"שדות ביקשו אל הגשם
הגלים ביקשו אל החוף
ואני ביקשתי את ליבך לקטוף "
לעבור מול הבסיס שלו ולחשוב "כאן הוא היה כשהוא היה בקורס"
לעבור עם דייט ליד הים ולחשוב על איך ישבנו על הספסל שמה והתנשקנו..
ללבוש את הנעליים האדומות והכומתה הירוקה ולחשוב איך הוא צחק שמישהי שבתה את ליבו עם נעליים אדומות
להיזכר איך דיברנו על המתנות יום הולדת העתידיות
איך הוא הבטיח ללמד אותי שחמט
ואני הבטחתי לנגן לו בפסנתר ותמיד התחמקתי
לפעמים אני שואלת את עצמי מה עדיף לאהוב ולהתאכזב או לא לאהוב מלכתחילה ..
הוא לימד אותי מה זה לרצות להיות עם הבן אדם יותר מכל דבר אחר .. מה זה שאני שבורה בצבא ומחייכת כשאני חושבת עליו כי הוא נותן לי כח .. גרם לי לרצות להיות קרובה.. להיות נשית ויפה ולעשות כל דבר שיעשה לו טוב..
אבל הוא גם לימד אותי כמה שפרידה אמיתית כואבת
איך פתאום כל דבר מזכיר לך אותו
כל משפט גורם לך רק לחשוב על משהו שאז הוא אמר
וכל אחד לא מספיק הוא בשבילך ..
כי אין מה לעשות הוא היה מיוחד
אמרו לי שאהבה זה דבר יפה .. אבל אף אחד לא הזהיר אותי כמה היא כואבת
"לא זה לא יהיה השיר שלנו
זה רק הכאב שמתעטף
ועם הזמן זה עוד יותר שורף
לא זה לא יהיה השיר שלנו
לא תדעי שכתבתי בשבילך
איך שבכיתי בגללך "
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
the dream catcher