שלום לכולם! D:

הבטחתי פתיחה רשמית ב-1/03, והנה קיימתי P:

זה לא מקרי שהבלוג שלי נפתח דווקא בפורים, שהוא החג האהוב עלי.

איך היה החג שלכם? לי היה די נחמד (חוץ מהעובדה שלא יצא לי לאכול אוזני המן השנה, אבל מילא, זה משמין XD)

השנה התחפשתי ללוח שנה, עם כל החודשים. לקח לי שבועיים (!) להכין את התחפושת, אבל זה היה שווה את הכל. ^^"

בבית הספר היה מן הפנינג, בכל בניין של כל שכבה היה DJ ופעילות אחרת (בשכבה שלי, ט',  למשל היו קעקועי חינה, אבל לא עשיתי). ב - י' היה כדורגל שולחני וב - י"ב הופעה של להקת מטאל המורכבת מכמה תלמידים.. לאדע, מטאל זו לא בדיוק כוס התה שלי, אבל כל אחד וטעמו הוא... בדיוק כשרציתי לצאת משם התחיל ברד כך שנתקעתי בבניין מלא בנערים צורחים "חתולי! חתולי!" ומורות מזועזעות. ~~

אבל אחרי שהם ירדו מהבמה התחילה תחרות התחפושות D:

היו בה זוג ילדים שהתחפשו ל"פארם וויל" (מנחת התחרות שאלה כל הזמן "מה זה? "מה זה?" XD), שתי טרוליות, טימון ופומבה, חשפן (!!), קופסאות פופקורן, זוג הומואים, ועוד...

כמובן שהשתתפתי, ולדעתי גם הגיע לי לזכות, אבל ילדה שבשנה שעברה זכתה בתור חומוס עשתה זאת שוב עם תחפושת (לא הכי מקורית, לטעמי) של שלגיה ושבעת הגמדים, כשאת שבעת הגמדים היא הכינה כבובות על מקל מטאטא והראשים שלהם נפלו כל היום. לא משנה, זה לא העיקר P:

הייתי אמור לקבל משלוח מנות, אבל כשבאתי לכיתה לקחת את התיק ראיתי את כל המשלוחים של כולם מפורקים ואכולים ואת חבורת הערסים של השכבה יושבת שם ומחייכת... הם אומרים שלא הם עשו את זה, אבל שוב, זה לא העיקר P:

בחופש (עד לרגע כתיבת שורות אלו) די כיף, אבל למה הוא צריך להיגמר כל כך מהר? אני אומר, צריך להוסיף עוד יום (לפחות) לחופשת פורים, מי בעד? :C

ובכך מסתכמות חויותי בחג הפורים (:

לכבוד החג, הנה וידאו מצחיק שראיתי במהלך החופש. לדמות קוראים מאשה, והיא פשוט קרעה אותי מצחוק!

במידה ויהיה ביקוש אוכל להביא עוד קטעים שלה XD

לצפייה, לחצו כאן.

בנוסף לחגיגות פורים, ברצוני לשתף בעוד משהו שעובר עלי בזמן האחרון, ורק אגיד שהוא לא מאוד שמח כמו פורים ~~

אלה שלא מעוניינים להיכנס לדיכאון - זה בסדר, אני מבין אתכם, גם אני לא מעוניין בדרך כלל - מוזמנים להפסיק לקרוא עד המפריד הבא. אלה שרוצים לדעת, בבקשה:

החברים שלי, אני לא בטוח שהם כאלה.

אני לא מדבר על העובדה שהם חובבי מטאל/רוק כבד (כפי שכבר ציינתי, זו אינה כוס התה שלי, אבל אין לי בעיה עם מי שכן אוהב), או על היותם חובבי פיזיקה/מתמטיקה/כל מקצוע מדעי אחר שנגמר ב"קה" (אותה הערה כמו לגבי המטאל).

אני מדבר על זה שהם לא מקבלים את מי ששונה מהם, להלן, אותי.

הם רוצים להגיד שהם "ילדים-גדולים-ובוגרים-שלא-בוכים-מכל-דבר", ולכן הם מתנהגים בקרירות לאחרים.

לדוגמא: השבוע הורי נסעו לחו"ל לשבוע, והפגישה של יזמים צעירים (משהו שאני לא חבר בו מרצון, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר) נפלה על מועד הטיסה שלהם, אז אמרתי לסמנכ"ל (שהיא במקרה גם הילדה שזכתה בתחרות התחפושות, והיא חלק מהחבורה הזו) שלא אוכל לבוא מכיוון שאני רוצה להיפרד מההורים שלי, אז היא ענתה לי: "לא". אמרתי לה שההורים שלי, אלה שגידלו ואהבו אותי מהרגע שהגעתי לעולם ולא נפרדתי מהם ליותר משלושה ימים, נוסעים לשבוע, ומה היא ענתה?

"אוי אוי אוי, שבוע בלי אמא! תתמודד, או שלא תיפרד מהם, אתה חייב לבוא."

ואני אומר: מה?! איך אפשר להיות כל כך חסר רגישות ואטום לב?!

אז נכון, יש כאלה שיגידו "מה הוא מגזים? כולה שבוע בלי ההורים", ונכון, אני ידוע כאחד שבוכה מכל שטות, אבל עדיין, זה לא אומר שצריך להיות בקיצוניות השנייה!

למענם ולמען כל מי שחושב להיות כמוהם:

להיות בוגר אין פירושו להיות חסר רגשות!

ובכל פעם שאני מתלונן על כמה קשה לי החומר במתמטיקה או כל שאר הדברים שאני שונא והם אוהבים, מתחילה עלי הפגנה:

"מה פתאום?! זה כן קל!"

"מה כל כך קשה בזה?! פשוט עושים X+abc ומחלקים ב - 0.879034573465098425!"

                                                            2Y+a      

"לא נכון, היא לא מורה רעה, היא פשוט רוצה שתהיה משמעת!"

ועוד בסגנון...

כנ"ל לגבי סגנון המוזיקה, על זה הם מדברים כל היום! אין לי בעיה שתאהבו את זה, אבל למה להכריח אותי לשמוע את/על זה?!

ובשיעורי מתמטיקה, כשהמורה מסבירה חומר חדש, הם מוחאים כפיים בהתלהבות 0.0

בקיצור...

האם עלי להחליף חברים?

מצטער שכל הדיכאון הזה נמצא כבר על הפוסט הראשון, אבל עוד לפני שנפתח הבלוג אמרתי לעצמי שכשהוא יפתח אני חייב לכתוב על הנושא, ולא יכולתי להתאפק יותר...

אשמח לראות את תגובותיכם לאמור בפוסט (:

להתראות,