בשנה האחרונה לא הקדשתי כל כל זמן לקהילה, ואני נורא מתגעגעת.
נכון, הם לא החברים הכי קרובים אליי, אבל אני כן מתגעגעת אליהם מאוד מאוד.
הייתי אומנם בכנסים המרכזיים, אבל לצערי לרוב הייתי קצרה בזמן ובאתי לכמה שעות, ואני בדר"כ מוצאת את עצמי בהרצאות, ולא בהווי האחר.
יש משהו בחברה האלה, שלא כל כך קרוב לחברים ה...נפשיים (לא יודעת איך להגדיר את זה. הכוונה לכאלה שהם חברי ילדות, כאלה שגרים איתי בשכונה, כאלה שקוראים אותי כמו קלף). הם עם אותם תחומי עניין כמו שלי.
אני יכולה לדבר איתם על דוקטור הו, על אנימות ויפנית (אולי אפילו לדבר ביפנית), על מנגות וקומיקסים, על מד"ב ופנטזיה ועוד ועוד תוך קבלת פידבק ושזה לא יהיה חד צדדי (מקווה שמבינים למה התכוונתי)...ואני קצת התנתקתי מהאנשים בעולם הזה בשנה האחרונה, ומרגישים בחוסר. יש לי רק חברה אחת שהיא שילוב של שני הטיפוסים האלה, והיא פחות או יותר משלימה אותו, אבל זה לא מספיק. חסר ההווי הזה של כנסי אנימה\אייקון\אולי קצת סנטר (לא מחבבת בכלל את הסנטר, אבל הכרתי שם טיפוסים מאוד נחמדים).
אז הנה, לכל אותם אנשים שאני כל כך רוצה אותם פה לידי, ולא פעם בכמה חודשים דיבורנצ'יק בפייסבוק!
מקווה להגיע יותר בתכיפות לכנסים בקרוב.
מחקתי את הפוסט הקודם כי אחותי ביקשה, אם לרגע הרגשתם בחסרונו (סביר להניח שלא).
מחרתיים בגרות בלשון. לא התחלתי להתכונן בכלל. מוגשת על ציון שבכלל אין לי מושג איך הגעתי אליו (הדבר הכי מפתיע - קיבלתי בחיבור במתכונת פאקינג 29 מתוך 30, כשבדר"כ יורד לי עליו לפחות עשר נקודות. מצד שני ירד לי הרבה בפועל ובתחביר כשבדר"כ יורד לי מקסימום 4 בשניהם ביחד, אז הציון הזה מתאזן עם האחרים פחות או יותר). והדובדבן שבקצפת - קיבלתי במתכונת בקרינה וחומר 98
רק נשאר תנ"ך. המורה שאני כל כך שונאת בדקה איתנו את המתכונת, ובחרתי סעיפים שלא היה כדאי לבחור ועניתי כאלה שטויות. אני אסתפק ב70 ומשהו ואגיד תודה.
אני כל כך מתרגשת מלצבוע את השיער. בא לי כבר מחר לקפוץ לקנות צבע, אבל אני אתאפק.