תקראי את זה או לא.. אני לא יודעת. הייתי רוצה שכן... בעצם, עדיף שלא.
אני רק רוצה להוציא את זה, זה הכל.
אני מתגעגעת אלייך.
מתגעגעת ברמות מטורפות..
את חסרה לי, ושום דבר לא יכול להחליף אותך.
ניסיתי להחליף אותך בספרים.. לקרוא ולשכוח ממך. לא ייצא כלום.
ניסיתי למצוא מישהו שיחליף אותך... אפילו ביקשתי שייקראו לי "חומד" וייספרו לי סיפורים על זה שאני "רעה, דיכאונית וחופרת".
לא ממש ייצא לי. האנשים זרמו.. אבל זאת עדיין לא את.
אני לא יודעת מה הסיבה לכל זה..
אמרת שתישארי אובייקטיבית. שנייה אחרי זה אמרת שאני לא יכולה להחליט לך עם מי לדבר ועם מי לא.
אני מפחדת שזה כבר השפיע עלייך.. בדיוק בגלל זה אני לא כותבת לך ולא מנסה לדבר איתך ראשונה.
אני רוצה שתביני לבד מה קורה, אני רוצה שתתגעגעי אליי.. כמו שאני אליך.
אני רוצה שתרגישי שאני חסרה.. ורק אז תחזרי אליי.
אני לא רוצה שהכל יחזור להיות כמו שהיה בלי שתרצי את זה באמת.
מצחיק, אני לא יודעת למה.. אבל זה מצחיק שכל פעם כשאני לא מדברת איתך, פתאום הכל מתחיל להיראות רע.
אני מתחילה לריב עם אנשים ולנתק קשרים... כאילו שהם אשמים במה שקורה.
רציתי לכתוב הכל.. את כל מה שאני באמת חושבת עלייך, את כל מה שהיה .. אבל פשוט אין לי כוח לזה יותר.
אני שונאת את המצב הזה.
אני רוצה שהכל ייגמר.
לטוב או לרע.
אני זוכרת הכל. אני עדיין זוכרת הכל... מקווה שגם את.
When you feel you're alone
cut off from this cruel world
your instincts telling you to run
listen to your heart
those angel faces
they'll sing to you
they'll be your guide
back home where life leaves us blind
love keeps us kind
it keeps us kind !
when you suffered it all
and your spirit is breaking
you're growing desperate from the fight
Remember your loved
and you always will be
this melody will always bring
you right back home
When life leaves us blind
Love, keeps us kind!
When life leaves us blind
Love keeps us kind!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
