אני זוכרת דיי טוב את היום הראשון של כיתה א', בהשוואה לימים אחרים בילדות שלי. אני זוכרת שהייתי אמורה להיות בא'2, ובסוף שיבצו אותי בא'3 (ותודה תודה תודה תודה שכך היה).
והיום ראיתי הודעה במשוב של רשימת ספרי לימוד לכיתה י"ב. פאקינג י"ב.
אני לא בטוחה אם אני יכולה לעכל את זה, שזהו, עברו להן כבר 11 שנות לימוד מלאות.
זה....זה כזה מיינדפאק!
שנה הבאה אני אהיה בשכבה העליונה בבית ספר (טוב, כמעט אם מחשיבים את הי"ג-י"ד שיש לנו).
עוד סממן לזקנה שלא עושה לי טוב על הלב:
נכון יש קטע כזה לילדים בכיתה ו' לשקר בשנת לידה כדי להירשם לאתרים וכאלה?
זה נורא לראות ילדים שמשקרים שנולדו ב1995. לא שאכפת שישקרו וזה (זה בכל אופן פתטי), אבל זה גורם לי להרגיש זקנה.
בכלל, עוד חצי שנה אני בת 18(!).
וואו.
עברתי 17 וחצי הקפות מסביב לשמש.
משהו שעולה במוחי כשאני משוטטת בישראבלוג:
איך האנשים שכותבים את הפוסטים במציאות? כלומר, אני יודעת שאני למשל כותבת בדיוק מה שאני אומרת. רק חסרה הנימה המסוימת והטון המסוים בהם אני מדברת. אני מתכוונת לכך שהפיסוק למשל שאני שמה פשוט מתאר את איך שאני אומרת דברים.
מצד שני, יש בישרא כותבים שכותבים באופן נורא פיוטי או כזה שמזכיר איזה ספר מתח משובח. אני בספק אם הם מדברים ככה במציאות.
בהצלחה בבגרות בלשון, מי שעושה היום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I'mAWESOME