לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2009

בלופ.


אין לי את הכוחות לצעוק על כל מה שאשם בזה, ואולי אינו אשם כלל.

אין לי את הכוחות לצעוק על כל מה שדפוק בזה, שאולי הוא לא הדפוק כלל.

 

וככל שאוכל לברוח מהמחשבה שאני האשמה,

אני אברח.



ויש את הרגעים האלה, שאני ואנוכי מתנגשות אחת בשנייה, ועצמי כבר לא קיימת.

ברגעים האלה אני רוצה להרוג את שלושתן, ולראות מה ישאר אחר כך ומה יהיו התוצאות.

ואז אני חושבת לעצמי שאולי אם אני אתן לעצמי ללכת לאיבוד...אני אמצא את עצמי.

בסופו של דבר,

אני אקלל בשקט, אצרח בלי שליטה על כל דבר שזז ואתעצבן מהכל.

ולא אגן על עצמי, ולא אדבר כמו שאני ולא אחיה באמת.

כי להגיד את האמת כבר אין לי מושג מי אני מה אני ומה לעזאזל אני רוצה או עושה.

 

אז אני מוותרת מראש.

נותנת לדברים לבוא אליי, כי נמאס לי לבוא אליהם.

אבל הם לא באים אליי, ואני לא באה אליהם,

ולכן...לא קיים דבר יותר.

וזה כואב.

ועצוב לי עליה.

ואני מרגישה החמצה כזאת, כיאילו יש משהו שאני צריכה לעשות וזה עומד לקרות כל רגע ופשוט...

אני מפחדת.

וכל הגוף משקשק ורועד לי.

והיה לי כל כך חם ופתאום קר לי. ולא כי החלון הגדול מאחוריי פתוח.

נותנת לעצמי לשפוך פה את הלב כי במילא אף אחד לא קורא פה.

וטוב שכך.

כמה פעמים כבר אפשר להחלף מספר?

כבר שברתי שיא גינס.

 

 

לא יוצרת אינטרקציה.

ואולי באמת הגיע הזמן לבדוק את רמת האכפתיות והחיסרון.

לראות מהצד את כל הדפקטים של כולם, אבל הפעם לשתוק.

זה כמו לראות איך העולם משחיר ועומד להתפוצץ.

איך כולם הופכים לאנשים כל כך...אין לזה מילה אפילו.

הכל כאוס.

ואני...לא יכולה.

 

מרגיש לי לבד.

מרגיש לי לשתוק.

ובעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע שכזה.

 

ואני מזבלת בשכל...עפתי לישון.

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 30/11/2009 21:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



או אה.


שאני אגיד לא ליצורים יפים?

נאא.

נוסטלגיה של תמונה.

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 27/11/2009 19:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זכרונות.


בסופו של דבר, אני מחליטה אם לזכור את הדברים הטובים או הרעים.

והאמת...טוב לי להיזכר.

אז אני בוחרת את הכל כזיכרון טוב.

כי הכל באמת קורה בסוף לטובה, הלא כן?

 

 

וזה בסדר לקום בגלל אחרים, וזה בסדר להרגיש טוב בגלל אחרים ובעצם, כל דבר בגלל אחרים. [שעושה טוב]

כי הרי, אדם לא שווה כלום שהוא לבד ועושה הכל בכוחות עצמו תמיד.

 

 

כשעושים דברים ביחד, זה מה שהופך את הכל לטוב יותר וחזק יותר ומשפיע יותר.

לדעת שאנחנו לא לבד.

 

 

גם אם אנחנו בקבוצה קטנה או בקבוצה ענקית, מה שחשוב זה הביחד. לי לפחות.

עם החברות הטובות שלי.

עם החברות מאיגי.

עם החבר הכי טוב.

עם המשפחה.

עם החברות מי"א-י"ב.

עם החברות שבצבא.

עם הידידים בימי שישי.

עם החברות מערים אחרות.

ולפעמים אני עם הפיצולים שלי.

 

 

מה הטעם להיות לבד?

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 26/11/2009 20:31  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של -Insanity Sapfo- ב-28/11/2009 12:49
 



השראות קטנות.


'איננו רואים את הבלתי נראה,

אך אנו חשים במה שאי אפשר לחוש.'

-SAPIR EL



'הגשם מפליא אותנו,

הרעם מרעיד אותנו,

והברק מראה לנו כמה שאנחנו פוחדים מהאור.'

-SAPIR EL

~

 

למצוא את זה ביומן פתאום...נותן לי השראה לכתוב.

אני רוצה לכתוב.

אבל... מה עוד אפשר לכתוב שלא אמרתי קודם?

מחכה למשהו חדש.

למה בידיוק?

אני לא יודעת.

אבל יש לי הרגשה שמשהו שיטלטל לי את כל החיים עומד לקרות.

למה?...

תשאלו את האינטואיציה שלי, היא אף פעם לא טועה.

לפחות נסתפק בעובדה שזה עומד להיות משהו טוב.

 

הגיע הזמן לקחת אחריות.

עם או בלי הפסיכולוג הטיפש.

עם או בלי האיזור המוכר.

עם או בלי עצמי שאני מכירה.

ואולי פשוט תיהיה לי הפתעה ואזרק לתוך מצב שמעולם לא הייתי בו.

הגיע הזמן לחוות.

לקחת חלק בהוויה כלשהי בקום לטפטף בה ולצאת.

בא לי להתנדב/להירשם למשהו חדש, לעבוד, לעשות משהו כל הזמן פעם בשבוע.

מכיוון שהליכות לא הכי מתאפשר מעצם העצלנות שלי בקור.

אז כנראה שמשכנעים את אמא ללכת לאיגי.

אם זה ימצא חן בעיניה ואם לא.

אני מנעתי מעצמי כבר 3 חודשים ללכת לשם.

ואני רוצה ללכת!

אז אני אלך.

וזהו.

ואני כבר חופרת לעצמי אז...לילה טוב.

~רצה לאח הגדול~

[תצביעו לסתיו. ולגואל. ולדלית. וליוסף. ולפותנה. ו...זהו ביי.]

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 24/11/2009 19:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אם קיים מקום.


אם קיים / נוי רויטנברג.

[שאגב חתמה לי!D: ]

 

אם קיים מקום שבו אוכל להיות אני,

אצטרך לשקר שטוב לי בלעדייך.

אם קיים מקום שבו אוכל לבחור אותי,

אצטרך לשקר שחם לי בלעדייך.

 

אם תאמרי לי דיי,

אני אלך ואעלם.

אין לי מה להישאר כשאת הולכת...

אם תאמרי לי בואי,

אני אבכה ואסרב.

אין בי כוחות יותר...

הרי את משוחררת.

~

ו...אין לי מה להוסיף.

אז קצת על הזמן האחרון ומה שעומד להיות:

-יש לי 130 אסמסים לבזבז כאוות נפשי. תציפו! קדימה! המבצע תקף עד יום שני!XD

-אני ומרום הקמנו להקה! אני שרה, הוא מנגן על קלידים/גיטרה ואלמוג על תופים.^^

-אני בנאדם מאוד עצבני לאחרונה, תבואו בטוב. כי חבל. [הבתימניקיות שבי...שיה .__.]

-יום חמישי ת"א עם חן.

-מחר ראשל"צ אצל פזייי^^

-מתישהו קונה את הנעלי אולסטאר עד הברך שאני רוצה*~*

-אני מקווה שפעולה שבוע הבא.

-יום שלישי הנוער הלאומי.

-היינו היום במופע מחול וזאת עם הגרביונים הצהובים שבתה את ליבי!

-הגעתי למסקנה המוחלטת שאני חייבת ללכת כבר לפסיכולוג.








 

ואיך החיים מעבר לזה?

לא יודעת. הכל בסדר וזה מה שמעצבן. איך הכל יכול להיות בסדר כשהמציאות השתנתה?

למה אני כל פעם חייבת להתעלם כשקורה משהו? מתי סוףסוף אני אוכל להטיח באנשים שאני כועסת עליהם, שהם פגעו בי, שהם דפוקים ושאני כועסת עליהם שהם וויתרו עליי.

אני כבר כמו תקליט שבור אבל אני שונאת להוציא אנשים מהחיים שלי מעצם העובדה שאני עושה את זה כל כך בקלות.

כל מה שנשאר זה געגוע. שיכול להרוג. מצד אחד, אותי ומצד שני...אותם. כי קיצוניות וזה.

ואני מתגעגעת כל כך לכל כך הרבה אנשים.

חלקם יחזור לחיים שלי כמו תמיד אבל חלקם...נשארים בעבר ולא מנסים לחזור. וזה מעצבן.

החוסר ידיעה הזה והאיבוד הזה, זה כואב אבל...מטאטאים הכל מתחת לשטיח וממשיכים הלאה.

כמו במדרגות נעות שקשה מאוד לרדת למטה כשהן בכיוון הלמעלה. והאדם שלמטה כבר הלך.

אז בשביל מה להתאמץ ולנסות בכל זאת ללכת בכיוון ההפוך ולרדת למטה? אין טעם.

אני רוצה את הטעם.

הוא חסר לי, הטעם הזה.

סיבה שכזאת, מוטיב, מוטיבציה, רצון, תשוקה עזה למשהו.

אבל איך אפשר לפתח אושר כשמוותרים עליו מראש? כשלא מתאמצים בשבילו?

זה מכעיס.

אז אני בעצמי לוקחת את הרגליים והולכת. אני לא אשאר במקום שלא רוצים שאשאר בו.

אבל גם לא אלך בלי לקחת פיסה מהם בתוכי, פיסה שאף פעם לא תחזור אליהם. וגם אשאיר משהו ממני, משהו שאני משאירה לכולם.

את המפתח הקטן לחזור.

 

 

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 23/11/2009 21:58  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של -Insanity Sapfo- ב-23/11/2009 23:03
 



זהו.


כשהאופוריה המטורפת מסתיימת...והמציאות דוקרת אותה דקירה קטנה שגורמת לחיוך להתעקם.

 

אין לי דרך אחרת להתמודד מאשר להמשיך.

להצטער או להרגיש רע לא יעזור בזה.

הלאה.

 

פשוט לחיות.

עם געגוע קטן שייעלם מתישהו.

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 21/11/2009 11:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני.


פשוט טוב לי.

אני מרגישה כל כך בבית, אני מרגישה שהחיים שלי במקום הנכון עכשיו.

אחרי היציאה מהארון אני גם מרגישה שהשארתי תקופה שלמה של תרדמת שכזאת, ועכשיו אני סוףסוף חיה.

ומה אני רואה בשנייה שאני פוקחת את עיניי?

ים של דלתות שנפתחות, ים של דברים לחוות, וחיוך על הפנים.

ואני מרגישה בשליטה על עצמי, אבל ממש לא על הרגשות שלי והאמת? טוב שכך.

הגיע הזמן להפסיק לנתק בין מעישם לרגשות.

ערבוביה אחת גדולה, שרק עושה לי טוב ועושה הכל לנכון יותר.

 

אזזזזזז יאאלה רשימה שעשיתי לעצמי, של יעדים מטרות פנטזיות וכל מיני דברים שאני רוצה:

[היא נכתבה לפני איזה שבועיים ולכן חלק מהדברים כבר נעשוXP]

 

1.כל הדיסקים של שלמה ארצי.

2.פוסטר קטן של שלמה ארצי!

3.מצלמה מקצועית.

4.פסיכולוג.

5.לונהפארק/סופרלנד.

6.אילת עם חברים.

7.ציונים טובים.

8.להסביר לאמא שהיא צריכה להפסיק לחתן אותי.

9.להסביר לאבא שהוא לא מעל אף גבר/אדם/אישה/עציץ.

10.דיסק עם השירים שכתבתי והלחנתי.

11.לצלם קליפ וידיאו.

12.תיק עבודות עם תמונות שצלמתי. [מה שמזכיר לי לצרוב את התיקיה הזאת לדיסק כבר><]

13.לנסות לצייר פעם על בד קנבס ענק.

14.ללמוד לנגן את "אהבת נעורי".

15.ללמוד לנגן את "איזה אבסורד".

16.ללמוד לנגן את "היא לא דומה".

17.לגרום לבנאדם להשתנות לטובה. [מסתבר(: ]

18.לגרום לאמא לאכול בג'אפניקה ולאהוב את זה!

19.גראפיטי על הקיר בחדר.

20.למצוא מישהי שתצלם אותי כמו שאני רוצה.

21.יום צילום עם רותם.

22.מסיבת קריסמס של רותם.

23.לחסוך 3000 שקל.

24.לעשות שופינג עם 1000 שקל שהרווחתי בעצמי.

25.טיול ארוך ארוך בקיץ של יום הולדת 20 שלי. [שיכלול את ניו יורק, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, והוואי.^^]

26.טיול אי שם בגיל 24 לפריז/לונדון. תלוי במה אני יעבוד!XD אני לא רוטשילד.

27.לימודי פסיכולוגיה.

28.להיות מופתעת בענק [ולטובה הפעם]. מעולם לא הפתיעו אותי ואשכרה הייתי מופתעת לטובה.

29.לגור בדירה.

30.לגור בבית קרקע.

31.הופעה של שלמה ארצי*~*

32.להיות קהל בתוכנית של אלן דג'נרס/לפגוש את אלן דג'נרס.

33.ללבוש שמלה שאני עיצבתי.

34.לשחק בתאטרון הקאמרי.

35.לביים.

36.ללכת למופע סטאנד אפ.

37.לצאת למסעדה שאפשר גם לרקוד בה. [בחו"ל כי בארץ זה בעע .__.]

38.נמל ת"א מתישהו.

39.רישיון.

40.המכונית שדומה למיני קופר שאני אוהבת^~^

41.לחזור לדבר עם אבא ביולוגי, שיקבל אותי, ויהיה בנאדם כבר.

42.לזרוק חצי מהחדר ולסדר אותו.

43. סטוץ חד פעמי עם מישהי במועדון ולא לראות אותה בחיים יותר.

44. לגרום לאמא להסכים לי ללכת שוב לאיגי.

45.לנסות מכון כושר.

46.לשיר מול קהל.

47.להמחיז את "המופע הסדיסטי של ד"ר גראהם".

48.להעלות הצגת יחיד.

49.להגדיל את אוסף הבשמים שלי.

50.לדעת לפתוח בקלפי טארוט.

51. 25 שירים שלי.

52.לקחת קורס צילום.

53.תואר ראשון בפסיכולוגיה.

54.בית ספר למשחק/ללמוד משחק באוניברסיטה.

55.תעודת בגרות.

56.שיעור נהיגה ראשון.

57.יום הולדת 16.

58.תעודת זהות.

59.תמונות פספורט חדשות.

60.שידת איפור עם מראה לחדר.

61.ניתוח לייזר בעיניים.

62.קעקוע.

63.צניחה חופשית ממטוס עם בת זוג.

64.ארנטינה בסתיו.

65.לגרום לכך שיהיה דבר כזה מיץ קלמנטינות.

66.להכין פרישייקים בבית.

67.לטעום לזניה.

68.לבקר בפרובנס שבצרפת.

69.ללמוד לנגן שיר על פסנתר.

70.הלחנה על פסנתר לשיר שכתבתי ולדעת לנגן אותו.

71.למצוא מישהי שתצלם אותי בקליפ וידיאו לאחד השירים שלי.

72.לנסוע לצפון להדס! [חרי שנים בונאהXD]

73.לצלם משהו שאיש לא צילם לפניי.

