יש לי אבא נורא נורא מיוחד.
הוא שומע מוזיקה הודית, ולומד (או שמה כבר דיי יודע) הינדית. אני לא יודעת מתי זה התחיל, זה איזשהו משהו של השנים האחרונות. יש לו קטע כזה לראות באמצע הלילה Z TV (אם אתם לא יודעים מה זה, נהדר), כי כל פעם שאני פותחת לשמוע חדשות בבוקר מה שאני רואה זו איזו דרמה הודית. כל הבית שלנו מלא בתבלינים הודיים (שברור שהוא הכין וטחן לבד. לפעמים אפילו גידל לבד), והוא אפילו טרח לכתוב עליהם בהינדית מה הם, כדי שהוא יבין את זה ויהיה מגניב ואנחנו לא.
הוא מהנדס רדיו. כן, הוא סוג של חנון מחשבים רוסי כזה. הוא אמר לי שהוא "מומחי" (=מומחה בשפת אבא שלי) להצפנות. התפקיד שלו זה בעצם לשחזר מידע שאבד\נמחק וכאלה. גיליתי השבוע שהוא בעצם היה קצין בזמן הלימודים, כי ככה הכריחו את כל מי שלמד לתואר שני בבריה"מ (איזה עצוב זה!), והיה לו תפקיד כזה שאני לא הבנתי גם אחרי חצי שעה שהוא ניסה להסביר לי.
הוא כל שבוע נוסע ביום שישי למפגש "חובבי רדיו" בנאפיס. אני זוכרת אותו עושה את זה מאז שהייתי ממש קטנה. אני חושבת שזה מגניב שהוא נפגש ככה עם חברים שלו, הלוואי גם אני הייתי שומרת ככה על חברים שלי בחיי הבוגרים יותר (מפחדת מאוד לאבד כמה עוד כמה שנים =\).
יש לו קטע שהוא ממש נכנס אליו בזמן האחרון, זה להתעניין בצה"ל. מאז כל אינספור המכתבים שצה"ל דואג לשלוח לי מדי שבוע - שבועיים, וכל הזימונים שהוא כל כך פרנואידי שאני לא אגיע אליהם, אבא שלי מתחיל לחפש באינטרנט על יחידות וכאלה. באמת שאין לי מושג מה נכנס בו. הוא מתחיל לדבר איתי על יחידות וכאלה (כן, אבא, אתה מודע לזה שאני לא יודעת כמעט כלום, ומה שכן זה רק מחברים שמשרתים שמהווים קומץ מהמערכת?), ועל מה שאני רוצה ושיטס בסגנון. הוא מתחיל להתעניין במלחמות ישראל, ובחידושים הטכנולוגיים הכי חדשים של צה"ל. חבר שלי פעם אמר לי שצה"ל ממש משנה אנשים - כנראה שזה מגיע גם לאנשים כמו אבא שלי. יותר מזה, אם פעם פתאום היה סרט בערוץ 8 על צה"ל וכאלה, הוא היה מיד מעביר. פתאום הוא רואה את הסרטים האלה, וזה הגיע לרמה קיצונית כזאת שהוא ישב איתי לראות היפה והחנון, רק כי בפרק האחרון הם עשו טירונות (עאלק טירונות. אפילו בגדנ"ע הייתה משמעת נוקשה יותר).
הוא אוהב לריב ולחשוב שהוא צודק. הו, האגו הגברי. ברור שאני תמיד צודקת.
הריבים עם אבא שלי תמיד מצחיקים ומעצבנים. אני כל הזמן מנסה להסביר למה אני צודקת (ואני צודקת! תמיד! אם לא, פשוט לא הייתי מתווכחת). הוא לא מבין את זה. הוא לא מוכן לוותר. אני דיי בטוחה שזה אוכל אותו מבפנים שאני צודקת, והוא לא מוכן להודות בזה כדי לא לפגוע באגו המנופח שלו. גברים.
זה רק קצת מאבא. אבא שלי כל כך קשה להגדרה, שאני פשוט אשאיר את זה ככה. אין חבר\ה שלא בא\ה אליי הביתה ואומר\ת שאבא שלי "אדם מיוחד". הו, אבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I'mAWESOME