אפשר לדבר בלי סוף על אהבה. הכי חשוב שהמילים לא יהיו ריקות.
הקטע מוזר הזה שמסתמן לי פה הולך להיות ארוך וחופר - אבל כל מילה בו מבטאת את המצב שלי ואת הרגשות שלי כרגע.
אני אוהבת את החיים.
אני אוהבת להרגיש חופשייה ולא להיות תלויה באף אחד. אני אוהבת להרגיש חופש ואושר בו זמנית.
אני אוהבת תינוקות.
אני אוהבת אנשים יפים (גם מבחוץ וגם מבפנים).
אני אוהבת את החיוך שלו. אני אוהבת את המבט שלו. אני אוהבת את העדינות והגבריות שבו. שניהם בו זמנית.
אני אוהבת פרחים. אני אוהבת ורדים אדומים. אני אוהבת להריח אותם. אני אוהבת לקבל אותם ליומולדת או לתאריכים חשובים.
אני אוהבת כנות. גם אם זה יגרום לי לשנות את דעתי על אותו בן אדם בעתיד. אני יעריץ אותו - על הכנות שלו. עדיף להראות ישר מי אתה באמת, ואולי דווקא זה הדבר שימשוך את האנשים אלייך, ולא המסכה הצבועה והמפגרת ... אפילו הביטוי "תזרמי" כבר לא עובד פה - אם אתה "זורם", בקרוב מאוד זה יתחיל לשעמם אותי ...
אני אוהבת תמונות יפות. במיוחד בשחור-לבן. למרות שגם צבעוני זה מדהים ... לפעמים הצבעוני יכול לתאר את כל מה שלא יכל לעלות לך בראש כשראית את השחור לבן ...
אני אוהבת את ההורים שלי. תודה להם על העצות החשובות שאני (כמעט כולנו...) עד היום, כמעט תמיד לא מקשיבה להם.
אני אוהבת סרטים טובים. בין אם זה מצולם בהוליווד או סתם במקלט נידח בעיירת פיתוח. כל עוד הרעיון והמסר מספיק חזקים ...
אני אוהבת גברים/בנים שמנסים למשוך את תשומת הלב שלך אליהם.. הם עושים כ"כ נעים בלב, בלי לבקש שום דבר בתמורה. זה עולה הרבה מאוד, רק שהרבה בנות פשוט לא שמות על זה ולא מעריכות את זה ומקבלות את זה כמובן מאליו.
אני אוהבת לקבל סמסים. אבל לא סמסים מאורנג' ובטח שלא סמסים עם פרסומות ... אני אוהבת לקבל סמסים של "בוקר טוב", "לילה טוב", "יום מעולה" ... אפילו "מה נשמע?" פשוט יכול לעשות לי את היום.
אני אוהבת כשאנשים מהעבר מתקשרים אליי. אפילו אם זה לשנייה.. זה מעלה לי זכרונות, נוסטלגיות... וגם חיוך רחב על הפנים. ואת השנייה הזאת אני כבר לא ישכח ...
אני אוהבת את אחותי. היא תמיד יודעת מה להגיד, איך לענות... אני מעריצה אותה על האומץ להמשיך ולחיות את החיים האלה אחרי כל מה שהיא עברה ... אחרי כל מה שעברתי ביחד איתה, אין שום מצב בעולם שמישהו או משהו בחיים האלה יחליף לי אותה.
אני אוהבת לשמוע ממנו מילים מתוקות. אני אוהבת לשמוע את זה שאני היחידה אצלו, את זה שהוא לעולם לא היה מחליף אותי על שום דבר אחר בעולם, את זה שאנחנו ביחד...ושזה לתמיד. אני אוהבת גם כשהוא שומע את מה שאני אומרת ומקשיב לי ...
אני אוהבת את עצמי. וכמו שקראתי באיזשהו ספר (שאני כבר לא זוכרת איך קוראים לו ...) - "אישה חכמה לעולם לא תרשה לעצמה להיות מכוערת". זאת לא אמורה להיות אהבה מטורפת, חסרת גבולות ואגו מפותח. אבל אם לא אני לי, מי לי?
אני אוהבת את הגשם הראשון. הוא בא ושותף את כל הלכלוך שהצטבר ... אני אוהבת את הריח של הגשם, את הריח של האוויר הנקי.
אני אוהבת כשאנשים צריכים לא הרבה בכלל בשביל להיות מאושרים (כמוני).
אני אוהבת את החברים שלי. את החברים האמיתיים שלא נטשו ברגעים הכי קשים, שהמשיכו להאמין בי ונתנו לי כנפיים לעוף גם כששלי נישברו ...
אני אוהבת לראות על מסך הטלפון שלי את המספר שלו שמחייג אליי באותו רגע. ולא משנה מה הוא יגיד ברגע הבא ...
אני אוהבת אותו. את העיניים שלו. את הידיים שלו. את הטעם המתוק של השפתיים שלו. אני אוהבת להרגיש שהוא פה, לידי, ושככה זה יהיה תמיד. למרות שאני יודעת שיש רק עוד רגע.. רק עוד דקה.. רק עוד שניונת עד שהוא יקום ויעזוב.
וכשאני יגיד לך שאני אוהבת - תדע שזה אמיתי. זה יאמר רק פעם אחת.. רק מתי שאני כבר לא יוכל להחזיק את זה בפנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
