 כינוי:
פלופית 3> בת: 29 Google:
פלופית 3<תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2010
פרק 6
והינה הגענו לפרק 6 (:תודה לכל מי שקורא את הסיפור שלי.תודה על התגובות המדהימות,הן באמת גורמות לי להעלות עוד ועוד פרקים!תהנו בקריאה.
פרק 6
"אני בכלל לא אוהבת איך שאתה מתנהג הערב,אולי בכלל לא הייתי צריכה ללכת איתך לסרט!", הוא הופתע וגם נפגע בקטנה אבל לא היה לי כל כך אכפת כי הייתי עצבנית באותו הרגע.
הוא נעצר ואמר, "אני מתנהג כרגיל כמו תמיד", אמר ללא קול תוקפני אלא חזר לקולו הרגיל.
"אם אתה מתנהג כרגיל וכמו תמיד אז תסע גם כרגיל לבד!", הסתובבתי עם הראש לכיוון ההליכה והמשכתי ללכת בלעדיו.
"נטלי,לאן את הולכת?", הוא צעק מאחורי.
"אני הולכת הביתה,ליז תקח אותי", צעקתי לו בחזרה,
"אז תני לי לפחות ללוות אותך עד שליז תקח אותך",
"אתה יודע מה? אני מעדיפה לנסוע במונית", אחרי שצעקנו אחד אל השני ראיתי מונית עצרתי אותה היסתובבתי בקטנה עם הראש לעבר דין עם פנים עצובות ונכנסתי למונית ונסעתי הביתה.
הגעתי הביתה זרקתי את התיק שלי בכל הכוח על הספה וקפצתי עליה בכוח,הפלאפון שלי צלצל לקחתי אותו וראיתי שזה היה דין וניתקתי לו,בדיוק אחרי התקשר אלי ניק ועניתי לו,
"היי ניק"
"היי נטלי,רציתי לבקש סליחה על התוקפנות היום"
"אין לך על מה להצטער אני חושבת שדין הסביר לי הכל,אני לא כועסת עלייך במיוחד אחרי שהיתקשרת לבקש סליחה"
"אני מבין שהייתה לך מריבה עם דין,אני ממש מצטער"
"לא רבנו הכל בסדר כרגיל,אני מאושרת כמו תמיד",אמרתי עם הקול המעוצבן שלי.
"על זה שאת עכשיו כועסת אני רוצה לפצות אותך ולהזמין אותך ללכת איתי מחר לראות הצגה של הבן דוד הקטן שלי,רוצה?"
חייכתי לעצמי חיוך ביישני ועניתי, "בתור פיצוי כן,ובשבילך בן דוד שלך"
"אני שמח שאת באה,ותמשיכי לחייך כמו שאת מחייכת עכשיו,שיהיה לך לילה טוב"
"לילה טוב".
איך ניק ידע שאני מחייכת ניראלי שמעו את זה דרך הקול שלי.
התקשרתי לליז וביקשתי מימנה לבוא אליי לישון,אחרי רבע שעה באה ליז וסיפרתי לה כל מה שקרה והיא אמרה לי,
"נטלי,חשבת על האפשרות ששניהם",
הפסקתי אותה באמצע ואמרתי לה, "אין מצב אני יודעת שדין מאוהב בי אבל ניק פשוט ידיד טוב וזהו! לא יותר מי זה",
ליז הרימה כתפיים וחייכה.אבל אני בכל זאת הייתי בטוחה שזה לא כך ושהכל לפי איך שאני חושבת.
"תגידי איפה ההורים שלך?",שאלה ליז אחרי שסיימה לאכול את הגלידה.
שתינו אכלנו גלידה ושכבנו על הספה עם הרגליים על השולחן והסתכלנו סרט.
"ההורים שלי נסעו יחד עם לורן ונייט לארגן את הכל לחתונה"
"ההורים שלך נסעו ללאס וגאס ולא לקחו אותך איתם?!", היא הייתה בהלם וממש מופתעת.
"הם הציעו לי לנסוע,אבל אני פשוט לא רציתי", הרמתי את הכתפיים וחייכתי.
"את ממש מוזרה! לא רצית לנסוע ללאס וגאס,ותארי לעצמך היית מפספסת את כל זה",היא ציחקקה לה וחייכה את החיוך השטני שלה.
"הייתי בלאס וגאס יותר מדי פעמים", אמרתי כשכבר התחלתי לפהק
"כן,אבל היית יכולה לקחת את ליז איתך נכון?", היא דיברה לי על עצמה בגוף שלישי,כמה שהיא אומרת לדבר ככה היא פשוט אוהבת לחקות את המורה להיסטוריה שלנו שמדברת רק בשפה גבוהה ולא קיים לה במילון האישי במוח את המילה אני אלא רק את שמה.פשוט קומדיה לשבת בשיעור שלה.
