העולם מעל הסטילטו |
| 11/2002
קרציה
מערכת היחסים שלי עם שותפתי לשעבר שירה (שירה לא שירי) הגיעו לקיצם. מי החליט? אני החלטתי. פשוט אני לא יכולה יותר לראות אותה לשמוע אותה. כלום. אני רוצה לצבוע אותה בכסף ולהעיף אותה לחלל, עם כרטיס לכיוון אחד, ואם היא חוזרת אז שתנחת באיזה עיירת כורים באוסטרליה או אוהל חוקרים באנטרטיקה, רק שלא תוכל לחזור לישראל.
הכרתי אותה לפני שנה. אני ועמית (השותף, שאחר כך הפך לנו מקרר בסלון, וברח בלי לשלם את כל החשבונות), חישפנו מישהי שתחליף את הפריחה (השותפה שגרה איתנו, שגם כן ברחה ולא שילמה את החשבונות).
היא נראית נחמדה, רוצה לעזוב את הקיבוץ בדרום, להתחיל חיים ביער הגדולה. נראית נקיה, יש לה כסף בצד, והיא תחפש עבודה שהיא תעבור לעיר. הכל נראה מושלם.
היא התקבלה לדירה, ואחרי שבועיים, היא התמקמה לה בחדר של הפריחה. העתיד היה נראה מבטיח. החלטתי להוציא אותה לסיבוב הכרות בעיר, לפקוד איזה פאב, ואחר כך קפה או מועדון. העיר הגדולה (את הסקס אני אל מספקת).
איך שהגענו לפאב הייתי צריכה לראות את המנורה האדומה מאירה באור מסנוור את כל האזור, הבחורה לא שותה אלכוהול (הנוזל הזה שזורם לי בורידים ביום שישי, נותן לדם שלי לנוח בסופשבוע)!!!. היא ביקשה קולה ואם אין מיץ תפוזים. אני עדין לא הבנתי מה עומק הבור אליו נפלתי.
לאט לאט התחלתי להבין מה גודל הצרה. הבחורה קיבוצניקית מהדרום, אין מושג ושמץ מה זה עיר, ובטח לא יודעת מה הפוטנציאל הגלום בתל אביב. היא לא מכירה נפש חיה שגרה צפונה מצומת בית קמה מקסימות קסטינה.
שלפתי את "מדריך החירום להטמאת חיצונים בעיר הגדולה- הנחיות פעולה מפורטות". הלכתי שלב שלב אחרי הספר, הלכתי לקנות איתה בגדים, לימדתי אותה להתאפר, הכרתי לה אנשים. הנחתי שעם הזמן היא תכיר חברים משלה ותתן לי לנשום.
אך לא, כל שהזמן עבר, היא רק הפכה ליותר ויותר תלויה. נדבקת אלי לכל מקום שאני הולכת. אחרי כמעט שנה בעיר הגדולה, אני הבן אדם היחידי שהיא הכירה (למרות שהיא עובדת במקום גדול ולומדת באוניברסיטה).
לאט לאט הבנתי שאני חייבת להתנתק. עברתי לגור עם שירי. התחלתי לצמצם את הפגישות, לענות פחות לטלפונים. אבל היא לא קלטה את הרמז.
לפני שבוע היא התקשרה, אמרה שיש חוב על המים, היא ידועת שהבאתי לעמית כסף שישלם, אבל היא לא יודעת איפה למצוא אותו. אז היא ביקשה שאני אדלם עוד פעם. זהו נשברתי, מילא קרציה, אבל בסוף גם מנצלת אותי ודורכת עלי.
ניתקתי קשר, לא עונה לטלפונים כבר שבוע, לא שולחת לה מיילים, לא עוברת ליד הבית שלה, כמה שיותר רחוק ממנה.
אבל היא עדיין אל קולטת. ממשיכה להתקרצץ על הטלפו שלי 20 עפם ביום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
