היא רוצה וניל! תנו לה וניל!

מרגישה שאני מרחפת טיפה, לא באמת נוגעת בקרקע ורק פעימות הלב המהירות מדי פעם מזכירות לי את הסיטואציה שאני נמצאת בה ומחזירה אותי טיפה למציאות. לא ברור למה זה ככה, אולי בגלל החלוקה המאוד מוזרה שאני נמצאת בה בין העבודה ללימודים. בכללי העבודה הזאת מנתקת מהמציאות. גורמת לחוסר האחזות בחובות. כל הזמן בא לי לעשות דברים אחרים, אני לא מרוכזת. איבדתי את היכולת לשבת וללמוד עוד ועוד בלי סוף. הסכין עוד חדה על הצוואר, מאיימת בכשלונות כאלה ואחרים אבל כבר נהייתי אדישה כלפי האיומים. לא טוב.

יותר מדי מסתמכת על המזל שאין, לפחות לא בתחום הזה. הלימודים האלה הם הגיהנום שלי כרגע. כל דקה של למידה נראית כמו נצח עבורי כי שום דבר לא באמת חודר פנימה. בזבוז זמן כזה, חוסר חשק מתעצם, רק לסיים עם זה. חייבת לשפר, רק לא ליפול לגמרי- זה יהיה חבל על הכסף ועל הזמן. 

ללמוד! קדימה, ללמוד!