"צודקת,בפעם הבאה שהם נוסעים אני לוקחת אותך איתי כבר לחתונה מסכימה?", חייכתי והוצאתי לה לשון,
"זהו הם כבר מתחנים?ואי איך שהזמן טס.סוף סוף הגיעה החתונה של הזוג המושלם הזה ניראלי כמעט כל ניו-יורק חיכתה לזה",חשבה רגע ואמרה, "או שאולי עכשיו כבר לאס וגאס מחכה לזה בקוצר רוח", והתחלנו לצחוק שתינו כי בדיוק הייתה פרסומת על הסרט "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס".
אני וליז נרדמנו על הספה והתעוררנו באיחור ענקי ומי שהאירה אותנו הייתה נלי שהתקשרה לפלאפון שלי שצלצול שלו הוא בווליום של הרמקולים במועדון לילה.אני וליז קפצנו ועניתי,
"כן נלי",
"איפה אתן לכל הרוחות? עוד עשר דקות מתחיל השיעור ואתן עוד לא בבית הספר?",
היסתכלתי על השעון וקפצתי בצעקה, "ליז אנחנו מאחרות לשיעור מתמטיקה,ויש לנו מבחן!"
"טוב שנזכרתן באמת,יאלה תזיזו את הטוסיק שלכן לבית הספר ואנחנו נעקב את המבחן בשבילכן"
"כמה שאני אוהבת אותךך אחות שלי אבל מאמא שונה!", וצחקתי לי. ניתקתי את השיחה והתחלנו להתארגן כל כך מהר שיצאנו מהבית בנעלי בית וחזרנו בריצה לנעול נעליים רגילות,ישבנו במכונית של ליזה ונסענו לבית הספר,נכנסו דרך השער הסתכלנו אחת על השניה והתחלנו לרוץ,רצנו דרך שכבת יא' והעיינים שלי נפגשו עם העיניים של ניק שהיה מחוץ לשיעור וחייכתי אליו חיוך ענקי.המשכנו לרוץ והספקנו להגיע לכיתה והמורה עדיין לא התחילה את המבחן,המורה לא אמרה לנו כלום אבל אני בטוחה שהיא רשמה לנו איחור כשבסוגריים כתוב כרגיל. התיישנו במקום שלו מאחורי נלי.
נלי היסתובבה אלינו עם חיוך גדול ואמרה, "ליז,נטלי, איפה התיקים שלכן?",
היסתכלנו אחת על השניה ואמרנו ביחד, "שיט".
"ידעתי שכחנו משהו", אמרה ליז כשהיא עשתה אגרוף עם היד ונתנה מכה קטנה לשולחן.
נלי ציחקקה והסתובבה לכיוון המורה וחזרה להסתכל אלינו והביאה לנו עטים כדי שנוכל לכתוב במבחן.סיימתי את המבחן ראשונה ויצאתי מהכיתה הייתה לי הרגשה טובה לגבי המבחן אבל הרגשה רעה על מה שהיה אתמול עם דין.אני יודעת שהיום אני בטוח לא הולכת לדבר עם דין כי אין לי כוח לסליחות שלו! אבל נורא קשה לי עם זה כי זאת המריבה הראשונה שלנו,לא רבנו ככה 12 שנה,אוף למה הוא היה חייב להתאהב בי דווקא בי?! גם נלי ילדה יפה,ליז לא באה בחשבון כי היא וג'ייק כבר מאוהבים הרבה זמן! אבל למה בי? אפשר להגיד שהוא פשוט עוד אחד לרשימה של אלה שרוצים אותי? מקווה שלא אבל אני יודעת שאני לא רוצה להיות איתו ביחד או שכן,או שלא,או שאולי כן,או שאני פשוט לא יודעת וכבר כואב לי הראש לחשוב על זה.אבל אני יודעת שאפילו לעבור לידו יהיה לי קשה,כי בטח הוא יסתכל עליי עם העיניים היפות שלו ויהיה נורא עצוב וזה ישבור אותי! וככה עבר לא יום שלם,רוב השיעורים התבטלנו לנו כי שכבת יב' הייתה בטיול אז חלק מהמורות נסעו איתם.אני ליז ונלי הלכנו הביתה,וכשעברנו ליד השכבה של דין העיניים שלי ושלו נפגשו ואז נשמתי בכבדות והרגשתי דקירה בבטן אב המשכתי ללכת.שיהיה לך סופשבוע מדהים!
אוהבת רגינה 3>
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
