מה יש להגיד? פורים כאן.
את החג עברתי בבית. ולמה? כי אני עצלנית. עצלנית להכין תחפושת ועצלנית ללכת לבית-ספר.
החופש עובר לו בנחת ואני נהנת מכל דקה. לדוגמא- אתמול השלמתי את כל הפרקים של Kimi Ni Todoke שיצאו עד עכשיו, וכך נשארתי ערה עד שתיים בבוקר. האמת, הסדרה לא מדהימה וציפתי ליותר אבל אני ממשיכה לצפות משלוש סיבות:
1. צ'יזו משעשעת.
2. ריו חמוד.
3. קזהאיה דביל עד שזה משעשע וחמוד בו זמנית 
.
חוץ מזה אני מתכננת לסיים כבר את Spice and Wolf, נשארו לי רק עוד שני פרקים ודי בא לי לסיים כבר את הסדרה (חבל שיש לי גם עונה שנייה לצפות בה ><")
בסה"כ, החיים יפים.
ואם לא יפים אז לפחות משעשעים. כי שעשוע הוא הדבר הכי הפכפך וכיפי בעולם וזה כי שעשוע מורכב גם מחיוך וגם מטיפשות.
טוב אני אפסיק לקשקש ואסיים בעוד שיחת פיצולי אישיות:
"אז מה התירוץ שלך השנה?"
"עצלנות."
"את גאה בעצלנות הזאת או שאת מתביישת בה?"
"גאה, למה לא?"
"מי שעצלן מתכחש לעצלנותו באופן מיידי."
"אז אני עצלנית שונה."
"את לא."
"אז מה אני כן?"
"סתם עוד אחת שלא הלכה לבית הספר בשביל לא לראות פרצופים לא אהובים."
"צדקת וטעית בו זמנית."
"במה אני טועה?"
"אני באמת לא רציתי ללכת לבית-ספר אבל לא בגלל האנשים, בגלל שלא היה לי כוח."
"בטוחה?"
"בטוחה."
"אז את באמת עצלנית."
חג שמח!
כינוי:
Space Cat - AloNa
בבלוג זה
בכל הבלוגים
