"!Awesomeness approaching"

אני פשוט מתגעגעת לסדרה הזאת.

היא פאקינג מושלמת, חכמה ומקסימה.

no doubt הסדרה האהובה עליי בילדות.

מקווה שיצא לי לראות את העונה החדשה....

פעם העברתי לערוץ הילדים, ופשוט הזדעזתי לראות את הזוועה שילדים היום גדלים עליה. זה פשוט עצוב.

איפה ג'קי צ'אן? העונות הראשונות של פוקימון? דרגון בול? קוד ליוקו? סאקורה? נערי שאולין (וואו, זה אני באמת חייבת לראות שוב)? בייבלייד?! אלרגי למפלצות? מפלצת בטעות? קובי קובי?!!!!!!! 

יואו. אני חייבת לראות את הסדרות האלה שוב.

(עכשיו תודו בזה שאתם זוכרים את הפתיחים בעל פה! או שאני ווירדו?)

זהו, זה הצלצול החדש שלי.

ביי ביי Starlight! 

זה כמה פעמים שאני מארחת אצלי את אותו החתול בבית.

אני לא זוכרת אם כתבתי עליו, אבל קוראים לו שאול. בעצם, קראתי לו בהתחלה מייפל על שם עיני המייפל המהממות שלו, אבל חברה שלי קראה לו שאול - שם שנשמע לי יותר הולם. 

והנה תמונה של החתול הרגוע בחיק אחותי:

הוא פשוט מקסים בטירוף.

יש לי הרגשה כזאת כאילו משפחה פשוט זרקה אותו לרחוב, כי הוא מה זה מחונך. 

חבל שאבא שלי לא רוצה לשמור אותו. האמת שאני טיפוס של כלבים, אבל ממש חבל לי עליו.

ולסוף, הפתעה ענקית:

קיבלתי 96 במתכונת באנגלית! זה לא אמיתי הדבר הזה.

באמת הכנתי את עצמי לציון הגשה קריפי כמו 80 או משהו בסגנון.

בE.

שזה מביך לאללה.

לפחות עברנו את זה!

(ואני מזכירה, אתם מוזמנים לחפש אותי באינסטגראם: mr_mime95)

אחד החלומות הכי גדולים שלי הוא לטוס לאיזה מדינה סקנדינבית, ולתור אותה.

לתור בלי שום תוכניות מיוחדות. פשוט ללכת ולהתהלך בערים המרכזיות ובכפרים שלה.

יותר מזה, "כשנמאס", לנסוע בספונטניות לשדה התעופה או אולי לתחנת רכבת ולנסוע למדינה סקנדינבית אחרת.

אפשר לקרוא לזה "הטיול הגדול" הזה שאחרי צבא, אבל זה יותר מזה. זה אשכרה חלום ילדות.

כל חיי ילדותי מורכבים מקריאת ספרי פנטזיה על קוסמים, מכשפים, טרולים ופיות, ותמיד היתה לי הרגשה כזאת כאילו הם הגיעו מהצפון הרחוק.

תמיד כשאני חושבת על מדינות סקנדינביות, אני חושבת על הקסם שלהן. 

חוץ מזה, אני אוכל לזכות לראות את האורורה בורליס אפילו יותר מפעם אחת! 

כמובן שאני הולכת לחתוך לבריטניה ואירלנד. שאני לא אבקר בכל אתרי הצילום של דוקטור הו? (טוב, זה לא העיקר)

אוף, אני כל כך רוצה את זה.

מישהו מצטרף אליי?

אמא שלי עובדת בתור קופאית, והיא תפסה בנות בגיל שלי (אותה שנת לידה בתעודת הזהות) קונות מהחנות בירות. היא ממש הופתעה.

יואו.

אמא שלי פשוט תמימה.

למה אני צריכה לרייר על 90% מהדברים באתר הזה?

ברגע שאני אוציא כרטיס אשראי, אני חייבת לפתוח חשבון בpaypal (ולמעשה, אני מקווה שזה יקרה בחודש הקרוב).

אגב, הלך לי ממש ממש ממש ממש חרא במתכונת באנגלית. אני מקווה שזה יהיה לפחות 75. לא שמעתי כלום בליסנינג (אף אחד לא שמע משהו בליסנינג), ונראה לי חצי ממנו יורד לי.

אגב קטן:

אני פונה אליכם בתור מוצא אחרון כי אני הופלס.

אני וחברה שלי מנסות למצוא עבודה (וכדאי מאוד שהיא תהיה קבועה - לא רק לקיץ או משהו כזה), בראשון (אפשר גם בסביבה). ניקח בערך כל דבר. אנחנו באותו גיל.

והנה, אני אפילו מוסרת את המייל שלי: [email protected].

תודה לעוזרים!