע שלה, ועל חלומה להיות ווטרינרית שתתמחה בחתולי רחוב. ולאט לאט הקשר ביניהם התהדק לחברות אמיתית ששימח מאוד את ליבה של לידיה.
לילה אחד איציק החליט להפתיע את מורן, ואירגן בעזרתה האדיבה של לידיה מקום קסום בחצר, מואר בנורות צבעוניות עם שולחן ערוך יפה לשניים. הוא הזמין את מורן לשבת ושם בין חתולי הרחוב ששניהם אהבו, הציע לה חברות אמיתית ואת ליבו בקול מהסס. מורן קפצה מכסאה ופשוט חיבקה אותו וקיבלה את הצעתו בעיניים לחות מהתרגשות, ולידיה חייכה לעצמה באושר ועלתה חזרה לביתה תפקידה כשדכנית נגמר.
מוקדש עם המון אהבה לאיציק מהבלוג עין ירוקה מחייכת שנתן את ההשראה לסיפור הזה והוא אחד החברים הטובים שאפשר לבקש.
| |
מסיבת היום הולדת בים
היתה לא רעה. למרות שהתעוררתי באיחור אחרי שדיברתי עם מישהו עד חמש בבוקר על תכנונים אחרונים (הסבר בהמשך), התעוררתי רק ב1 וחצי כשבמקור התכוונתי כבר להיות ברמת גן בשעה הזאת .
לשם התחלה, ביום שישי קיבלתי מסר ממישהו שראה אותי בבלוג טי וי, שאמר שהוא רוצה לבוא ליום הולדת. התחלנו להתכתב במסרים קצת, והוא נשמע אחלה אבל הסברתי לו שאני די מתקשה לדבר באותו זמן, כי אני מנסה לחשוב איך להשיג כסף לקנות את מה שאני צריכה למסיבה, ולמרבה ההפתעה קיבלתי ממנו מסר ששואל מה אני צריכה, ומסר נוסף שמתחייב להביא אותם!. כמו שהוא באמת עשה .
כשהתעוררתי נסעתי ישר לרמת גן לקונדיטוריה הקבועה שלי, שנקראת אינגליש קייק ומתמחית בעוגות פשוט אלוהיות, וכדורי שוקולד אלוהיים עוד יותר, ונמצאת בביאליק פינת ארלוזורוב (ממש בהתחלת ביאליק). כמובן שהבעלים של הקונדיטוריה החליטה שבלי להפתיע אותי זה לא אפשרי, והכינה מרציפן שבו כתוב "לנתי בן ה-8 מזל טוב" על העוגה שבחרתי לנתי, בלי תשלום נוסף וביוזמתה. באופן לא מפליא בכלל, עוגת הטריקולד הזאת זכתה להצלחה רבה, ואפילו נתי שלא אוכל כמעט כלום, ובטח לא עוגות אכל ממנה שלוש חתיכות. (נתי הוא אוטיסט ועדיין סובל מטראומה שקשורה לאוכל שלא פה המקום לפרטה).
בשעה 4 וחצי הגעתי לאחותי, רק כדי לגלות שהיא החליטה לנסוע לקנות בורקסים למסיבה, ועוד לא חזרה כשהיא ידעה שהזמנתי אנשים לחוף בשעה 5 ורבע.
וכמובן שהילדים עדיין לא היו מוכנים עם בגדי ים, ככה שעד שיצאנו מאצלה היה כבר 5 ורבע.
כשהייתי ברמת גן התקשרתי למיקי ידיד שלי מהמועדון כמו שהבטחתי, ולמרבה ההפתעה הוא החליט להגיע לחוף לחגוג איתנו. בין לבין כמובן שהיינו עסוקים בבית המשוגעים הרגיל. אחותי ובעלה עסוקים בלצרוח אחד על השני, נתי עסוק בלנסות לבדוק מה קורה כשיורדים לכביש, ואני בתימרון ארבעת השובבים ולדאוג שהשקית לא תיפול לי מהיד. אחד הדברים ששיעשעו אותי באופן אישי היתה העובדה שגם לבחור מהבלוג שהתנדב לעזור ואכן הגיע,(להבדיל מהרבה שאמרו שרוצים להגיע ולא הראו סימן חיים מעבר לזה) קוראים מיקי נראה לי שאני מפסיקה לאסוף יוסי ומתחילה לאסוף מיקי .
הגענו לחוף ופגשנו את מיקי, וכמה דקות אחרי שירדנו לחוף הגיע אלון ידיד טוב שלי מתפוז, ומיקי הידיד שלי מהמועדון שכמובן אחותי לא איכזבה והחליטה שהיא מכירה אותו מאיפהו שהוא ושהם חברים!
מיקי בהחלט הפתיע אותי לטובה בזה שהוא הביא איתו לא רק את ה 3 קולה ו 3 מים שהוא הבטיח להביא, אלא הביא שישיה שלמה של שני ליטר, חומוס, 20 פיתות, ו 3 בקבוקי קולה, שאחד מהם נגמר פחות מ5 דקות אחרי שהגענו לשם.
