לא הכרתי אותו, עמרי אומנם היה מעין מלך השכבה הבחור שכולן רוצות, גבוהה שחום ובעל יופי מיוחד. אני שהייתי חדשה בבית הספר אחרי הגעה באיחור אופנתי בתחילת יא' לא התעמקתי באנשים היה לי נוח להיות בתוך חברה מצומצמת של ילדים שקטים ולא ידועים.
אחרי חופשת פסח, יצאתי יום חמישי שהיה כמו כל ימי החמישי האחרים רק שבסופו ראיתי את עמרי, נפלה עליי המשימה לנשק אותו וכך זה התחיל.
כך זה התגלגל לעוד פעם ועוד פעם, ללשבת עד השעות הקטנות של הלילה על ספסל בגן ציבורי לדבר ובין היתר גם דברים אחרים.
זה נשמר בסוד, החזיק מעמד כמעט שלושה חודשים אבל בעיר הקטנה שלי כלום לא בורח והתחילו לשאול אותי שאלות אם אני ועמרי חברים.
עניתי שלא, בנחרצות, מחשש שאשמע כאילו אני רוצה אותו, אבל ידעתי שבאיזשהו מקום היה בי רצון להגיד שכן.
כל סופ"ש רק אחרי שתיית הוודקא היינו יושבים אחד ליד השני כמו זוג חברים, עושים מה שחברים עושים, אבל לא היינו.
היה לי נוח, הייתי סטוצניקית כשלמדתי מחוץ לעיר, אף אחד לא הכיר אותי, אבל פה נשמרתי, הוא היה קבוע וחד שבועי כאחד. יותר מחצי שנה שזה נמשך עד שאמיר הופיע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
