כן, יש עוד חודש בערך עד שאשתחרר סופית (מי דופק בגרויות בתחילת החופש?), אבל הרשימה כבר החלה להיבנות. כמובן שזה מאוד כללי, אני בדר"כ אדם ספונטני :)
1. לסיים את כל הספרים שלי - השנה סטימצקי עשו יותר מדי מבצעים, ופגמו בכיסי. יותר נכון לא ממש, כי הם היו במבצע, אבל בואו נגיד שזו הייתה ההוצאה המרכזית שלי בחודשים אחרונים. הנזק המצטבר הוא בסביבות 20 ספרים טריים טריים מהמדף שלא נקראו. חכו חכו לשבוע הספר, אני חושבת שאני ארושש את ההורים שלי.
2. קורס פסיכומטרי - התת מודע שלי אמר לי להירשם אליו. יש לי הרגשה טובה לגביי זה. מקווה שיהיה לי בסביבות 650, אז אני אהיה מרוצה.
3. לעבוד - נו, זה ברור מאליו. אני כל כך נואשת, שאני ככה קרובה לעבוד במקדונלדס. אוף.
4. לעשות קעקוע - אני פשוט בונה עליו כל כך הרבה זמן, שלא אכפת לי. זה מרגיש לי טוב לעשות אותו עכשיו. יש לי הרגשה שההורים שלי לא יביאו לי שקל עליו, אז אני מקווה שהסעיף הקודם יציל אותי.
5. לצבוע את השיער - אמרתי כבר שאני חייבת שינוי? למרות שהיום שמתי לב שהוא ממש נשרף מהשמש והופיעו גוונים מדהימים חדשים וזה יהיה לי עוד יותר חבל, אבל יהיה אשר יהיה!
6. לתפור קוספליי - כי יש לי רעיון ממש חמוד, ואני מקווה להוציא אותו לפועל בקרוב. אולי פוסט מורחב בהמשך.
7. רישיון$#$#%# - התחלתי כבר ללמוד לתאוריה בדצמבר (!) אבל זה נתקע בגלל אירוע שתקע לי את החיים בסביבות ינואר. אני דיי מתחילה מאפס....אז, היי תאוריה, אני לא נושכת. יש לי אני חושבת כבר 7 כרטיסי ביקור כאלה של מורי נהיגה שחברים המליצו לי עליהם, הגיע הזמן לעשות אן דן דינו (ככה זה שכל אחד אומר שזה המורה הכי טוב בארץ).
8. דברים ספונטניים - היי, זה תמיד טוב. הדברים הכי טובים קורים בספונטניות, לא? רגע, אז למה אני מתכננת את זה?!
הייתי עם חבר נפש נורא נורא קרוב בסוג של יום כיף כזה שהבטחתי לי ולו כבר הרבה זמן. הוא מהאנשים היחידים שגורמים לי להשתחרר ככה. דיברנו הרבה הרבה הרבה, כמו שצריך. גם קניתי משקפי שמש חדשות (פטיש לא מוסבר בעליל). לא היה לנו הרבה זמן לבד, אז עדכנתי אותו באירועים האחרונים וזה. כמובן, שיש רק את השטויות שלנו, שכוללות חיקויים של מורים. לעזאזל, למה אני פאקינג מסיימת י"א ועדיין עושה חיקויים של מורים. יש לציין, אנ מחקה את המורה לתנ"ך ממש לא רע.
אגב מורים, בסיום הבגרות בכימיה כשאני בודקת את התשובות שלי עם המורה ואומרת לה שיש לי 100, הפנים שלה פתאום קרנו וזה היה משהו כזה: "מה? 100?! כל הכבוד!! בואי תביאי חיבוקי!!!". כן, היא אמרה חיבוקי. בלי צנזורה.
אח"כ היא שלחה לי אסמס שאני הודיע משהו לילדים בכיתה, וחבר הנפש שלי (אוי, זה מצחיק לקרוא לו ככה. מעכשיו יהיה שמו ע'), שלח לה אסמס בנוסח הבא: "*השם של המורה* זה ע' מה שלומך? למה לא נתת לי חיבוק היום כמו שהבאת למירי? לא היית גאה בי? מחר, גם אני רוצה חיבוק!". הו, המבוכה. טוב שלא כתב לה חיבוקי.
ותגידו הידד, כי זה יותר משבוע של חופש מוחלט. רק ששבוע הבא יש לי יום המא"ה, ב6.6. אם מישהו גם הולך בתאריך הזה, אל תהססו! תגידו! אני אמנע את המבוכה מראש. למה לשתי חברות שלי יש יום לפני למה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I'mAWESOME