כמובן שהילדים ראו את הים והחליטו שאין להם סבלנות והם רוצים ללכת למים. בערך חצי שעה אחרי שהגענו, הצטרף אלינו אריק, הידיד האהוב עליי מהמועדון, שלעבודות המדהימות שלו הקדשתי כבר יותר מפעם אחת פוסט, כמו גם לתעלולים המשותפים שלנו במועדון. האמת שהיה לי קצת לא נעים לשבת עם הילדים במים כי בכל זאת מי שהגיע הגיע בגללי והם חברים שלי אבל מצד שני לא יכולתי להשאיר אותם לבד ואחותי תפסה לה כסא והחליטה שהיא עייפה ושבעלה ישגיח על הילדים וכמובן שהוא הסתפק לעמוד על החוף לעשן ולהסתכל עליהם ואם היה קורה לאחד משהו אין צל של סיכוי שהוא היה מגיע אליהם בזמן. שזאת חלק מהסיבה שבחרתי דווקא את החוף הצמוד לדולפינריום, כי ידעתי ששם אין מדוזות, והחוף מחולק לשתיים. יש מעין בריכה של מים רדודים בהתחלה, ואז יש גבעת חול, ומאחוריה מתחילים המים העמוקים. מה שיוצר מקום מוגן אפילו לילדים קטנים כמו גל להשתכשך במים בלי סכנה ממשית כמובן שיש גלים אבל לא בעוצמה ממשית ואין סחף שיכול למשוך אותם לעומק מסוכן. אז נדדתי בין השולחן למים ובאיזה שלב חתכנו את העוגות. העוגת נוגט שלי כבר נהייתה חצי מים, בגלל כל הטלטולים והחום, אבל המוס טריקולד שקניתי לנתי היתה פשוט מעולה, והתחסלה תוך פחות מחצי דקה. כשנתי אוכל לבד 3 חתיכות גדולות ממנה (שבשבילו זה הישג ענק).
כמובן שלפני זה היה ניסיון טיפשי של אחותי להדליק זיקוקים ונרות על העוגות, למרות שאמרתי לה שאין טעם כי יש רוח ולא נצליח בחיים להדליק אותם (והסתבר שצדקתי). והיה ניסיון של גל לעשות לכולם התקף לב כשהוא נעלם לנו והסתבר שהוא החליט לשבת מאחורי הכסא של אלון ולשחק בחול בלי שאף אחד יראה. בדרך היה טלפון מהאמא האהובה שלי לאחל לי מזל טוב, וכמה SMS מחברים שאמרו לי אתמול שהם באים בטוח ואז שלחו הודעת ביטול ב SMS.
אחד הודיע שהוא לא יכול כי הוא רק הגיע הביתה, והשני החליט שלא נעים לו לבוא, כי הוא לא מכיר אף אחד והוא לא רוצה להפריע. אז נשארנו מתכונת מצומצמת אבל איכותית של אני, אחותי בעלה והילדים, מיקי ומיקי, אריק, ואלון.
בילינו בכיף על החוף, צחקנו, דיברנו, ובין לבין חנכתי את הבגד ים החדש שלי, והייתי עם הילדים במים. ואחר כך אני בת חן וגל, בנינו מגדלי נטיפים (שגל למרות שהוא רק בן שנתיים הראה מיומנות מדהימה ובנה ארמון קטן ונחמד בטיפטוף).
אחד הקטעים המצחיקים היה עם שיק איי וצ`יטה, הכלבות של אריק, שבהן התאהבתי כשהייתי אצלו. הוא אמר במפורש לא לתת להם כלום מהכיבוד, אבל הילדים החליטו שהם לא מתייחסים למה שהוא אומר, וגל במיוחד החליט שאין שום סיבה שהכלבות לא יחגגו גם כן, אז הוא הלך לבת חן וביקש ממנה מהצ`יטוס שלה, והלך והתחיל לזרוק אותם פעם לשיק איי ופעם לצ`יטה. ואריק אמר לי שהוא שמע את בת חן שואלת אותה במפורש נתת גם לשחורה היפה? כי נראה לי שהלבנה גונבת לה הכל ושגל הבטיח לה בשיא הרצינות שהוא דאג שהשחורה(צ`יטה)תקבל בדיוק כמו הלבנה(שיק איי). וזה הצחיק אותו בטירוף. וקיבלתי גם הודעת SMS מאישתי שאיחלה לי יום הולדת שמח.
הבעיה היחידה שהיתה לנו היתה לשכנע את נתי וגל לצאת מהמים ושצריך ללכת. וכשהייתי כבר בדרך הביתה אחי התקשר לאחל לי גם כן מזל טוב ואז גם ראיתי שיאיר ידיד של אמא שלי ושלי מהקיבוץ השאיר לי הודעה משעשעת שהוא שר לי היום יום הולדת בתיבה הקולית.
וקיבלתי גם הודעה מהאקס של אמא שלי, שהוא מנסה להשיג אותי בסקייפ ולא מצליח והוא רוצה לאחל לי יום הולדת שמח ולדעת לאן לשלוח את הצ`ק.(מעניין איך הוא יודע מתי היום הולדת שלי כי לא דיברתי איתו ממש המון זמן).
ביום רביעי המסיבה במועדון וכנראה הולך להיות מעניין כי האקס שלי אמר שהוא מתכוון להגיע, ואישתי (ששונאת אותו שנאת מוות) תהיה גם כן, אז יהיה מעניין לראות מה יקרה כשהם ייפגשו. רק שזה לא יסתיים בטבח.
שיהיה לכולם אחלה שבוע.
גלית
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: