house of many ways
I always shout to the ones who won''t listen |
| 1/2010
די לצנזורה!!!
נמאס שסותמים את הפה לכל אחד עם דעה קצת שונה. למה אני, בתור בן אדם
עצמאי, לא יכולה להביע את עצמי בלי לשקול כל מילה פעמיים? זו לא אמורה
להיות ארץ בעלת חופש ביטוי לכל אדם? בלי קשר לדעותיו או להשקפותיו או לכל
דבר אחר. למה אם יש לי סטייל משלי אני חריגה? למה אם אני רוצה לצבוע את
השיער לורוד זרחני משעים אותי מבית הספר וכשאני רוצה לבוא עם לק שחור
שולחים אותי למנהלת? ואם זו הדרך שלי להתבטא, להיות ייחודית... למה יש
תלבושת אחידה? ולא רק בבית הספר, בעולם. יש דרכים מסויימות להתלבש וכל דרך
אחרת נתפסת כחריגה ובלתי הולמת. רוצים שכולנו נהיה אחידים, אותו דבר. בלי
שום ייחודיות, בלי אף קריצה של אישיות. ככה יוכלו המנהיגים להכתיב לנו איך
לחיות ביתר קלות. אף אחד לא יעז להתנגד לסדר ששורר ב"ממלכה" שנקראת העולם
שלנו. הצנזורה תהיה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום. ולא רק צנזורה על ידי
הממסד, אלא גם צנזורה עצמית. לסרקאזם והנאה לא יהיה מקום ב"ממלכה". כולם
יהיו עסוקים בלהיות כמה שיותר אחידים, כמה שיותר כמו כולם. ולא תהיה דרך
להתחמק. המצב הזה כבר מתחיל, ואם לא נעצור אותו עכשיו הוא יתפתח לרמות שלא
נוכל יותר להתנגד לו. הממסד ישלוט על כולנו. הוא יהיה מעין מלך על
אוכלוסייה של רובוטים חסרי ייחוד. לא תהיה לנו אישיות משל עצמנו. כל המחשבות, ההרהורים, השקפות החיים יימחקו ויפנו את מקומם לקרירות, רוחק... לא תהיה לנו סיבה לקום בבוקר. הפררפקציוניזם החולני הזה יהיה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום. לכולם תהיה אותה דעה בכל נושא, לא יהיה על מה לדבר. לא נוכל להעשיר אחד את השני בדעות מגוונות. כל שיחה עם חבר תהיה מוכנה ומתוסרטת מראש, בלי לסטות מהדרך. לא נוכל להיות צודקים ולא נוכל לטעות. העולם מלא החיים יגיע לקיצו לטובת עולם מלא קרירות, עולם חסר משמעות. כולנו נחיה כמו בובות על חוטים, מתופעלות ע"י גוף גדול מאיתנו, איתו אנחנו לא יכולים להתמודד. אסור לנו לתת לעצמנו להגיע למצב כזה. צריך להתמודד איתו כשהוא עוד נמנע. אם נחכה עד שכולנו כבר נהיה תחת שלטון הממסד כבר לא נוכל לעשות דבר לגבי זה. כל זה אולי נראה לכם לא הגיוני, אבל המצב קרוב בהרבה ממה שאנחנו חושבים. אם לא נפעל עכשיו הוא כבר יהיה בלתי נשלט. נמצא את עצמנו כל יום בין אנשים שכולם נראים, אוכלים, מתלבשים, מדברים, מתנהגים וחיים (אם אפשר לקרוא לזה בכלל חיים) אותו דבר. כל אחד בעל דעה שקצת שונה מדעת הכלל ימצא את עצמו במהרה מנודה מהחברה. אדם בעל השקפות שונות יימצא את עצמו מובטל כי דרך חשיבתו אינה תואמת את הרוב. אז אני רק רוצה לשאול אתכם בכנות:
אנחנו באמת רוצים להגיע למצב הזה?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