74.להשתתף בתחרות מתחום האומנות [שירה,משחק,כתיבה,צילום] ולנצח.

75.למצוא משהו שתמיד ילהיב אותי.

76.לרשום כתבה לעיתון שתתפרסם ותעשה רעש. [מקצוע ליום אחד.]

77.לטוס/לנסוע לחופשה רק עם אמא.

78.קורס כתיבה.

79.להעמיק קשרים עם כמה אנשים.

80.ללמוד משהו רוחני. [שלא קשור לדת! בע.]

81.לקנות קופסאות או משהו שיסדר לי את כל התכשיטים.

82.לקנות שרשרת חדשה ולהישאר איתה להמון שנים.

83.פוסטרים חדשים.

84.לפגוש את נוי ולהגיד לה שאני הסטוקרים עם השירים ולקפוץ עליה!!DDDDDDDDDD:

85.להרגיע את נוי שאני לא פסיכופתית אחר כך ולדבר איתה עליהםXD

86.לנסות מערכת יחסים רצינית [מבחינתי לשם שינויXD] עם בן.

87.להתחתן עם אישה בארץ. [דאאאאאאאאאאאאאאאאאאגש. על בארץ. כייי *הופכת לרותם* כאן נולדתי!...אהמ, כן.] 

88.לגרום לבנאדם להפסיק לעשן.

89.להיות קואוצ'רית לחיים לאיזה בנאדםXD חייבת לנסות את זה פעם אחת.

90.לשבור אי-שיוויונים בין גברים לנשים בכל מקום בו אפגוש באי שיוויונים האלה.

91.להשתתף באיזו סדרה/תוכנית ריאליטי/סרט/תוכנית אירוח.

92.לעשות קליפ ולהשחיל אותו לערוץ המוזיקה. קה. קה. קה.

93.לגור בניו יורק לחצי שנה.

94.להצטלם לאיזה קמפיין בחו"ל כעבודה חד פעמית.

95.לנסוע להודו ולהבין למה כולם חוזרים משם בשאנטי~

96.להתחפשת ביחד עם רותם בפורים(:

97.'המסע לפולין'.

98.ללמוד להתאפר. [מה לעשות שזה לא ממש מעניין אותי.]

99.ללכת למצעד הגאווה השנה.

100.להעלות שירים שלי ליוטיוב.

 

ואאע זה היה חופר.

אלוהים כמה אנרגיותXD מאיפה זה הגיע בכלל? יש לי חשק כזה לרקוד ולשיר ולצרוח ולצחוק ולעשות משהו!

נראה לי התחרפנתי. או שאכלתי משהו אל טוב. או משהו. בעצם למי אכפת, צריך לנצל את זה!

כי כמו ש...מי אמר לי היום..נו..לא זוכרת:"וואו את שמחה. צריך לנצל את זה." נצלו את זהO_O יאאלה!

תוכניות לזמן הקרוב:

 

-מחר תל אביב עם רותם! שופינג! ווהוו! [ויש מבצ גם מרום התמני באD: ואולי גם אמילי^~^ האמריקאית החמודה(: ]

-שישי כרגיל יוצאים בוהאהא.

-שבת כנראה מסעדה או משהו עם המשפחה:)

-מתישהו שבוע הבא נפגשת עם חן. הגענו למסקנה שאף פעם לא בילינו יחדXD

-לסיים עבודת הגשה בתנ"ך.

-יום של שופינג עם אמא(:

-לסדר את החדר ולארגן מחדש את הארון לבגדי חורף.

-לקנות מגפי אולסטאר.

-פעולה של איגי מתישהו.

-לעבוד!


וואו איזו תמונה ישנה. עם הג'קט האהוב עליי משנה שעברה^~^

צ'ימו אנשים!(:

נכתב על ידי עד הגבול המותר. , 18/11/2009 16:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  עד הגבול המותר.

בת: 31




13,213

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעד הגבול המותר. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עד הגבול המותר. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)